תא לחץ – תקוה לחולי פיברומיאלגיה?

עקב השפעתו של תא הלחץ על המוח, והיות והמומחים מסכימים כי לחולי פיברו יש בעיה במרכז הכאב במוח, למה בעצם לא לטפל בבעיה באמצעות תא לחץ?
כאדם רציונלי זה נשמע לי ממש הגיוני. האם יש אור בקצה המנהרה?

הכאבים והתשישות של השבועות האחרונים גרמו לי לתהות, האם יש טיפול חדש שאני צריכה לנסות? הרי הטיפול הנוכחי בתרופות, הידרותרפיה ושאר טיפול משלים כבר אינם מספקים.

בצירוף מקרים מושלם התפרסמה היום בעיתון כתבה על טיפול בתא לחץ לחולי פיברו׳ מדובר בטיפול ניסיוני בקפסולת פלדה שבתוכה מסכות המזרימות 100% חמצן בלחץ הגבוה מהלחץ האטמוספרי.
הטיפול בתא לחץ מקובל בקרב צוללנים שעברו תאונות ולאחרונה הוכחה פעילותו המיטיבה גם במי שעברו אירוע מוחי.
עקב השפעתו של תא הלחץ על המוח, והיות ומומחים מסכימים כי לחולי פיברו יש בעיה במרכז הכאב במוח, למה בעצם לא לטפל בבעיה באמצעות תא לחץ? כאדם רציונלי זה נשמע לי ממש הגיוני. יש תקוה! אור בקצה המנהרה!

ובכן, קראתי את סיפורה של פרופ׳ לב-ויזל שהשתתפה בניסוי שהתרחש לא מכבר. הפרופ׳ שתיאור חייה עם פיברו תואם כל כך את חיי (הכאבים, בעיות השינה, אובדן האנרגיות, החיים בין תשישות אחת לאחרת, והנפילות….) כל זה גרם לי לקרוא בשקיקה ובתקוה את הכתבה.
היא סיפרה שעברה 40 טיפולים של 90 דקות כל אחד, 5 ימים בשבוע, למשך חודשיים.
זה נשמע ארוך ומפרך. צריך לקחת חופשה מהחיים למשך חודשיים, אבל אם זה עוזר, אני מוכנה!

אפילו לא שאלתי את המלך, שיצטרך ללוות אותי במסע הזה. מן הסתם ידעתי שהוא יירתם לעניין, כי גם הוא רוצה שאתאושש מהסיוט הזה שרובץ על חיינו.
אפילו לא ביררתי מה המחיר (זה טיפול שאינו מוכר בסל התרופות ולכן יש לשלם עליו מחיר מלא באופן פרטי).

וסיפור המתח של פרופ׳ לב-ויזל ממשיך: 20 טיפולים ולא קרה כלום, אבל אחרי 40 טיפולים זה קרה. ממש נס. בלי כאבים! בלי התשישות! בלי מאבק מתמיד עם הגוף!

כן! כזה אני רוצה!

ואז הגעתי לסוף הכתבה. מסתבר שאחרי 3 שבועות כבר לא היה זכר להפוגה במצבה של פרופ׳ לב-ויזל. הפיברומיאלגיה הרימה את ראשה. כעת היא עוברת 2 טיפולים בשבוע לתחזוקה, וכנראה תצטרך לעבור אותם למשך כל חייה.
כך הסתיימה הכתבה בעיתון.
ואני, למודת אכזבות שכמותי, הבנתי שוב, שאין ניסים.
אוףףף, נטלתי כדור נגד כאבים והלכתי לישון.

קמתי הבוקר מעט אופטימית יותר:
* פיצוח הגורם למחלה יביא לתרופה. עד היום נותנים רק טיפול סימפטומטי.
* הרפואה מתקדמת כל הזמן. כל עוד חוקרים, יש תקוה!!!
* אין להסיק מסקנות מאדם אחד. מה קרה לשאר המטופלות/ים? אני צריכה לברר את העניין.
* אולי באמת יש אור בקצה המנהרה? כן, כן, אני יודעת שלפעמים האור מבשר על רכבת המגיעה בדהרה…

לבריאות!
חיים וטעים!

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.