הבלוג של רעות שושן

כי רעות שכזאת

ההורים שלי לא זוכרים מתי התחלתי ללכת- אבל לעולם לא ישכחו את הרגע שבו התחלתי לדבר. רווקה, מגדלת כלב, אוהבת את המקצוע שבחרתי ובעיקר אוהבת לכתוב ולקרוא ולדבר - מילים מילים מילים.

עדכונים:

פוסטים: 16

עוקבים: 0

החל מאוקטובר 2017

בתמונה אני בת 8 או אולי אפילו 9.

מעולם לא שמתי לב יותר מדי לתמונה הזו, למרות שהיא מונחת על מזנון בסלון בית הוריי, בתוך מסגרת חומה שאפילו יותר גדולה מהתמונה עצמה. התמונה מונחת די מקדימה ובולטת קצת יותר משאר התמונות שמונחות שם כבר די הרבה שנים.

אני מודה שאני זוכרת ילדה אחרת, וכשהתחלתי להתעמק בתמונה הזאת פתאם נתגלתה אליי ילדה מתוקה, חיננית, לבושה בכמויות של ורוד כמו שמעולם לא זכרתי שלבשתי בילדות ובוודאי לא נלבשו יותר מאז.

אין ספק שאני מבצעת את כל טעויות הצילום האפשריות בתמונה הזו-אני מחייכת, וכמו שאפשר לראות אין יותר מדי שיניים שם, אני מחייכת כך שנוצרת תמונה שלי עם עיניים מלוכסנות וכמעט עצומות.

היום- כשמצלמים אותי, אני מאוד מאוד משתדלת שלא לחייך, טוענת נחרצות( גם כשמבקשים ממש יפה) שהחיוך שלי סתם הורס את התמונה, ואני לרוב מעדיפה לוותר על זה בכללי ולצאת מהפריים. גם כשאני מחייכת-לרוב זה חיוך מאולץ( כנראה כי ביקשו ממש ממש יפה).

אני לא בהכרח מתגעגעת לזו שמשתקפת בתמונה,אולי כי אני מרגישה שאותה ילדה לא אהבה בכלל להיות ילדה. היא חשבה והרגישה שהיא בוגרת יותר מגילה הכרונולגי, מבינה יותר, צודקת, לא באמת הצליחה להנות מהילדות שלה כמו שהגיע לה.

היום אני רוצה לחבק את הילדה הזאת, וללחוש לה באוזן-קודם כול- את חמודה לאללה, אל תתייחסי למה שאומרים, או למה שאת חושבת על עצמך, את הילדה הכי יפה בגן( או בכיתה או בתנועה).ותהני מכל רגע, מכל שיר או בדיחה, כי הרגעים הללו,הכל כך קסומים של הילדות הורודה, פשוט לא יחזרו( גם אם ממש תתאמצי).

אחד מניחוחות הילדות שלי הוא התמיסה של האנטיביוטיקה. הייתי ילדה שסבלה המון ממחלות וזיהומים, גם אם מישהו בצד השני של העולם היה מתעטש- אני הייתי מתחלה.

לא מפתיע שכמה ימים לאחר יום הולדתי ה-36, התפתחה אצלי דלקת בגרון שהובילה לצרידות קשה, מה שגרם לי לפספס את המפגש החמישי במסגרת הסדנה של עידית תמיר.

אבל אני היום לא מוותרת, וגם אם ממש הייתי רוצה, עידית לא מוותרת לי, וכמו שייחלתי לכך מתחילת הסדנה, זכיתי למפגש אחד על אחד איתה. רק אני והיא בשיחה גלויה, אמיתית, כנה, הנחתי את הלב שלי על השולחן בתחילת המפגש, ובסופו אספתי אותו. חזק יותר, מלא יותר, וגם קיבלתי חיבוק( בדיוק כמו שאני כל כך אוהבת לקבל היום).

למחרת הפגישה הכל כך טובה הזו, נוצרה סיטואציה מאוד לא פשוטה, שהחזירה אותי בשניות לילדה בורוד.

החיבוק שאני מקבלת מעידית ומשאר הבנות בסדנה, וגם ההבנה שלא משנה בת כמה את, את יכולה וצריכה לשנות הרגלים שלא עושים לך טוב, גרמו לי לדבר אחרת.

אימא שלי מעולם לא קראה את הבלוג שלי שמתפרסם כבר כשנה. אנשים אחרים, בין אם יש בינינו קשר חברי או קשר דם או קשר באדיבות רשתות חברתיות-קראו ואף הגיבו. אבל אימא שלי- האישה שילדה אותי בזמן מלחמה- מעולם לא קראה ולו שורה אחת ממה שכתבתי.

בסיום השיחה הלא פשוטה בינינו, אימא שלי אמרה לי שאני צריכה לרשום בבלוג שלי שיש לי אימא לא טובה.

אני-בתור אחת שתמיד עושה מה שהיא מוצאת לנכון ולא בהכרח מה שמבקשים ממנה, החלטתי לעשות דווקא( ממש כמו ילדה) ולרשום למה בסופו של דבר, יש רק אישה אחת שהייתה מסוגלת להביא אותי לעולם בזמן מלחמה ועל מה,בסופו של יום, למרות כל הפערים בינינו וההבנה שבחיים אני לא אהיה מה שהיא רוצה, והיא, היא לעולם לא תהיה מה שאני רוצה, אני אוהבת אותה ורק המחשבה עליה לפעמים מעלה בי המון רגש( ואף דמעות):

1) שמותר לקחת לפעמים פסק זמן ולא לחשוב. שאפשר להעביר שעה ואפילו יום בלי לעשות משהו מיוחד אם מרגישים ככה ולא להרגיש בזבוז.

2) כשנשארים שבת בצבא, וכל האמהות האחרות באות עם מלא סירים, אימא שלי הביאה לי מקדונלדס( כולל גלידה). אני עד היום זוכרת את הפרצופים המאושרים של הבנות בחדר כשהן מאכילות זו את זו בהמבורגר ובצ’יפס.

3) כנות. לפעמים היא כואבת, לפעמים היא נתפסה בעיני כביקורת. אבל תמיד ידעתי שאמא שלי תגיד את הדברים כמו שהם.

4) משפטים שלה שגורמים לי לצחוק כמו- היא כנראה לא הסתכלה במראה לפני שהיא יצאה מהבית.

5) משפטים שלה שגורמים לי להבין משהו על החיים הללו כמו- אל תצפי מאחרים להתנהג כמוך.

אז לילדה הזאת, שחשבה תמיד שהיא מבינה ויודעת, שרק רצתה שיהיה טוב לאנשים בכלל,

ובפרט לאימא שלה שהייתה ועודנה יקרה לה עד מאוד,

לשתיהן אני רוצה לומר-

זו ילדותי השנייה,

על השנים כבר נשכח.

זו ילדותי השנייה,

ליבי נפתח.

 

 

 

 

עוד מהבלוג של רעות שושן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 year

אומרים שבעל זה אושר

אבא שלי טוען נחרצות שנולדתי עם אופי- כשהוא הלך איתי פעם בעגלה, גבר מבוגר שהציץ פנימה כדי להסתכל מי זאת שם בפנים אמר לו שאני- אני אעשה הרבה בעיות. מגיל מאוד צעיר הייתי דעתנית מדי, עצמאית מדי, עקשנית מדי, נושכת שפתיים ולא...

תגובות

פורסם לפני 1 year

מה זאת אהבה?

אין לי מוזה, החשיפה כבר לא כל כך פשוטה עבורי, אני לא מוצאת זמן לכתוב- אלו התירוצים שנתתי לעצמי ולאחרים ששאלו אותי למה הפסקתי לכתוב. אבל אני מחברת כל הזמן מילים בראש, והחלטתי שהגיע הזמן לחזור. החודשים האחרונים היו מורכבים...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 10 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה