הבלוג של עפר צרפתי

אוכל אמיתי

עדכונים:

פוסטים: 133

החל מינואר 2012

אני בדרך כלל אוהב בני אדם באשר הם, אולם ישנן אוכלוסיות שאיני יכול לסבול.
אין לי שום כוונה לפורטן אחת לאחת שמא איחשד כמיזנטרופ מוסווה, אולם עם אחת מהן עלי לבוא חשבון, ומיד.
ואני מתכוון לאותו מיעוט נאלח החי בתוכנו והוא הנקרא “גברים כאילו חולים שמגזימים עם הפוצי מוצי”.

השירות הרע שעושה לנו קבוצה זו, בני רחב (יהושע ב’ 2), רחם אמם הפיסחת, כבר עבר מזמן את קו הבלתי נסלח.
כמו שסיפרה לי זוגתיש על ג’, בעלה של חברתה ט’ – שכשהוא חולה – אוהו שאלוהים ישמור. ואיך שהוא משגע את ט’ ומטריף את דעתה על אף שבסך הכל הבחור סובל מאיזה טחורצ’יק שובב שיצא ולא חזר, או לא עלינו, מגוש טמטום שפיר שלוחץ לו במוח.
קיימת עוד תת קבוצה בקטגוריה שאף לה אבוז עד סוף הימים והיא הנקראת “הרואים במום חבריהם ולא במומם, חלילה” אך לא זה המקום וגם לא הפלייס.

בכל מקרה, אותם גברים-חולים-מגזימים, מעבר להיותם פתטיים עד דמעות, ממיטים עלינו, החלק היותר רציני של הגברים האמיתיים, קלון צורב ולמעשה מסכנים אותנו באופן ממשי במוות בייסורים, לא פחות.

ומעשה שהיה כך היה.

לילה קשה עבר על כוחותיי, שהביא אחריו, כמה מפתיע, בוקר מהגהינום.
זכיתי לראות באותו לילה מר ונמהר את כל השעות מתעגלות להן ממש אל מול עיניי הטרוטות.
כשסוף סוף הצלחתי להירדם בחמש בבוקר, הגיעה שש והקיצה אותי ברשעות.
הגוף צעק בלחישה את כאבו. כל סנטים דאב והראש חישב להתנפץ.

הבנתי מיד שזה הסוף.
פשוט ידעתי. ברגעים כאלה האינטואיציה מתחדדת ומתעלה לרמות אטמוספריות של ממש.
לא היה לי שום עניין להלחיץ את זוגתיש והחלטתי לרכך את הידיעה ולמתן אותה עד כמה שניתן. בכל זאת אישה רגישה.

מאמי אני הולך למות
“מצוין. אז אני לוקחת לך את האוטו הבוקר”
אני רציני, נו
“ספר מה כואב, איפה כואב, דבר איתי”
מאוחר מידי. תתקשרי לילדים”
“לילדים? מה להגיד להם”?
תגידי להם שיבואו. אני רוצה שכולנו נחזיק ידיים סביב המיטה”
“אני כבר מתקשרת מותק. יש לך חום?” שאלה והמשיכה לצחצח טור שיניים מושלם תוך שהיא מתעלמת מגופתי הנרקבת.
בדיוק נזכרתי בג’ בעלה של ט’. בגלל בני נעוות מרדות כמותו (שמואל כ’ 30) אני אשכרה מריח את האדמה.
איזה שטויות את לפעמים שואלת, בחיי. ברור שאני רותח. כמו סמובר”

“שאזמין מד”א?”
עדיף זק”א
“הוא זכאי…הוא זכאי” התחילה לזמזם לי כי אמרתי זק”א. בן אדם מתפייד כאן והגברת מעודדת לי מורשעים מתקמבקים לכאורה.
“רוצה אולי למדוד בכל זאת?” נראה היה לי ששמעתי צליל התגרות בשאלה. כנראה שדמיינתי כי לא מתאים לה. מה פתאום.
על אחריותך אם הכספית עפה מהמדחום כמו שיהאב 3. ותזוזי הצידה. גם שאני מת אני צריך לדאוג לך?”

ואז הריח הכה בנחיריי.
“אני מריח שקדים. קראתי פעם שממש בסוף מריחים שקדים”
אמרתי בעיניים עצומות לרווחה ופה מלא מדחום, מחכה למנהרה עם קצה של אור.
“שקדים בגרון שלך. זה ריח של המלבי קוקוס שהכנת אמש ולא שטפת את הסיר, משם הריח. ואגב נשאר אחד אחרון”
אחרון? איך אחרון? היו שש עשרה חתיכות, אכלנו שמונה, הבאנו להורייך ארבע, כמה זה יוצא?”

“זה יוצא בדיוק 37.3″ אמרה אחרי ששלפה לי אותו מהפה ורצה במדרגות בשעטת סוסות שמחות “ואם לא תקום ותבוא עכשיו ומיד, אדון מולייר, אני מחסלת את המלבי האחרון לגמרי לבד, אלמנה או לא אלמנה”.

עכשיו אתם כבר מבינים למה אני לא סובל את ג’ ולמה חשוב ללמוד תנ”ך.

מלבי קוקוס עם פירורי נוגט ועוד דברים טובים

כמה נעים להביא גאולות לעולם. המתכון לקמן מבוסס על כמה מתכונים שראיתי ברשת. המתכון המצולם של עומרי לוין, המתכון של טל המקסימה מטולטולים שהייתה איתי בסדנת בלוגרים במאסטר שף, ומאתר העולם של נועה.
הכנת בסיס המלבי פשוטה להחריד, בתוספות אפשר להשתגע באופן חופשי ולקחת את זה לכל כיוון טעם שאתם אוהבים.
הזוגית בחרה להוסיף פירורי חלבת נוגט, הילדים הסתפקו באגוזי ברס מתוקים ואני, כרגיל, שם הכל כלול קומפלט.
הכמות מספיקה ל ארבעה גביעי מלבי בינוניים, מתאים כקינוח לאירוח והוא אפילו פַּרווֶה.

קדימה יצאנו לדרך,

מצרכים
גביע של קרם קוקוס (400 גרם)
100 גרם סוכר
כף וחצי של קורנפלור מומס ברבע כוס מים
שני שפריצים של מי ורדים

תוספות אפשריות
אגוזי לוז מתקתקים (ברס) גרוסים
בוטנים גרוסים
סירופ חמוציות
קוקוס טחון קלוי
פירורי חלבת נוגט

הוראות הכנה

נכין מראש את תערובת הקורנפלור והמים ונערבבם כך שלא יישארו גושים

נשפוך את קרם הקוקוס לסיר ונביא לבעבוע קל

נוסיף את הסוכר ומי הורדים ונערבב ברתיחה קלה עד שיימס

נוסיף את תערובת הקורנפלור ונטרוף בטירוף עם המטרפה עד הסמכה קלה. ברגע שמתחילות להופיע בועות יש להסיר מהאש

נמזוג את המלבי לכוסות הגשה ונמתין שיתקררו לטמפרטורת החדר. נכניס למקרר למינימום שעתיים עם עדיפות ללילה שלם

בינתיים נקלה קצת קוקוס טחון

נפורר מעט מחלבת הנוגט המהממת הזאת

ונכין רוטב חמוציות ממעט חמוציות סוכר מים וטיפונת לימון

והגיע הזמן שכל אחד יפנק את המלבי וואנאבי שלו בדברים שהוא אוהב

בתיאבון

ולילה טוב :)

עוד מהבלוג של עפר צרפתי

תצוגה מקדימה

כשחרב חדה מונחת

שילתי נכדה יפה שלי, ארבעה חודשים וקצת חלפו מאז שנולדת פגה פצפונת במשקל 726 גרם, ומאז את נאבקת על חייך. הריאות הקטנות שלך במצב לא טוב ואת מונשמת ונלחמת כמו גיבורה אמיתית שחפצה לחיות. אני חייב לספר לך כמה דברים, מתוקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

עוגת מיץ תפוזים הכי קלה בעולם

העוגה הבאה היא כל כך קלה להכנה וכל כך טעימה מצד שני שזה פשוט חטא לא להכין אותה. בעונה זו יש תפוזים בשפע והטעם הרעננן של קליפת התפוז מככב כאן במלוא הדרו. זו גם ההזדמנות שלי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

בתי, אהובתי

בתי אהובתי, כמה קשה פתאום הפך להיות לכולנו ט"ו בשבט. דווקא ביום הפורח ביותר בשנה, בחרה שילת בתך, למות. תינוקת בת חמישה חודשים וקצת שנולדה טרם זמנה, טרם הבשילו ריאותיה הקטנות. מי היה מאמין שכבר עברה שנה. נדמה כאילו שרק...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה