עדכונים:

פוסטים: 13

החל מיוני 2012

היא צוחקת. שמחה לגלות שהצחוק שלה נשאר אותו הצחוק, למרות שלא השתמשה בו, תקופה. מסתבר, שצחוק זה כמו לרכב על אופניים. אף פעם לא שוכחים איך, וגם בכי.

16/08/2012

אם עוד פעם אחת, היא תשמע את אמא שלה אומרת שוב שהתינוק דומה שתי טיפות מיים לאמא שלה ז״ל,
או את אבא שלה שוב שורק את עמוד האש, היא תרצח אותם, תרצח בדם קר, קודם אותה, ואחר כך אותו, או להיפך, ״רצחה את הוריה בדם קר״. יזעקו הכותרות בעיתון. ״אם חד הורית, בת טובים, שניהלה רומן ארוך טווח, עם אחד מבכירי המשק, נשוי פלוס שניים, שגם הם מבכירי המשק, רצחה את זוג הוריה בדם קר בטענה שנמאס לה, בכיר המשק טוען, שאין לו שום קשר לצעירה, ושמרגע ששמע שהיא הרה, ומתכוונת לשמור את התינוק בניגוד לרצונו, ניתק עמה כל מגע.

להלוויה של הוריה היא תגיע אזוקת ידיים ורגליים, כאילו היתה שרה אנג׳ל, בתקופתה הטובה, שוטר ושוטרת אוחזים בה, מצד אחד שוטרת עם חזה ענק, ושרשרת חמסה מנצנצת עליו, ומצדה השני, שוטר גברתן, עם כיפה סרוגה השמוטה על ראשו. וכשחלפו על יד הגזלן, היא ביקשה מהם שיקנו לה ארטיק שוקו, שוקו, להמתיק את הגרון,
השוטר והשוטרת הסתכלו עליה בפליאה,״וסושי שמושי את לא רוצה שנביא לך כפרה״? צחקקה השוטרת ברוע, והשוטר צחק איתה, לא מסיר עיניו משרשרת החמסה המנצנצת בין שדיה,
באל מלא רחמים, היא תבחין בו בבכיר המשק, עומד רחוק מחזיק את הבן של שניהם על הידיים, אישתו מחכה לו במזגן באוטו, לכולם הם יגידו שאימצו, או את האמת, האמת משחררת, כך אישתו תמיד אומרת.
וכשאחרון האבלים יילך, היא תראה את חווהל׳ה, היא תדע מייד שזה הוא, איזה עוד גבר נשאר להתיחד עם תלולית חול, מניח שושנה אדומה על האדמה של אמא שלה, מתעלם מזו של אבא שלה, מוחה דמעה, והולך. בטוח הוא חווהל׳ה.
״אינני יכול יותר לסבול״…..השיר הזה לא מניח לה, הניסים סרוסי הזה מאיפה הוא בא? תקוע אצלה בראש, מרגע התחלת הלידה, ועד השנייה בה התינוק יצא, הגיח לעולם בסערה, כשהוא גורר אחריו מזוודה קטנה, ובה קצת חיתולים, מעט מגבונים, טאלק, על כל צרה שלא תבוא, וקופסא קטנה של מטרנה, שיהיה, מה הוא יודע. אולי לא יהיה לה מספיק חלב, לאמא הזו שלו. מבפנים היא נשמעת מבולבלת, אז מי יודע מה היא מבחוץ, בכל מיקרה הביא לה גם משהו במיוחד בשבילה, משהו שיהיה אתה תמיד, ויילך איתה לכל מקום, ואף פעם לא יעזוב, פנקס קטנטן, שעליו כתוב בשפה של תינוקות, ״החרדות של אמא״. והפנקס,שעכשיו אמנם הוא קטן יילך ויגדל, ילך ויעצים, עד שיהיה עב כרס ממש, אינציקלופדיה בתמונות.
״אז למה הלכת ממני״. ,די השיר הזה כבר עושה לה בחילה, מוכנה להחליף אותו בהכל, אפילו במזרחי, אבבא. אדמה רוח ואש, בוני אם, ריטה…רק לא הוא, ״אינני יכול יותר לסבול״. היא ממש סובלת עכשיו, בדרך חזרה מבית החולים. עם המזגן המקפיא במאזדה החדשה של ההורים שלה, כשהגב שלה נדבק לניילונים המכסים את המושבים, שאבא שלה לעולם לא יסיר, עד המזדה הבאה,
״אולי תפתח חלון אבא״. היא מבקשת.
״אבל כל המזגן יברח״. אומרת אמא.
״רק לקצת, קפוא פה״ היא מבקשת שוב.
״אין קצת, או מזגן , או חלון, תחליטי״. מתרגז אבא.
״חלון״, היא אומרת.
״השתגעת, חם איימים בחוץ״. מסכמת אמא.
״איפה את רואה מסביב עוד מישהו אחד שנוסע באמצע אוגוסט עם חלון פתוח״.
שואל אבא שלה שתמיד צריך אישור מעוד מישהו.
היא מדביקה את אפה לחלון, ״ אז למה ברחת ממני״…. דמעה מתגלגלת ויורדת מתחת למשקפי ג׳קלין קנדי הענקיות שלה, הדבר היחידי שעולה עליה מאז הלידה, ובתאום מושלם עם הדימעה, פוקעת לה מהפטמה, טיפת חלב שמתגלגלת ויורדת מהשד מטה, בואך חזיית הנקה מכוערת, וחולצה של אמא שלה עם ריח נפטלין, כי שום דבר שלה לא עלה עליה. היא חייבת להפסיק עם זה, זה לא בשבילה, היא לא פרה חולבת, היא בחורה צעירה. שווה, חכמה, עורכת דין, ( לא באמת…)
״תעצרו לי בחנות ירקות רגע אני רוצה לקנות כרוב״.
״למה לך כרוב״ משתוממת אמא.
״לחלב״ היא עונה.
״ כרוב עושה גזים״ יודע אבא, הלא הוא מלך הגזים.
״אבא קנה לך ארגזים של בירה שחורה. היא משביחה את החלב, ככה אמר פרופסור קראסו.״
״אני לא רוצה להשביח, אני רוצה להפסיק ווכרוב מפסיק״. היא מרגישה עוד טיפה במורד החזייה, ריח של חלב חמוץ, עם נפטלין.
״מה״ ? מתפלצת אמא שלה. כולן מניקות היום, פרופסור קראסו אמר שהנקה……
״פרופסור קראסו יכול להכנס לי בתחת״. היא מתפרצת.
״תראי לי עוד מישהי שמפסיקה הנקה, כשיש לה חזה מלא בחלב״ ,אבא שלה משתתק באחת, כשקולט שעל החזה של הבת שלו הוא מדבר.
״חוץ מזה אצלנו בבית יש כרוב״.מנסה אמא.
״אצלי אין, אני רוצה הביתה שלי״.
״מה אני אעשה עם כל הבירות?״מתבכיין אבא.
״תתן אותן לאיזו שכנה מניקה, שהחזה שלה מלא בחלב״.היא מביכה.
״אבל קבענו שתבואי אלינו לפחות בהתחלה.״ משפילה עצמה אמא.
״התחרטתי״, היא עונה.
״תראה לאיזה פקק נכנסת אמרתי לך לנסוע בהלכה״. מוציאה את התסכול ,אמא.
״בהלכה יש גם פקק״, מתגונן אבא.
״אין״
״יש״
״אין
״יש
״יש״
״אין״
מהפלפון של אמא שלה בוקעת המנגינה של השיר ״ Evrything’s gonna be alright אמא שלה עונה, “היי חווהלה, אנחנו בדיוק בדרך, כן , לא, בהלכה, אני יודעת, אני יודעת. טוב נדבר אחר כך חווהלה״. מצחקקת, מצחקקת, מנתקת, שותקת,
היא מעיפה מבט על הסל קל, מסתכלת על היצור החדש, שהביאה לעולם. הוא נראה מודאג, מאוד מודאג, כאילו שיש לו עוד היום ישיבת מנהלים דחופה על הראש, דומה בדיוק לאבא שלו, רק בלי אייפון תקוע באוזן, וסיגריה מפלסטיק בפה. הוא עוצם עיניים, הקטן, התעייף מהצרות.
״מה עם שם החלטת כבר״.
״עדיין לא״
״אולי תחשבי שוב על שמואל, מגיע לו הוא היה סבא טוב.״ מציעה בפעם המיליון אלף, אמא שלה.
״ומה היה חסר ליעקב גם הוא היה סבא טוב״. מגונן על אביו אבא שלה.
״את צריכה להחליט עוד מעט הברית״. מלחיצה אמא.
״לא בטוחה בכלל שאני רוצה לעשות ברית״. היא זורקת גפרור.
המזדה החדשה כמעט ונתקעת במכונית שלפניה. הדלקה פרצה.
״זה לא מצחיק״ אמא שלה אומרת
״אני לא צוחקת״, היא מלבה.
״איפה ראית עוד ילד יהודי אחד שלא עושים לו ברית מילה, איפה.״.נתזי רוק עפים מפיו של אביה. ונוחתים הישר על ההגה.
היא מסתכלת על התינוק,וכאילו חיוך עולה על שפתיו, מתוך שינה, היא מחייכת אליו בחזרה,,מזמן לא חייכה.
״מה תעשי עכשיו כמו כלב לבד בבית״? מנחמת אמא.
״אני לא לבד״ יש לי את הלל״ .היא עונה ולא מסירה מבט ממנו.
״הלל מי זה הלל? שואלת אמא.
״התינוק שלי, קוראים לו הלל״.
״סבא של מיהו״ שואל אבא.
״של אף אחד, בינתיים״, היא צוחקת. שמחה לגלות שהצחוק שלה נשאר אותו הצחוק, למרות שלא השתמשה בו, תקופה. מסתבר, שצחוק זה כמו לרכב על אופניים. אף פעם לא שוכחים איך, וגם בכי.
״הנה החנות ירקות, כמה כרוביות להביא לך״, נחלשת אמא.
היא מסתכלת על ההורים שלה החוצים יחד את הכביש לכיוון חנות הירקות, אמא שלה בראש, ואבא שלה משתרך מאחוריה. everything’s gonna be alright בוקע שוב מהפלפון של אמא שלה, היא מעיפה מבט על הצג, השם חווהל׳ה מהבהב, היא מתלבטת רגע ואז עונה, ״כן חווהל׳ה, הלו חווהל׳ה, הלו הלו״ חווהל׳ה ניתק. היא מחייכת להלל, שפוקח את עיניו.
Evrything’s gonna be alright

עוד מהבלוג של riks

תצוגה מקדימה

סקס, שקרים, וטלויזיה

אם הילד הזה של השכנים לא יפסיק לדפוק על התופים, היא תקום אליו, ככה כמו שהיא, ערומה בטוטאלי, עם הציצים האלה שלה,(שמאז הלידה האחרונה הלכו, וכנראה שלא יחזרו שוב). והברזילאית המביכה הזאת שעשתה פעם ראשונה לפני...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

לנשום לכאב....

לנשום, לנשוף, לנשום, לנשוף...לקחת אוויר למלא את בית החזה, אם אפשר לקרוא לשני הבלונים המטורפים שצמחו לה בפרונט, חזה. לנשום לכאב, כך אמרה מיכל המדריכה בקורס הכנה ללידה, איך אפשר...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אל תגעו לי במיתולוגי!

א׳ שואל עלייך המון, ומת לראות אותך. אומרת לי חברתי ע׳ היפה, ומדליקה עוד סיגריה, בוקר מאוחר,  אצלה במטבח, העולם רועש וגועש בחוץ, ובפנים, בדירה הממוזגת, יושבות שתי נשים בנות ארבעים...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה