הבלוג של רננה

renba

הבלוג שלי נולד בימים של חיפוש, חיפוש אחר תשובות על שאלות גדולות, מהותיות, אז במקום לכתוב מי אני... בינתיים אכתוב שאני אוהבת ליצור; לצלם, לכתוב, להופיע, לייעץ, להנחות, להדריך וללוות אנשים בדרך.

עדכונים:

פוסטים: 4

עוקבים: 2

החל מינואר 2018

כן… כן… את בהלם, אני יודעת. את לא מבינה איך יתכן? איך יתכן שזו בעצם אשליה? שאנחנו רק חושבים שאנחנו בטוחים ושמורים ופתאום זה?!?!?   

מיליוני מחשבות רצות לך עכשיו בראש. מה יהיה? איך יהיה? למה אני? אני אעבור את זה?  למי לספר עכשיו? האם בכלל כדאי לספר? ומה יהיה עם הילדים? וההורים? והעבודה? והשיער שלי?? לעזאזל… מאיפה הדבר הזה נחת עליי?!? ולמה? יש פה איזו מזימה קוסמית ללמד אותי לקח? ואולי זה בכלל טקס חניכה ואני אצא מזה טובה יותר, חזקה יותר?

אין כרגע תשובות לשאלות האלה, הן ימשיכו להתרוצץ לך בראש, בגוף, בלב, יעשו לך מיגרנה, ידירו שינה מעינייך, יתישו אותך, אבל לאט לאט הדרך תתבהר, אני מבטיחה לך, הייתי שם.

אז נעים מאד יקרה, קוראים לי רננה. מה שמך? או אולי את כרגע במצב של… “לא יודעת מי אני ואיך קוראים לי”. אני בת 46. בת כמה את? אני רוצה לשתף אותך שממש לא מזמן, כשהייתי בת 43 התהפך עליי עולמי, בדיוק כמו שאת מרגישה שקורה לך עכשיו. כירורג השד שלי איבחן זאת כ- “חבית החרא שנפלה לך על הראש”, מינוח רפואי מאד מדויק בעיניי.

כמה ימים אחרי שאובחנתי פתאום היה לי מין “חיזיון” כזה שאני עומדת על במה ומספרת את הסיפור שלי. לא ידעתי אם זה באמת יקרה, ומתי, ובאיזה מצב צבירה אהיה אבל זה מה שדמיינתי, ומייד התחלתי לכתוב ולצלם. אני יוצרת בשני תחומי האמנות האלה, כבר כמה שנים שאני כותבת ומצלמת, הצגתי כבר בכמה תערוכות וכתבתי טקסטים משמעותיים אבל זה… זה אחרת.. זה לכתוב את הסיפור שעוד לא קרה.

13.2

אז כתבתי על הלילה הזה שבו ישבנו דני ואני מול הרופא בעיניים פעורות כשהוא מספר לנו מה יש לי ושצריך להתחיל לטפל דחוף, ואיך שפתאום היה מין ריק, שקט, חושך. נכון? זה רגע כזה שאין בו כלום, שום מחשבה או רגש, ריק מוחלט. וכתבתי על התקופה הזו של הבדיקות האינסופיות עד שמחליטים מה יהיה פרוטוקול הטיפול ועל הפעם הראשונה שנכנסתי לבניין הזה… “בניין הסרטן” והפגישה הראשונה אצל האונקולוג והרעד שעבר לי בגוף כשאמר את המילה הזו… כימו.. והטיפול הראשון שבו חשבתי שהשמים ייפלו והם לא נפלו, השמש זרחה והפרחים המשיכו לפרוח כמנהגם, ומה הרגשתי אחרי הטיפול, איך הבחילה טיילה במורד הבטן כמו תולעת, ואיך סיפרתי לבת שלי שאני חולה ואיך היא הגיבה ואיך מייד אחרי נסעתי להוריי וסיפרתי להם. וואוו, זה היה מפחיד אבל זה עבר והם שרדו את זה. וגם אני. ואיך מייד אחרי הטיפול השני, השיער התחיל לנשור ואיך הלכתי לסלון הפאות וגילחו לי את הראש ואיך שמו לי את הפאה והיה רגע מביך נורא אבל הוא עבר. ואיך הייתי גיבורה בהתחלה ולאט לאט נכנעתי, הסכמתי לעצמי להישבר, ליפול, להיעזר, ואיך בסוף, אחרי חמישה חודשים ארוכים באתי עם עוגת גבינה וזרי פרחים להיפרד מהאחיות באשפוז יום. ואיך היה הניתוח והשטות שהמרדים הדביל אמר ואז ההקרנות, איך כל יום הלכתי לשם כמו לעוד יום עבודה ואיך החברות היו צוחקות שיש לי תור קבוע בספא.

ואיך בסוף הגיע היום הזה, המיוחל, שהגעתי להקרנה השלושים ושלושה וכשיצאתי מביה”ח,  ידעתי שלא אצטרך לשוב יותר למחרת ואיך בכיתי משמחה והתרגשות.

כתבתי וכתבתי וצילמתי וצילמתי ולאט לאט התגבש משהו, שלא ידעתי מהו ומה מטרתו. בהתחלה הצגתי אותו לכל מיני חברים בסלון ביתי, הם היו “שפני הניסיון” שלי וכשראיתי איך הם מגיבים, הבנתי שיש לי פה משהו.

אז יצאתי לאור והתחלתי לרוץ בערבי הרצה ואמרו לי שמה שיצרתי נקרא “מיצג” כי זה משלב גם טקסט, גם אותי על הבמה, גם צילומים ועבודות ווידאו וגם מוסיקה, מין יצור כלאיים שגדול מסך חלקיו.

אז יקרה שלי, אני מזמינה אותך לראות ולחוות. כן, אני יודעת שאת מתלבטת, גם אני התלבטתי אם לפגוש נשים שעברו “את זה”, בהתחלה לא הסכמתי בשום אופן, זה שלב טבעי, הייתי עוד בהכחשה, לא הסכמתי לקבל את העובדה שאני כמוהן. בסוף הסכמתי לפגוש אותן וזה כל כך חיזק אותי, הבנתי שכמו הנשים האמיצות האלה, אולי גם אני יכולה לדבר הזה, אולי גם אני אצא מנצחת.

אז תבואי אחותי למסע, בואי לראות אותי וגם נכיר ונתחבק באותה ההזדמנות.

למיצג שלי קוראים ‘Frozen Moments’ אני עכשיו מציגה אותו בתיאטרון הסימטה ביפו (כן, שיחוק אמיתי שהתקבלתי:)) ואני מתכננת להופיע בעוד מלא מקומות.

בינתיים, אם יש לך זמן ביום שישי, ה- 9/2/18 בשעה 21:00, אני אהיה שם.

זה לינק לאתר התיאטרון לרכישת כרטיס ובבקשה עשי שימוש בקוד קופון frozen6060 לקבלת הנחה על מחיר הכרטיס.
http://hasimta.com/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%95%D7%AA/

postcards 7.11.174

חיבוק גדול ממני אליך,
רננה

עוד מהבלוג של רננה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

על אובדן זהות ומחיקתה, על כמיהה, על אהבה ובעיקר, על הליכה בדרך החיים

המשימה היתה לכתוב למה באתי לכאן, לקורס של "דיגיטליות בעסקים", שהרי אינני תופסת את עצמי לא כדיגיטלית ולא כאשת עסקים. בכנות אתוודה שצירוף המילים הזה אפילו קצת מפחיד או מרתיע...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

רגעים בזמן... Frozen Moments

הסתובבתי וראיתי אותו שוכב ער ודמעות זולגות מעיניו. ניגבתי אותן בכף ידי, אבל הן בשלהן. זאת היתה הפעם הראשונה בכל שנותינו יחד שראיתי אותו בוכה, והוא נראה לי כמו האיש הבודד ביותר בעולם." ...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה