הבלוג של reutiz

reutiz

אישה של מילים, פמיניסטית, אופטימיסטית ועוד כמה דברים.

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מיוני 2013

11/07/2013


אני בכיתה ה’ עכשיו. אפשר להגיד שאני לא מהמקובלים. אני אפילו ההפך. יש את מלכת הכיתה ועדר הבנות שהולכות אחריה לכל מקום ויש אותי ואת שתי החברות שיש לי בערך .
עוד מעט נגמרת ההפסקה ואני עומדת לבד מול השלולית הגדולה שנוצרה ליד הברזייה של כיתות ו’. אני זורקת אבנים קטנות לשלולית ומסתכלת על העיגולים שכל אבן מציירת במים. אני אוהבת לראות אותם מופיעים ונעלמים לאט. בכל פעם אני זורקת אבן אחת ומחכה. אני הכי לבד שיש. אני לא עצובה. בעצם אולי רק קצת.
פתאום אני מרגישה מישהו עומד לידי. אני מרימה את המבט ורואה אותה. לא קרובה מידי. היא ממש רזה, עם שיער שטני ארוך אסוף ועיניים ירוקות. היא בגיל שלי אני חושבת, אבל אני לא מכירה אותה. היא מסתכלת עליי, לא מחייכת, ואני רואה שהיא מרימה אבן אחת וזורקת אותה לשלולית. האבן שלה מציירת עיגולים מהירים שנעלמים תוך שניות. מיד אחריה אני זורקת עוד אבן ושתינו מסתכלות על העיגולים שהאבן שלי מציירת. אנחנו עומדות ככה בשקט ביחד עד הצלצול, ושתינו בכלל כבר לא לבד.

עוד מהבלוג של reutiz

תצוגה מקדימה

רק שיגמור כבר

יש משהו שמתחשק לי  להגיד לכל נשות העולם. משהו שהייתי שמחה אם מישהי הייתה אומרת לי בגיל 15 נניח. המשהו הזה קשור לאיך אנחנו, הנשים מתנהלות עם גברים אחרי שהבגדים יורדים וההתרגשות עולה. כל אחת מכירה את זה, את נכנסת עם גבר (חדש או...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אם את משלמת, אני רוצֶה לפחות לשים טיפ

פעם הכל היה הרבה יותר פשוט. גברים היו אלה עם המקדחה, המכסחת דשא והפטיש. היעילים, החזקים, שיודעים לשפץ , לסחוב, להרכיב. גם לנשים היה ארנסל אביזרים מאוד מוגדר שהסתכם במטלית ניקוי, כמה סירים ואיזו ידית של עגלה לנענע. אבל השנים...

תגובות

פורסם לפני 6 years

ההיא

זה היה עוד יום שישי קייצי, כזה שמוציא את כל הבחורות בתל אביב במכנס קצר וגופייה לרחוב, אנשים יושבים בבתי קפה, אוטובוסים עמוסים, חום ולחות נצחית שמתלווה אליו. אני לא ממש זוכרת מה עשיתי באותו יום, אבל כנראה שחזרתי מחברה או...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה