הבלוג של רעות שושן

כי רעות שכזאת

ההורים שלי לא זוכרים מתי התחלתי ללכת- אבל לעולם לא ישכחו את הרגע שבו התחלתי לדבר. רווקה, מגדלת כלב, אוהבת את המקצוע שבחרתי ובעיקר אוהבת לכתוב ולקרוא ולדבר - מילים מילים מילים.

עדכונים:

פוסטים: 7

עוקבים: 0

החל מאוקטובר 2017

אין לי מוזה, החשיפה כבר לא כל כך פשוטה עבורי, אני לא מוצאת זמן לכתוב- אלו התירוצים שנתתי לעצמי ולאחרים ששאלו אותי למה הפסקתי לכתוב.
אבל אני מחברת כל הזמן מילים בראש, והחלטתי שהגיע הזמן לחזור.
החודשים האחרונים היו מורכבים עבורי, התחושה שמצאתי אהבה והיא לכאורה בלתי אפשרית הייתה קשה, לעיתים אפילו קשה מנשוא.
אכולת געגועים לימים אחרים ולזכרונות מתוקים, הגלגל הסתובב לו ומצאנו את עצמנו שוב הוא ואני יחד- כן, כן אותו גרוש עם מלא ילדים.
ברשימת המשאלות שלי הוא הופיע לו אי שם לפני כשנה, כל התכונות שקיוותי וחלמתי ופיללתי למצוא בבן זוג היו שם- אבל מעולם לא חשבתי שהוא יגיע בתצורה הקיימת.
אני אוהבת אותו, אבל הסביבה מתקשה לקבל את זה, נאלצנו להתמודד עם גלי ביקורת שהופנו כלפינו, ולעיתים כאבו לנו מאוד.
אהבה בוחרים- לא קפצתי לבריכה הזו, היססתי רבות אם בכלל להיכנס אליה. הרצתי אינספור מחשבות על מה שיש היום בינינו ומה יכול לקרות בעתיד- נכון, אני אוהבת אותו, אפילו מאוד, אבל אני לא מהלכת על עננים ורודים( מלבד כשהוא מסתכל עליי ומחייך), לא ניתן להאשים אותי באופטימיות חסרת תקנה- אומנם אני מתכחשת לשורשיי הפולניים אבל אם נודה על האמת, ירשתי אותם בגנים גם מאבי שבכלל נולד במרוקו.
בחרתי בו, בחרתי בו כי יש בו את כל מה שתמיד רציתי, בחרתי בו כי הוא שם ותומך וקשוב ונאמן, הוא החבר הכי טוב שלי, בחרתי בו כי יש בינינו אינטימיות שלא חוותי מעולם- היא הייתה שם מהשנייה הראשונה שבה הבטנו אחד לשנייה בעיניים, מהרגע שהתחבקנו ונוצר חיבור קסום.
אני בוחרת בו כל יום מחדש, כי הוא דואג לי, גם כשאני חושבת שאני לא צריכה, הוא מאמין בי כמו שמעולם לא האמנתי בעצמי.
יש המון שאלות פתוחות, גם אנחנו דנים בהן לא מעט, הכול נמצא על השולחן, גם הדאגות לעתיד המשותף שלנו, גם המכשולים שיכולים לצוץ בהמשך הדרך- אבל זה שלנו.
כל החיים איחלו לי למצוא זוגיות טובה ומאושרת- אז גבירותיי ורבותיי, זה היה קשה, היו מלא פנ’צרים בדרך אבל הוא הגיע – וטוב לי ואני מאושרת.
אז נכון שבחיים שלי לא הכול שוקולד מומס וסוכריות צבעוניות אבל יש המון טוב, ולכך אחראי גבר מתוק שמהרגע הראשון קיבל ממני את כינוי החיבה הכי הכי שיש.( השם שמור במערכת:-)
אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי( למרות שאני שואלת אותו את זה מדי פעם רק כדי לוודא) – וזה שלנו.
מה העתיד צופן לנו? ימים יגידו, נבואה ניתנה לשוטים, האם נשלב ידיים יחד בבית אבות או שניפרד כידידים? אני יודעת רק דבר אחד, ואריק איינשטין שר את זה בצורה כל כך מדוייקת-
בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
יש בי אהבה(ענקית) והיא תנצח

 

עוד מהבלוג של רעות שושן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 6 months

אומרים שבעל זה אושר

אבא שלי טוען נחרצות שנולדתי עם אופי- כשהוא הלך איתי פעם בעגלה, גבר מבוגר שהציץ פנימה כדי להסתכל מי זאת שם בפנים אמר לו שאני- אני אעשה הרבה בעיות. מגיל מאוד צעיר הייתי דעתנית מדי, עצמאית מדי, עקשנית מדי, נושכת שפתיים ולא...

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

אנה מאחרת

תראו אותי- אני כותבת בילדותי- היו מביאים כמתנה יומן זכרונות- ואני-שחשבתי עצמי אז לאנה פראנק -החלטתי לכתוב בו את זיכרונותי מקיץ 90' ( חישוב מהיר - הייתי בת שמונה ) הבעיה שבאותה שנה היה מונדיאל והיומן שלי כלל בעיקר סיקור של...

תגובות

פורסם לפני 6 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה