הבלוג של רננה.

renana

אני מדריכה מוסמכת בשיטת גרינברג . מלמדת אנשים באמצעות מגע לחיות עם חופש בגוף ולהרויח חופש בחיים. וגם- ליצנית רפואית. פה אחלוק אתכם סיפורים חוצי גבולות ורגעים מרגשים שקורים בגובה האף האדום וברוחב הלב. ליצנית רפואית בבית... +עוד

אני מדריכה מוסמכת בשיטת גרינברג . מלמדת אנשים באמצעות מגע לחיות עם חופש בגוף ולהרויח חופש בחיים. וגם- ליצנית רפואית. פה אחלוק אתכם סיפורים חוצי גבולות ורגעים מרגשים שקורים בגובה האף האדום וברוחב הלב. ליצנית רפואית בבית חולים וולפסון. וגם מטפלת בנערות הסובלות מחרדה וכאבים במחלקת גסטרו בבית החולים .

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מיולי 2015

31/08/2015

horse_rearing_with_rider_by_imaginenationag-d3bv710

התחלה זוהי נקודת התיחסות בזמן

והחיים שלנו מלאים בהן.התחלה של משפט, התחלה של הפסקת צהרים, התחלה של הזמן שאחרי ההפסקה, התחלה של מחברת חדשה, של ארוחה, של נסיעה, של הליכה בשמש, התחלה של שיחת טלפון, התחלה של מפגש,תחילת יום, תחילת שבוע, התחלה שאחרי חופשה…

התחלה היא אירוע על קו הזמן שלנו – התחלת המגורים בעיר חדשה, התחלה בעקבות פרידה מבן זוג, מועד התחלה של קשר, התחלה אחרי שמשהו אהוב מת. התחלה של חיים.

 יש התחלות שאנחנו יוזמים ויש התחלות שהמציאות סדרה לנו.

התחלה היא שינוי מהמצב בו היינו קודם .

היא המשפט החדש שאחרי הנקודה.

מה שמענין אותי הוא ההתיחסות שלנו אל התחלות.

 כשהיתי ילדה, לקראת ראש השנה היתי עושה רשימה ארוכה ומקושטת של הדברים שעלי לסיים על מנת להתחיל ״דף חדש״. הרשימה היתה מורכבת ממשימות קטנות שעלי לבצע ופעילויות שעשייתן תעיד כי אני מוכנה להתחיל מחדש. אבל במציאות, רק חלק קטן מהמשימות בוצע, והתנאים למעבר להתחלה חדשה שקעו אל תוך הדף מחמת חוסר ענין וחזרו להראות את עצמם ברשימה הבאה- מקושטת פחות, משורבטת יותר.

ההתיחסות שלי אל התחלה היתה כאל דבר שצריך להתכונן אליו. ובהתכוננות היתה משאלה סמויה שהדברים מהם סבלתי בתקופה הקודמת, לא יופיעו שוב.

השנה התחילה גם בלי ההכנות שלי והדברים שהסתבכתי איתם, היו  גם הם חלק משנה זו.

בחלוף השנים, החלפתי את הרשימה, שהיא אוסף של דברים שמועדם נדחה, בתשומת לב אל הדברים שגורמים לי לסבל בזמן שהם קורים. להתיחס ולפתור אותם וכך להיות מוכנה ליזום את מה שמענין אותי בכל נקודת זמן על קו החיים שלי.

כך גם עם כאב, המשאלה לא לחוות אותו שוב לא מפסיקה את הסבל ממנו.

הסבל נפסק כאשר אנחנו מתיחסים אל הכאב בנקודת הזמן בו הוא מופיע.

אני רוצה לספר על שינוי בנקודת ההתיחסות לכאב בהקשר של התחלה חדשה כפי שפגשתי אצל נערה בת 15 שבאה אלי לטיפול בכאבי בטן כרוניים בהמלצתו של הרופא שלה, בבית החולים וולפסון.

כאב הבטן שלה התחיל בתחילת שנה שעברה ונשאר משך כל שנת הלימודים .

 כאב בטן שהלך והחמיר עד שבבדיקות גילו פצע  בתריסריון, אולכוס.

השבוע, הגיעה אלי בפעם השלישית, ודיווחה על שבוע שני ברצף בלי כאבים! השמחה  על כך כוסתה בפחד: חוזרים ללימודים בעוד שבוע ואיתם יחזור הכאב.

 הסתכלתי על כפות הרגליים שלה -המקום של הלב חסר צבע. איפה האנרגיה, החיוניות שלה ?

כפות הרגליים מתאימות לתיאור של הפחד שלה. שאומר שאם תהיה אקטיבית, יבוא הכאב ועם החזרה לבהס תדרש להיות אקטיבית . מכאן המסקנה שהכאב יחזור – אם לא באחד בספטמבר, אז אחרי החגים… אני שואלת אותה על האופן שבו התמודדה עם הכאב בזמן הלימודים. היא מספרת לי שכאשר היה תוקף אותה הכאב היא היתה מתאפקת. סוגרת את הפה, לא מתלוננת, סובלת בשקט.  אחרי תשע שעות בהן התגברה על הכאב, היתה מגיעה הביתה מותשת. הכאב שהתחיל בדירוג 3 הגיע לשיא של מעל ל10 והיא כבר לא עומדת בזה. נשכבת על המיטה, לוקחת שני כדורים לשיכוך כאבים ומחכה שהשינה תשכיח ממנה את הסבל.  

… ובכן, היום, תלמידים ותלמידות, נלמד שיעור על כאב. אנא הכניסו אויר מלוא הראות ושימו לב לגוף שלכם.

נגעתי בשריר תפוס בגב שלה, עיסיתי אותו ובקשתי ממנה לנשום באופן מלא.

בקשתי ממנה לבחור מספר שהיא אוהבת.

חמש.

חמש נשימות עמוקות. הכאב פוחת,

עוד חמש ועוד חמש ועוד חמש ומתחילה זרימה מאיזור השריר התפוס לאיזור הבטן, המקום שבו הגוף מתמודד עם פצע וזקוק לאנרגיה על מנת להחלים .

המשכנו במגע במקומות בהם יש כאב בבטן ,

אני מניחה את היד שלי, מסמנת את  המקום כדי שהיא תביא לשם תשומת לב

היא נושמת באופן מלא פנימה ונושפת החוצה את כל האויר, לא משאירה אנרגיה כלואה במחסנים לשעת הצורך. והכאב משתנה והופך לזרימה. הגוף מחולל את הקסם שלו.

היא קמה עם אנרגיה, ערנית ובטוחה בעצמה .

 המחשבה על תחילת שנה מלחיצה פחות , כי בתיק לבית הספר היא תארוז כלי נגד כאבים.

השנה יכולה להתחיל באמת אחרת .

 שתהיה שנה  טובה באמת !

עוד מהבלוג של רננה.

תצוגה מקדימה

דקירה קטנה בלב

                                                      . ״בואי, צריך אותך פה״ באתי... המשפט הזה תמיד מלחיץ.  מעורר את הצורך לעמוד בציפייה. הציפייה לעשות שלא יהיה בכי. כולם רוצים שהכאב לא יורגש. שהוא בכלל לא יהיה שם. שיהיה קסם והבדיקה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

כשהמופרע נורמלי, הנורמלי הופך להיות מרגש

  אני גרה ביפו, בעג׳מי , בבנין בן שלוש קומות. אני חיה בשכנות מעולה עם האנשים שבבנין שלנו, למעשה אלה יחסי השכנות הטובים ביותר שהיו לי אי פעם, כולל את כל הבנינים המושתפים בהם התגוררתי: בירושלים, בלונדון, בכרם...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

בטן בחשיפה מלאה

בשני המקומות בהם אני נוגעת בחיים באופן מקצועי, כליצנית וכמדריכה בשיטת גרינברג, אני חוקרת את העצמה שיש בחשיפה.  כדי להחשף צריך קודם כל להבין מה אנחנו מסתירים שלא יראו לי, שלא ידעו עלי, שלא יחשבו עלי. ההסתרה היא התעסקות,...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה