הבלוג של Misstingel

reutho

נולדתי בירושלים ומיד שאלתי למה? מחפשת תשובות עד היום.

עדכונים:

פוסטים: 64

החל מנובמבר 2012

אחותי בת 40, וזאת הזדמנות נהדרת להקדיש לה פוסט של אהבה, הערכה וכמה דברים שלמדתי רק ממנה. מזל טוב סיסטר, זה הכל בשבילך

08/06/2014

לפני שבועיים אחותי יהלה חגגה יומולדת 40. יהלה פירושו  ”מפיצה את האור”, ואין בנאדם  שנושא יותר בכבוד את השם, כמו אחותי יהלה.

כשנולדתי היא הייתה בת 12, ודיי מהר כבר נעלמה לעולם שלה. משנות חיי הראשונות אני לא זוכרת הרבה חוויות משותפות לנו, אבל הן תמיד זכורות לי כחוויות מרגשות, חדשות, עם ניחוח מסתורי שרציתי ממנו עוד ועוד- הנה היא מגיעה לביקור מהשנת שירות, עם המון חברים יחפים וגיטרה, מצחיקה את כולם ואותי, מפזרת אווירת חופש ואהבה, הנה, אנחנו נוסעים לבקר אותה בבסיס, וחיילת אחרת מביאה לי שוקולד, לרעות האחות הקטנה של יהלה. הנה אני בת 9, אמא נסעה לאמריקה, ויהלה מזמינה אותי לישון אצלה “בדירה השכורה של גדולים”, שהיא גרה בה, הדירה שבמבט לאחור הייתה אחת המגעילות שכפות רגליי דרכו בהן, אבל לידה, ליד ההשפעה שלה עליי, היא הייתה נראית כמו ארמון.

ילדותי עברה עליי עם רסיסי יהלה ואחים אחרים, אבל שום דבר לא הכין אותי למקום החשוב שהיא עוד תתפוס בחיי. כשהגעתי לגיל ההתבגרות, וכל מה שחשבתי על העולם שלי השתנה לבלי היכר, הייתה זאת יהלה שאספה אותי לחיקה, ולימדה אותי הרבה ממה שהפך להיות אני. ביום הולדתה ה-40 קיבלתי מסלונה ומרשת מלונות פתאל את ההזדמנות להחזיר לה כמו שמגיע לה, בסופשבוע זוגי רק לי ולה במלון יו סוויטס באילת מרשת פתאל. הופתעתי לגלות שלמרות ששגרת 3 ילדים- בעל- בית-קריירה וחלומות, היא שוחקת, לצאת ממנה זה לא כזה פשוט, ובמשך סופ”ש שלם תפסתי אותה מנסה לטפל בילדי זרים, או סתם מחייכת אליהם בגעגוע. מצד שני הופתעתי לגלות שגם בגיל 40 חדוות הקניונים והשופינג לא עוברת, כשהיא ניסתה לגרור אותי למסע קניות מפרך ברחבי החנויות של הקניון הצמוד למלון.

אחרי סופ”ש מפנק במלון עם יחס VIP שאנחנו שתינו מעולם לא זכינו לפגוש מקרוב עד לאותו רגע, הבנתי שלמרות שאין כמו אמא (ובאמת אין כמו אמא שלי), לפעמים גם לאחות הגדולה שלך יש יד ורגל ולב ותחת בחינוכה של בת הזקונים הנצחית, הלוא היא אני.

יחס ויאיפי שאנחנו לא רגילות אליו (צילום: רעות חוצה)סופשבוע בסימן VIP: למה מגיע לי כל הטוב הזה?

1. למדתי להאמין

יהלה לימדה אותי להאמין.  ברירת המחדל של הלב שלי היא לקטר, או לפחות להתבאס מראש כדי לא להתאכזב אחר כך. קשה לי להאמין, קשה לי לבחור בדרך הקשה, הסיזיפית והלא בטוחה בכלל, כשכל מה שיש לי זה מנטרת ניו אייג’ כזאת או אחרת וכמה חלומות להגשים. יהלה לימדה אותי, שמי שמאמין לא מוותר, ושכל משפט שאומרים מספיק זמן הופך מקלישאה למציאות חיינו. יהלה לימדה אותי להאמין בכישרונות שלי, באיכויות שלי, בתכונות שלי, בחלומות שלי. ביום הראשון לחופשה, כשכאב בלתי מוסבר תקף את רגלה וגרם לה לצלוע ולי להתפדח להסתובב איתה בפומבי, יהלה ביקשה מכל מיני יקומים ואלוהימים שיעזרו לה, והם אשכרה עזרו לאחותי הצולעת. ככה זה כשמאמינים בניסים, פתאום מתחשק להם להתחולל.

דרישת שלום מהחיים הטובים (צילום: רעות חוצה)יש מראות שגורמים לי להאמין בכל מה שטוב (צילום: רעות חוצה)

2 למדתי להיות חברותית

תמיד הייתי חברותית, ואף פעם לא מיינתי חברים לפי דת, גזע, מין וצבע, ובכלל אני מאמינה שזו תכונה משפחתית שלנו, זכר לאסיפות הורים מפודחות שבהן אבא שלי, מבקש מתכונים שהוא לעולם לא ידע להכין מאימהות זרות.

אבל יהלה אחותי שידרגה את התכונה לאומנות, גם בירח היא כבר הייתה מפתחת מערכת יחסים עמוקה עם אי.טי. לאורך כל החיים היא תמיד הגיעה עם חברים, תמיד הייתה מוקפת בהם. ממנה למדתי את הכוח החשוב שבאהבת חבר, וכמובן שבמלון, בכל פעם שעזבתי אותה לרגע בבריכה, כשחזרתי היא כבר הייתה עמוק בשיחה עם השכנה למיטת השיזוף.

3. למדתי להיות מצחיקה

המור”ק הקבוע של המשפחה תמיד נסוב איכשהו סביב ההצגות שיהלה הייתה עושה בכל יום שבת אצל סבא וסבתא, אני לא הייתי מעולם עדה לרגע הזה כי היא הייתה בת 5 ואני אפילו לא הייתי סליל דנ”א, אבל אני יכולה לנחש על מה הם מדברים. כשהיא למדה משחק בסמינר הקיבוצים הלכתי לכל ההצגות שלה, ובזכותה גם למדתי תיאטרון בעצמי. את קריירת המשחק זנחתי קצת אחרי הבגרות, אבל דווקא את חוש ההומור, הצורך להיות במרכז, היכולת הקומית לספר סיפור- את זה אימצתי בחום. ומאז זה מלווה אותי בחגים ואירועים, טקסים וועדי עובדים, להצחיק, לבלוט, להגיע עמוק לתוך הלבבות של האחרים.

4. למדתי להפסיק להתבייש לאהוב

אל תראו אותי ככה, אני בחורה רגישה, והפרסומות של אורנג’ יכולות להביא אותי לדמעות, וחוסר צדק מעצבן אותי, ואני מעדיפה לא לקרוא סיפורים עצובים כי זה מבאס אותי. אבל איכשהו, כשאני מנסה לבטא את אהבתי החוצה היא יוצאת עם פאה של ליצן, או עם הערה צינית, או סתם כמו משהו שלא ממש מבינים אם הוא טוב או רע או על הספקטרום. מיהלה למדתי לא להתבייש לאהוב, לא להתבייש להודות בזה, להכריז על זה ולהגיד את זה, למי שמגיע כמובן.

כן, כמובן שאני אוהבת אותך אחותי.

אחותי יהלה בת 40, אני מאמינה שהיא עוד תלמד אותי הרבה, אני מקווה שהיא תלמד ממני, העובדה שאני בלוגרית וכותבת ושיכולתי להזמין אותה איתי  לסופשבוע חלומי באילת באירוח VIP ושלל פינוקים, הוא הרבה בזכותה, בזכות זה שהיא כבר הרבה מאוד שנים  האישה שאיתי, אחותי הגדולה, יהלה.

אהבה זה בדברים הקטנים (צילום: רעות חוצה)גם לאחיות מגיעה קצת רומנטיקה לחימום האווירה (צילום: רעות חוצה)

 

*הכותבת הייתה אורחת המלון “יו סוויטס” אילת מרשת מלונות פתאל.

 

עוד מהבלוג של Misstingel

תצוגה מקדימה

תהיי יפה ותתאמצי

לא הייתי ילדה יפה. הייתי חמודה, מצחיקה, היה לי דמיון מפותח וידעתי הרבה שמות של חכי"ם. מבוגרים אהבו לדבר איתי, ילדים אהבו לשחק איתי, תכלס הייתה לי ילדות סבבה, אבל לא הייתי הילדה הכי יפה בגן. או בכיתה או בשכבה או במשפחה. לא...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

תארוז לי חתול בבקשה

אם עד לפני כמה חודשים הייתי מבולבלת וחסרת כיוון כמו וויז בדיזינגוף סנטר, הרי שהיום אפשר לומר שהחיים שלי הסתדרו לא רע בכלל. התחלתי עבודה חדשה ומעניינת, סיימתי את התואר הראשון, אפילו רזיתי 5 ק"ג- עוד קצת והחיים שלי יהפכו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

האבודים

אני רעות ונולדתי באוגוסט 1986 ואני חלק מהדור האבוד. כן כן, גם אני סיימתי לא מזמן תואר ראשון מיד אחרי שמצאתי את עצמי בהודו ואיבדתי את האמון שלי בחלום האמריקאי, אחרי שסימנתי וי על "תיכון" "צבא" "סמים" ו"מרד גיל הנעורים". אני בת 27...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה