הבלוג של Misstingel

reutho

נולדתי בירושלים ומיד שאלתי למה? מחפשת תשובות עד היום.

עדכונים:

פוסטים: 64

החל מנובמבר 2012

ניסיתי, באמת שניסיתי, זה לא אני. זה הם שמוציאים לי את החשק. הגברים שנכנסו לחיי בתקופה האחרונה הם אחלה חומר לפוסט, אמא שלי מנגד, יכולה להמשיך לחכות

26/01/2014

אם עד לפני כמה חודשים הייתי מבולבלת וחסרת כיוון כמו וויז בדיזינגוף סנטר, הרי שהיום אפשר לומר שהחיים שלי הסתדרו לא רע בכלל.

התחלתי עבודה חדשה ומעניינת, סיימתי את התואר הראשון, אפילו רזיתי 5 ק”ג- עוד קצת והחיים שלי יהפכו לפרסומת לאולווייז.

אז אחרי שרוב החתיכות של הפאזל כבר מצאו את מקומן, חשבתי שזה יהיה רק טבעי לנסות למצוא את ה-חתיכה, החתיכה של האמצע, הנשיקה של הלחם, הקרם דה לה זיבי- הבחור. אם יש משהו שאומרים לי עכשיו יותר מכל, זה את המשפט האלמותי- “נו, עכשיו רק חסר לך גבר”. כי אישה עם קריירה, מטרות, וכיוון כללי למעלה זה לא באמת שווה אם אין לך כתף חסונה להיתלות עליה.

אז יצאתי, וחיפשתי, וחזרתי בצרחות פנימה- רושמת לעצמי לאמץ כלב בהקדם האפשרי.

בגלל שאני בנאדם נחמד, להלן הרשימה המלאה לכלל בחורי ישראל- ניסיתי עם כולם, טעמתי מהכל (ולא, לא במובן הסליזי של המילה…כמעט), ואיך לומר בעדינות- לפעמים באמת עדיף לשבת לבד בחושך.

איש הגשם

אנשי הגשם, הם המבלבלים שבחבורה. מצד אחד, הם יציגו רזומה שיגרום לך לשקול לגנוב להם זרע- סיימו תואר בגיל 13, עשו אקזיט בגיל 18, אוהבים כלבים וסושי, ומחייכים חיוך שהופך לבבות לשלולית.

לדייט שלי עם איש הגשם הגעתי מלאת ציפיות, רק בשביל לגלות שהייתי צריכה להשאיר אותן בסל הכביסה. כגדול ההצלחה כך גודל ההזיה, כגודל המוח כך קוטן היכולת לנהל שיחה, או אינטראקציה חברתית, או מבט.

אם בתחילת הדייט הרגשתי עדיין עלמה ענוגה שמנסה להסוות את הבהמה שעירת הרגליים שאני באמת, הרי שבסופו הרגשתי כאילו אני בחונכות של פרח אול אובר אגיין, ואם כבר מדברים, אז איפה באמת המלגה שחייבים לי על השעתיים המשמימות בחיי?!

איש גשם שאפשר להביא לאמא

איש הגשם קווים לדמותו: גבר מצליח, עשיר חתיך וחכם שהוא רווק מעל גיל 33…חשוד מאוד…

משפט טיפוסי: “כן” (שזה למעשה התשובה שלו לרוב השאלות שתשאלי).

המבאס

מה שמבאס במבאס זה שבתכלס, הוא מאוד רוצה להצליח. הוא הגיע לדייט לבוש כאילו אנחנו הולכים להתחתן בסוף הערב, הוא ידע את כל כללי הטקס הראשוני, הוא לא איחר והיה לו באוטו ריח של לבנדר. ואז הוא התחיל לדבר, ויותר מכל היה לו חשוב לבאס אותי.

לבאס אותי כששאלתי אותו מתי היומולדת שלו כי- “דיי את מאמינה במזלות זה כזה עלוב”

לבאס אותי כשהזמנתי כוס יין כי- “בחורות לעולם יבחרו באלכוהול זול”, ובאמת פעם אחרונה שבדקתי הגולדסטאר שהוא הזמין, הפכה לבירת בוטיק.

לבאס אותי על הנעליים “למה באת עם עקבים?”- כי לא ידעתי שאתה גמד, סליחה.

לבאס אותי על התואר שלמדתי- “אני לא מאמין בתארים שאין בהם מקצוע”- והנשמה שלך היא בת 83 נכון?

הבחור המבאס נורא התבאס כשביאסתי אותו בחזרה בנפנוף. “חבל, דווקא יכולתי להפוך אותך למשהו” הוא אמר. מתוק.

דברים מבאסים אני עושה בעצמי, תודה על הסיוע

המבאס קווים לדמותו: בטוח שהשמש זורחת לו מתחת ולא מבין שזה סתם צלוליטיס

משפט טיפוסי: “מאמי השמלה הזו משמינה אותך בטירוף”

הלא מפותח

עם הלא מפותח אפילו לא הגעתי לשלב הדייט המיוחל, אני פשוט גובה 40 שקלים לשעה לבייביסיטר ואני לא בטוחה שהוא יכול להרשות לעצמו.

ביום שבו קבענו להיפגש, קיבלתי סמס בזו הלשון ” אז מה?! נפגשים לדפוק את הראש? צריך לקנות וודקה ובירות”. לרגע חשבתי שערס מחוצ’קן בן 14 התבלבל ביני ובין חבר שאולי הוא ידקור הערב, אבל מבט נוסף הבהיר חד משמעית- המספר הוא של הבחור. הבחור שהוא בן 32, שעושה כרגע את הדוקטורט שלו, שאמר לי ש”נמאס לו לשחק”.

שלחתי, בהיסוס קל, מתפללת שהבנת הנקרא שלי או הראייה הלקויה שלי אשמות בסמס המתבגר. “אתה מתכוון…להשתכר על איזה ספסל?”

והתשובה של הלא מפותח, לא איחרה להגיע “כן מאמי, הכי כייף, לא צריך את כל הכבדות של הבר על הדייט הראשון”, ומיד אחריו, כדי להוסיף חטא על פשע “אני הולך לישון קצת, נדבר כשאני אקום”, רק בגלל שיש לי נטייה סוציאלית מזוינת לא שלחתי לו ” כי הייתה משמרת קשה במקדונלדס?” והשבתי “אני לא רוצה להיפגש עם גבר שבדייט הראשון שלו מבקש ‘לדפוק את הראש על ספסל רחוב’”.

שעתיים אחרי הוא החזיר : “טוב נו, חשבתי שאת יותר זורמת”.

טוב, מתי אמא שלך באה לקחת אותך?

הלא מפותח קווים לדמותו: תמונת פרופיל מפגרת בפייסבוק וסלנג של מעריב לנוער

משפט טיפוסי: “בא לך ללכת ל’צעצוע של סיפור 4′?

החשדניסט

מכל הגברים, את החשדניסט אהבתי הכי, כי חוץ מסף אמון של מרגל רוסי, הוא היה חמוד אמיתי. ליבי, לב שמורכב מדנ”א של עובד סוציאלי ומורה לחינוך מיוחד, יצא אליו- מה גרם לו לאבד אמון במין האנושי? עשו עליו חרם כשהוא היה קטן?

כל שאלה ששאלתי הפכה לתיאורית קונספירציה על המניעים האפלים שלי.

כשהוא קנה ג’קט ושאלתי אותו כמה זה עלה, הוא חשש שאני מנסה לברר אם הוא עשיר, כשרציתי להביא לי כוס מים, הוא לא הסכים לי להיכנס למטבח. השיא היה כשהוא לא רצה שאני אשלח מייל מהמחשב שלו.

איסור הכניסה למטבח והסתרת המחשב גרמו לי לתהות איזה גופות הוא מחביא בפריזר, ולקטוע את העניינים עם הפראנואיד.

למה את שואלת אם אני בא לפה הרבה?

החשדניסט קווים לדמותו: תמונת פרופיל של צל.

משפט טיפוסי: “לא, אני לא מבין למה זה חשוב לך לדעת מה עשיתי היום”


זה ששמר אותי על אש קטנה

אש קטנה ואני חלקנו דייט אחד מוצלח ביותר, הרגשתי שאולי מצאתי קצה חוט, אולי אמא שלי תתחיל לחשוב שעוד יש לי סיכוי, ואז הוא נעלם. הוא נעלם ואפילו לא הזדיינו בשביל שאני אחשוב שהוא דוש, הוא נעלם ואפילו לא גיליתי לו שאני אלרגית ללטקס, הוא נעלם אחרי שהוא סימס לי “לילה טוב היה לי ממש כייף, נדבר מחר”, ואז חזר, אחרי חודש לעידכון- אני עסוק. מאז הוא חוזר, כל חודש, כמו הפאקינג מחזור שלי, ומעדכן- אני בחו”ל, אני חולה, אני עובר דירה, אולי בסוף אני אכתוב מזה ספר.

תתחממי, הוא עוד ישוב

אש קטנה קווים לדמותו: לייק רנדומלי בתדירות של פעמיים בחודש, דו”ח וואטצאפ חודשי

משםט טיפוסי: “בסוף עוד ניפגש לא ויתרתי עלייך”  (וואו, זה יום המזל שלי אה)

ועוד כמה שלא שווים אפילו פסקה:

הביתי- זה שאחרי 3 דקות בטינדר הזמין אותי לאכול ממולאים של אמא שלו

התמים- שבסוף הדייט אמר לי “אולי תעלי לראות את הגג”, ואז כשצחקתי לו בפרצוף הוא אמר “מה, נשמע דיסק”. כן, דיסק וגג ופאק אוף קופי.

האידיאליסט- זה שרצה שאני אעבור לגור איתו בקיבוץ כוסשליראבק בערבה ואקטוף תמרים, כאילו שאני לא שחורה מספיק גם בתל אביב.

והיחיד בינתיים שעדיין לא מאכזב, אפילו שהוא עושה לי פיפי בחדר:

עוד מהבלוג של Misstingel

תצוגה מקדימה

תהיי יפה ותתאמצי

לא הייתי ילדה יפה. הייתי חמודה, מצחיקה, היה לי דמיון מפותח וידעתי הרבה שמות של חכי"ם. מבוגרים אהבו לדבר איתי, ילדים אהבו לשחק איתי, תכלס הייתה לי ילדות סבבה, אבל לא הייתי הילדה הכי יפה בגן. או בכיתה או בשכבה או במשפחה. לא...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

האבודים

אני רעות ונולדתי באוגוסט 1986 ואני חלק מהדור האבוד. כן כן, גם אני סיימתי לא מזמן תואר ראשון מיד אחרי שמצאתי את עצמי בהודו ואיבדתי את האמון שלי בחלום האמריקאי, אחרי שסימנתי וי על "תיכון" "צבא" "סמים" ו"מרד גיל הנעורים". אני בת 27...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לכי תזדייני, הוליווד

  לכי תזדייני הוליווד. לכי. כל כך הרבה שנים האכלת אותי בפנטזיות המחורבנות שלך, עד שהאמנתי שהן אמיתיות. לכי תזדייני על "אישה יפה" שגרמה לי להאמין שלזונות יש שיניים...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה