עדכונים:

פוסטים: 13

החל מיוני 2012

מתי מתחילה העמדת הפנים, באיזה גיל מתרחש הצורך הזה להראות לעולם, שהכל מעולה, שהזוגיות נהדרת, הסקס רק משתבח, הילדים נהדרים, העבודה מספקת, החמה מהממת, ואמא שלי היא החברה הכי טובה שלי…..

09/08/2012

לנשום, לנשוף, לנשום, לנשוף…לקחת אוויר למלא את בית החזה, אם אפשר לקרוא לשני הבלונים המטורפים שצמחו לה בפרונט, חזה. לנשום לכאב, כך אמרה מיכל המדריכה בקורס הכנה ללידה, איך אפשר לנשום, ואיפה בכלל נמצא הכאב המזוין הזה שמנסר לה את כל הגוף, מטלטל אותה מכף רגל שזקוקה דחוף לפדיקור. ועד שורשי השיער שגם להם לא תזיק טיפת צבע, לנשום היא אומרת לעצמה, למות זה מה שהיא רוצה. מחבקת פינגווין הניצב בלובי באגף החדש של היולדות, חלק ממיצב,מיצג. או השד יודע מה, שיצרו אמנים ותרמו למחלקה. הנה הכאב הזה מופיע שוב, אמאל’ה..ואיפה באמת האמאל’ה הזאת שלך, תמיד נעלמת כשצריכים אותה.
בסלולארי עונה קולה השליו והאלגנטי, קול המדיף ניחוח של חו”ל, שמזכיר את הקול של ההיא בשדה התעופה, שמכריזה על המראות ונחיתות, ” אני בבית חולים אמא, פקעת הרירית או רירית הפקעת פקעה, דוקטור יוספזון אמר שזאת התחלה של לידה. ״תגיעי, מהר״!

כאב חד בבטן התחתונה, לנשום, לנשום…לנשום, לצרוח, זה מה שהיתה רוצה, אם לא למות, אז לפחות לצרוח למוות. לעמוד באמצע הלובי הריק, רק היא והפינגווינים, ולצווח כאהבת נפשה.
אצלינו לא צורחים כשכואב. ולא בוכים כשעצוב, ואם קורה משהו טוב, צריך לזכור שהטוב יכול לההפך לרע ברגע. זאת המנטרה שעוברת אצלה במשפחה מדור לדור. מאישה לא צורחת אחת, לשנייה.

כשהלידה הזאת תסתיים בעזרת השם, (במצבה כדאי להכניס פה את השם) אם לא האבא של הילד, ולא האמא שלה אז לפחות השם שיהיה איתה…דבר ראשון שהיא תעשה היא תלך אל הקורס הכנה ללידה הזה, ותגיד לכל האמהות לעתיד היושבות  על הכדורים המתנפחים, כשהבעלים שלהן, תומכים בהן מאחור, סוקרים תוך כדי את שאר האמהות, אולי יש איזה כוסית הריונית שאפשר להתביית עליה עד שהזמן יעבור.
היא  תגיד להם שלא יאכלו את הלוקשים שהמדריכה מוכרת להן, זה הכל שקר. לא שהיא יכולה לבוא בטענות על שקרים,הרי היא בעצמה שיקרה למדריכה, כשסיפרה שהאבא של  ההריון  מטפל באמו החולה בחו”ל, כשהאמא שלו מזמן כבר מתה, באמצע ניתוח להגדלת חזה, אבל לפחות נקברה כמו שתמיד חלמה, עם ארבע מאות סיסיסי בכל צד,

היא מחבקת חזק פינגווין דמקה שחור לבן. נאנקת לתוך עצמה, אולי זה דווקא עדיף, שאין עוד יולדות סביבה, עם הבעלים וההריון המשותף שלהם, הכי עושה לה חלושס, גברים שמכריזים בחיוך נוטף “אנחנו בהריון”.

מתי זה קורה שמתחילים להעמיד פנים, באיזה גיל  מתרחש הצורך הזה, להראות לעולם שאצלינו הכל בסדר, הזוגיות מעולה, הסקס רק משתבח, הילדים נהדרים, ואמא שלי החברה הכי טובה,

עם הכאב הזה, היא כבר בטוח בפתיחה של עשרים אצבעות, עם אופציה להרחבה, והכנה למדיח. לא רוצה לחשוב על איך המקום הזה יראה אחרי כל הלידה הזאת, כמו אצל הנשים המבוגרות שראתה במקלחות של הבריכה, והסתכלה מהופנטת על הבטן המשתפלת שלהן, המסתירה את המקום, ה מקום שפעם היה שמח, ונראה היום כמו אחרי אפטר פארטי סוערת, עם בדלי סיגריות ובקבוקים ריקים זרוקים, בכל חור.

״זה יכול לקחת זמן, ובשביל לזרז תסתובבי קצת״. אמרה לה האחות הלא נחמדה שקיבלה אותה, תוך שהיא מסירה ממנה את המוניטור, ותרה במבטה אחרי בעלה של היולדת.

היא מנסה לתפוס שוב את אמא שלה, למרות שיודעת שזה חסר טעם. אמא שלה ברגעים אלה ממש, בזמן שהבת שלה נאנקת מכאב וכורעת ללדת, כורעת גם היא, אבל על ארבע, נאנקת ולא מכאב, על שטיח מקיר לקיר, בחדר במלון חמישה כוכבים. (אמא שלה אוהבת קלאסה) כשהמאהב שלה מזה שנים, נועץ אותה מאחור, והיא נאנקת מעונג, לא בהגזמה, אמא שלה היא אישה הנאנחת בטוב טעם,  משתדלת לשמור על טון רגוע, טון בניחוח של חו”ל, שמזכיר את זאת מהיוצאות והנכנסות, בעיקר מהנכנסות.

היא טורקת את הפלפון, כואבת כולה.האחות מתקרבת אליה, ״את רוצה שנתקשר למישהו שיבוא להיות אתך״? היא שואלת, מבטה חומל את הבודדה שמחבקת פינגווינים. בשישי בצהריים. (שהלא דבר ידוע הוא שיולדות מגיעות רק בלילה). ״אני רוצה אפידורל,״ היא מתחננת, ״עוד מוקדם מידי״. עונה האחות, ומסתלקת, מוקדם למה ?! היא רוצה לקרוא אחריה, את לא אמורה להיות טיפה רחמניה, יא אחות?

היא נאנחת בקול. מנקה ערביה עם דלי של ספונג׳ה מעבירה סמרטוט על הרצפה, ומבט מגחגך עליה,בטח חושבת לעצמה, יהודיה מפונקת, לה בטח יש איזה עשרה ילדים שאת כולם היא ילדה תוך כדי ניגוב חומוס. ( איזו גזענות, כמה כעס.)

ואם היא תתקשר אליו עכשיו, ותפריע לו באמצע ההרמוניה המשפחתית של שישי בצהריים, הוא ואישתו, (יועצת לענייני נישואין…). על הדשא המלאכותי שלהם, ומוספי השבת, פעם היה גם לברדור שהשלים את ההרמוניה, אבל אכל רעל ומת, ביחד הם קברו אותו בחוף פלמחים, הוא בכה כשטמן אותו באדמה, והיא ניחמה אותו אחר כך כשמצצה לו באוטו. הוא אמר לה שהוא אוהב אותה, שהוא לא יכול לחיות בלעדיה, אוהב בתחת שלה,

ציר מפלח את גופה, היא מתקפלת אל תוך פינגווין חצי ים, חצי יבשה, נאחזת ביבשה, מתמוטטת לים. קול טיפוף סטילטו, חצאית צמודה, ומחשוף שלא נדע. מתקרבת אליה, תמיד התביישה באמא שלה, עם הציפורניים האדומות, המחשוף, הקריירה, רצתה שתהיה כמו כל האמהות.עם שמלות רגילות, נעלים שטוחות, וציפורניים גזוזות, שמחליפות מתכונים, ומרכלות ריכולים.

“סוף, סוף הנה את, עד שמצאתי אותך בכל הבית חולים המחורבן הזה הסתובבתי,עד אף אוזן גרון הגעתי”. היא מסתכלת על עינייה הבורקות של אמא שלה, והלחיים הוורדרדות. ללא ספק, אישה אחרי זיון.

הפלאפון של אמא שלה מצלצל, היא עונה, מצדו השני נשמע קול בס גברי, מה שלא מונע מאמא שלה לדבר אליו כאילו היה חברתה הטובה חווהל׳ה, “כן הגעתי חווהל׳ה,(מצחקקת) לא עדיין לא, (מצחקקת שוב)  נכון.(מצחקקת שוב ושוב ושוב) נדבר אחר כך חווהל׳ה,

סוגרת את הפלפון, בורחת ממבטה של הבת,  ”חווהל׳ה, הוא יודע שקוראים לו חווהל׳ה? כי אבא בטוח יודע”. היא יורה. וברגע אחד כל הסומק, והברק של אמא שלה נעלם, ואיתו גם הכאב שלה בבת אחת נפסק.

ולפתע ברז נפתח לה בין הרגליים, אמא שלה והיא מסתכלות בדממה על השלולית הנקווית על הרצפה תחתיה, ״יורדים לך המיים”.  אומרת אמא שלה בשקט, לא מסיטה עיניה מהשלולית.

היא מתרחקת מאמא שלה, מדשדשת באיטיות בתוך השלולית,

הוא לא רוצה לשמוע ממנה, הוא הבהיר לה את זה ברגע שבישרה לו על ההריון, פרצופו התקדר ונהיה כמעט שחור מכעס. הדליק סיגריה ביד רועדת, שוכח שהפסיק לעשן לפני ארבעה חודשים.

“אל תעשי לי את זה ” הוא ביקש
“אני לא עושה לך כלום ”
נשימתו נעשית כבדה,
“אני אוהב אותך”
דמעות עולות בעיניה.
״אני מבקש״
״אני לא מוותרת על הילד הזה״.
הוא מסתכל עליה רגע, מתעשת ,מבטו  פלדה ,איש העסקים קר הרוח מרים את ראשו.
“את לבד בזה ” הוא  מועך את הסיגריה בכעס במאפרה שקנו ביחד לפני שלוש שנים, בברזיל,

“לא צריכה ממך כלום”. היא צועקת אל הדלת הנטרקת,

“יש לך פתיחה כמעט מלאה,קדימה לחדר לידה.” אומרת לה האחות הלא רחמניה, “ומה עם האפידורל.” היא נלחצת. “מאוחר מידי, אומרת האחות. “תלדי טבעי”.  ”אני שונאת טבעי , לא רוצה טבעי”.  היא זועקת, רוצה לבכות אבל הדמעות שבדרך כלל יוצאות לה בקלות, לא עוברות את סף העפעף, יד מלטפת עם ציפורניים אדומות.מונחת על כתפה.

המשך יבוא…..

עוד מהבלוג של riks

תצוגה מקדימה

סקס, שקרים, וטלויזיה

אם הילד הזה של השכנים לא יפסיק לדפוק על התופים, היא תקום אליו, ככה כמו שהיא, ערומה בטוטאלי, עם הציצים האלה שלה,(שמאז הלידה האחרונה הלכו, וכנראה שלא יחזרו שוב). והברזילאית המביכה הזאת שעשתה פעם ראשונה לפני...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אל תגעו לי במיתולוגי!

א׳ שואל עלייך המון, ומת לראות אותך. אומרת לי חברתי ע׳ היפה, ומדליקה עוד סיגריה, בוקר מאוחר,  אצלה במטבח, העולם רועש וגועש בחוץ, ובפנים, בדירה הממוזגת, יושבות שתי נשים בנות ארבעים...

תגובות

פורסם לפני 7 years

סיפור ראשון

בתיה עשתה אמבטיה ! לחיימקה יש אדמת . הוא שוכב קודח במיטה הגדולה והעצובה של ההורים שלו בפתח תקווה.עוד שעתיים הוא יעמוד מתחת לחופה ינפץ את הכוס וינשק את זאת עם המותניים הצרות. אבל בינתיים מתכרבל לו חיים בצד ימין של המיטה....

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה