הבלוג של רננה.

renana

אני מדריכה מוסמכת בשיטת גרינברג . מלמדת אנשים באמצעות מגע לחיות עם חופש בגוף ולהרויח חופש בחיים. וגם- ליצנית רפואית. פה אחלוק אתכם סיפורים חוצי גבולות ורגעים מרגשים שקורים בגובה האף האדום וברוחב הלב. ליצנית רפואית בבית... +עוד

אני מדריכה מוסמכת בשיטת גרינברג . מלמדת אנשים באמצעות מגע לחיות עם חופש בגוף ולהרויח חופש בחיים. וגם- ליצנית רפואית. פה אחלוק אתכם סיפורים חוצי גבולות ורגעים מרגשים שקורים בגובה האף האדום וברוחב הלב. ליצנית רפואית בבית חולים וולפסון. וגם מטפלת בנערות הסובלות מחרדה וכאבים במחלקת גסטרו בבית החולים .

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מיולי 2015

06/07/2016

איך את מרגישה?

מצוין

עייפה?

את האמת שלא, אני בחופשה

היא ישנה הרבה?

כן:)

גם בלילה?

כן, היא מתעוררת פעם פעמיים, יונקת וחוזרת לישון

טפו טפו שימשיך ככה

לגמרי

איזה יפה היא

חמסה חמסה

היא מה זה גדלה מאז שראיתי אותה

את קולטת שהכל זה מהחלב שלי?!

תגידי מההתחלה הלך טוב עם ההנקה?

כן! איך שהיא יצאה, אילנה, המיילדת הצמידה לי אותה לציצי. טאק טאק וטאק היא התחילה לינוק כאילו התאמנה על זה ברחם…

וואי זה לא יאומן שהדבר הזה היה אצלך בפנים עד לפני כמה שבועות…

לא יאומן…

אז איך היתה הלידה?

מדהימה

וואלה?  איזה מעולה

השתמשת בגרינברג?

כן, לגמרי

מה, איך?

קודם כל, אני יודעת לעבוד עם כאב

נכון

ועצם זה שבועז היה איתי הפך את הכל לבטוח יותר

מה הוא עשה?

הוא היה איתי קרוב, הוא וחמוטל

הוא ממש הנחה אותי, להרפות, לנשום, שם לי יד על הבטן הזכיר לי לנשום לשם, הם היו איתי הכי קרוב בתוך הכאב, לא נתנו לי ליפול.

הרגע הכי משמעותי להתקדמות של הלידה היה כשהלכנו לנוח

לנוח? באמצע הכל?

כן. כנגד כל מה שהראש אמר. אילנה בדקה אותי והיתה פתיחה של 1וחצי ס״מ

זה לא הרבה

זאת ממש התחלה, אבל כבר יש צירים והם כואבים

כואב הא?

כואב. כואב לא כמו שום דבר אחר. בהתחלה זה כמו במחזור, את מרגישה את הבטן התחתונה והגב ולאט לאט זה מתעצם יותר ויותר חזק, ויותר ויותר…

אז פתיחה של 1 וחצי ואילנה אומרת לבועז שיכול להיות שהלידה תמשך עד הלילה.

״עד הלילה???״

תביני, השעה חמש וחצי בבוקר, אולי שש, עד הלילה זה בערך 20 שעות

״לא זה לא אפשרי״ ! פחדתי שזה יהיה ארוך מידי, שלא יהיה לי כח פחדתי לגמור בבית חולים.             נתלתי על בועז ״איך תעמדו בזה״ שאלתי אותו, חשבתי על זה שאני צריכה אותם, חייבת אותם צמודים אלי בכל ציר…

הוא וחמוטל ענו לי יחד – ״איך אנחנו נעמוד בזה?!״

ברור שהם גם פחדו אבל הם אמרו את זה בכזה בטחון שפשוט נרגעתי

כל הזמן עשיתי מה שהם אמרו לי, הם היו המלאכים שלי, היתי צריכה את ההנחיות שלהם היתי זקוקה להם, והם היו שם במליונים של אחוזים .

מדהים  איך החויה הכי אנדיבידואלית מתאפשרת במלוא עצמתה בזכות אנשים אחרים. אי אפשר לעבור את זה לבד.

רציתי לעמוד כל הזמן כדי לדלג על המעבר בין השכיבה לעמידה, המעבר הזה הכי כאב לי            אבל היה ברור שלא אוכל לעמוד עד הלילה…

בועז הציע למצוא תנוחה שאוכל לנוח בה

איך  לנוח???

פחדתי שאם נשכב על המזרון הצירים יאטו, וכל מה שעבדתי בשבילו יעצר. היתי בmode של “doing” ״אני מקדמת את הלידה’ “,אני מזיזה ושולטת בהתקדמות ובכך מונעת את ההגעה שלי לבית חולים.

כעסתי עליו  שהוא לא מצטרף אלי ״למלאכת הקידום״

״אתה לא מבין כמה זה כואב”, כעסתי עליו  בלב. “חצוף, מה אתה משתלט, מה אתה אומר לי מה לעשות ״… לא אמרתי רק חשבתי. מתחת להתרעמות הזאת עמד בסיס רחב וחזק יותר מהקולות האלה, סמכתי עליו, ידעתי שההצעה שלו חכמה ובחרתי להענות ליד שהוא נתן לי.

נשכבנו על המזרון מחובקים. נהיה שקט. הצלחתי לישון. במשך שעה וחצי היו  רק שלושה צירים-

זזתי בשכיבה ובועז חיבק אותי בתוך הכאב הגדול.

בציר הרביעי היתי חייבת לקום פתאום. הצירים התחזקו, הקצב התגבר ברגע,

עמדתי על הברכים ירדו  לי המים, אילנה בדקה אותי ווואוו – פתיחה 9!

די!  מפתיחה  של אחד וחצי לתשע?

כן! בפחות משלוש שעות.

זה קרה בזמן שישנתי קרובה לבועז, הגוף עשה את שלו בזמן שאני לא עשיתי כלום

זה היה ככה, כמו קסם

ואז נכנסתי לבריכה.

איך היה במים?

היתה הקלה עצומה, חברות אמרו לי מים מים תלדי במים , כולן מדברות על ההקלה שהמים נותנים. עד השלב האחרון בכלל לא רציתי להיות במים  ״אני בנאדם של אדמה״ חשבתי. אבל ברגע ההוא כשהם שאלו אותי אם אני רוצה להכנס לבריכה זה היה הדבר שהכי רציתי בעולם ובשניה שנכנסתי למים הכל נרגע. הכל השתנה.

הרגשתי כמו לויתנית

הצירים הם כמו צונאמי של אש, הם קורים לך זה מטורף.

זה כואב זה חזק. אילנה הנחתה אותי במקצועיות ובדיוק רב. היא אמרה לי מתי לדחוף ומתי להרפות. להרפות לתוך הכאב הגדול הזה ולתת לו להוביל אותי מבלי להתכווץ. היא הנחתה אותי לא לצעוק.

מה לא לצעוק, זה מה שעושים בלידה, לא?!

כן, אבל ידעתי למה היא מתכוונת , הרגשתי את הגבול בין להוציא קול שעוזר לי לעבור בכאב לבין לצעוק כדי שידעו שכואב לי.  בלעתי את העלבון ועשיתי מה שהיא אמרה לי…

היא נתנה הוראות ובועז לחש לי אותם באוזן, עם היד שלו, עם כולו על הלב שלי, הרגשתי את הלב שלו מתפוצץ זה היה הכי קרוב ומרגש בעולם. קשה להרפות, אבל הצלחתי, כמעט לגמרי.

הכאב היה עצום אבל טוב. כי את יודעת שזה זה, זה השלב האחרון, את מרגישה את הכח הלא יאומן של בריאה דוחף אותך מבפנים

וואוו

וואוו

והיא נולדה לתוך המים?

כמו דולפין

מסתבר שיש להם איזה רבע שעה שהם יכולים לנשום במים.

אילנה, הוציאה אותה וכמו בסרטים שמעתי את הבכי שלה, כל כך התרגשתי שלא יכלתי לפקוח עינים

בועז אמר לי ״תפקחי את העינים״ ואני  בעינים עצומות ״אני לא מאמינה…״

ובועז שוב אומר לי, ״היי, היא בחוץ, תפתחי את העיניים״

פקחתי עינים אבל אני בלי משקפיים אז לא ממש רואה…

מצחיק :)

יצאתי מהמים והיא עדין מחוברת בחבל הטבור, עלי. ואז ראיתי את היצור המתוק והמרגש הזה עם העינים הגדולות , ראיתי את הבת שלי יונקת.

 כשהחויה נגמרת ומספרים עליה זה כמו הרגע בו מתבהר הציור שנוצר מהקו שחיבר בין הנקודות.

 ומתי את חוזרת לעבוד?

אני חוזרת, הולכת ללמד אנשים להרפות

כמה כח יש בהרפיה

אלמד אנשים לא לדחוף אלא לתת לדברים לקרות מעצמם, לחיים להתחולל

 זה הסיפור

רננה 0524798077

עוד מהבלוג של רננה.

תצוגה מקדימה

דקירה קטנה בלב

                                                      . ״בואי, צריך אותך פה״ באתי... המשפט הזה תמיד מלחיץ.  מעורר את הצורך לעמוד בציפייה. הציפייה לעשות שלא יהיה בכי. כולם רוצים שהכאב לא יורגש. שהוא בכלל לא יהיה שם. שיהיה קסם והבדיקה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

התחלה אחרת

התחלה זוהי נקודת התיחסות בזמן והחיים שלנו מלאים בהן.התחלה של משפט, התחלה של הפסקת צהרים, התחלה של הזמן שאחרי ההפסקה, התחלה של מחברת חדשה, של ארוחה, של נסיעה, של הליכה בשמש, התחלה של שיחת טלפון, התחלה של מפגש,תחילת יום,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

כשהמופרע נורמלי, הנורמלי הופך להיות מרגש

  אני גרה ביפו, בעג׳מי , בבנין בן שלוש קומות. אני חיה בשכנות מעולה עם האנשים שבבנין שלנו, למעשה אלה יחסי השכנות הטובים ביותר שהיו לי אי פעם, כולל את כל הבנינים המושתפים בהם התגוררתי: בירושלים, בלונדון, בכרם...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה