הבלוג של רננה

renba

הבלוג שלי נולד בימים של חיפוש, חיפוש אחר תשובות על שאלות גדולות, מהותיות, אז במקום לכתוב מי אני... בינתיים אכתוב שאני אוהבת ליצור; לצלם, לכתוב, להופיע, לייעץ, להנחות, להדריך וללוות אנשים בדרך.

עדכונים:

פוסטים: 4

עוקבים: 2

החל מינואר 2018

הסתובבתי וראיתי אותו שוכב ער ודמעות זולגות מעיניו. ניגבתי אותן בכף ידי, אבל הן בשלהן. זאת היתה הפעם הראשונה בכל שנותינו יחד שראיתי אותו בוכה, והוא נראה לי כמו האיש הבודד ביותר בעולם.”

5.3

ובאותה נשימה.. הרגשתי גל גדול של אהבה, כאילו הדמעות שלו שוטפות אותי. האהבה הזאת ממיסה את החושך שעוטף אותי, מסירה את שכבות האימה המקפיאות שמכסות אותי כמו קרח. “הוא! עם האהבה האדירה שלו, הוא יציל אותי, הוא ירפא אותי,” חשבתי לעצמי.

קמתי מהמיטה והמשכתי להרהר בַאַהבה; חשבתי שגם אני צריכה להשקיע פה בדבר הזה; לאהוב, לאהוב כמה שיותר, לאהוב חזק, את הכול, את הטוב וגם… גם את הרע, גם את המחלה הזאת. אני אחבק אותה כל כך חזק, עד שתרצה לעוף. מכירים את זה? כשהיינו ילדים ואיזו דודה מעצבנת היתה מחבקת אותנו, מועכת לנו ת’צלעות והיינו מתים שתעזוב אותנו כבר, כדי שנוכל לברוח ממנה? אז ככה. הגוש הזה, שהתמקם לו בשד הימני שלי, במקום להילחם בו, לשנוא אותו, אני אחבק אותו, אני אחבק אותו עד שיגיד לעצמו: “וואלה משוגעת זאת, אני מתחפף מפה…” אגב גוש, יש לי מחשבה שזה גוש בת, גושה, לא יודעת למה…” (מתוך Frozen Moments / מאת רננה בן-ארי)

“הפעם תספרו על העסק שלכם” היתה לשון המשימה לשבוע הזה. אבל אני לא רוצה לספר על העסק-עסק ‘הרגיל’ שלי, רוצה לדבר על היצירה החדשה הזו שלי שהגיחה לא מזמן לאוויר העולם. לא, זה לא עסק, לפחות עדיין לא, הלוואי ויצמח להיות כזה. כרגע אפשר לקרוא לזה ‘פרויקט עם המון אספירציות’.

אם קראתם את הפוסט הקודם שלי, סיפרתי בקצרה על נסיבות לידתו של הפרויקט.

לפני שנתיים כמעט בדיוק, בלילה אחד סוער וגשום, בדיוק כמו זה שהיה כאן הלילה, קיבלתי בשורה, כזו שחייבה אותי, אותנו, לצאת למסע. התחלנו לצעוד, במסע שלא רציתי בו, מסע שלא חשבתי שאי פעם אפקוד את נתיביו. ימים מספר לאחר מכן, התחלתי לכתוב ולצלם. מספרת את הסיפור שעוד לא קרה, דמיינתי את עצמי עומדת מול קהל, על במה, וקוראת או מדברת את סיפורי.

במשך כל אותה השנה, שנה שבה עברו גופי ונשמתי טלטלות אינספור, את כולן תיעדתי, בפרטי פרטים, מכניסה את הצופה לנבכי גופי הכואב, לנבכי נשמתי הסוערת, מזמינה אותו למסע שלי, שהוא מסע שיכול להיות מסעו של כל אחד מאיתנו.

במקום שבו התחלתי לכתוב ולצלם פגשתי את מתן, אחי הצעיר שנהרג לפני עשר שנים בתאונת דרכים, ביום של סערה גדולה גם כן. לא תכננתי את הפגישה אבל הוא הופיע, בהשתלשלות מקרית (לכאורה) של אירועים, מצאתי טקסט שכתב לפני מותו אשר מתאר פרויקט שהחל ליצור, פרויקט שקרא לו Frozen Moments. הוא לקח את ידי ויחד יצרנו דיאלוג בין עולמות של מטה ומעלה.

עשרות רבות של צופים כבר חוו את המיצג, התגובות היו מעל ומעבר למה שיכולתי לדמיין. בחור אחד כתב לי שיצא עם תחושה של כח קיומי ואז חשבתי לעצמי שכן, זה מה שאני רוצה לעשות, לגרום לאנשים לצאת עם תחושה כזו, אחרי שעשיתי להם מסאג’ כזה טוב טוב ללב, וגם גרמתי להם לחשוב, בעיקר על עצמם.

רבים שואלים אותי מי קהל היעד שלי ואני עונה שכל אדם שעבר או עובר משבר בחייו שזה בעצם כמעט כל מי שמתהלך פה, על האדמה הזאת.

אם אהיה ממוקדת יותר, זה יכול להתאים לאנשי טיפול מסוגים שונים, לחולים ובני משפחותיהם, לארגונים באשר הם. נשים וגברים חווים את זה מאד שונה, זה מעניין.

אני חושבת שניסיתי למצוא דרך חדשה לספר סיפור, בצורה כזו רב ממדית ויש לי מחשבה אולי גם לקחת את הרעיון ולהפוך אותו לתהליך באמצעותו אלווה אנשים שרוצים לספר את הסיפור שלהם בשילוב הכלים האלה.

יש לי אינספור כיוונים ורעיונות, בחוסר צניעות אומר שיצרתי משהו משמעותי באמת, כזה שנוגע וכרגע יש בי רצון עז להביא אותו בפני כל אדם שיחפוץ, להציג אותו תחת כל עץ רענן.

מזמינה אתכם לבוא לראות, אני מציגה בתיאטרון הסימטה ביום שישי, ה- 9/2/18 בשעה 21:00, להלן לינק לאתר התיאטרון לרכישת כרטיס. אנא עשו שימוש בקוד קופון frozen6060 לקבלת הנחה על מחיר הכרטיס.

http://hasimta.com/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%95%D7%AA/

עוד מהבלוג של רננה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

על אובדן זהות ומחיקתה, על כמיהה, על אהבה ובעיקר, על הליכה בדרך החיים

המשימה היתה לכתוב למה באתי לכאן, לקורס של "דיגיטליות בעסקים", שהרי אינני תופסת את עצמי לא כדיגיטלית ולא כאשת עסקים. בכנות אתוודה שצירוף המילים הזה אפילו קצת מפחיד או מרתיע...

תגובות

פורסם לפני 4 months
תצוגה מקדימה

היי את... כן, את... אני יודעת מה עובר עליך

כן... כן... את בהלם, אני יודעת. את לא מבינה איך יתכן? איך יתכן שזו בעצם אשליה? שאנחנו רק חושבים שאנחנו בטוחים ושמורים ופתאום זה?!?!?    מיליוני מחשבות רצות לך עכשיו בראש. מה יהיה? איך יהיה? למה אני? אני אעבור את זה?  למי לספר...

תגובות

פורסם לפני 4 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה