הבלוג של עפר צרפתי

אוכל אמיתי

עדכונים:

פוסטים: 133

החל מינואר 2012

נטייתי המופרכת להרגיש שאני “חי בסרט” במובן הפשוט והלא עכשווי של הביטוי, בולטת ונראית במיוחד כשאני יוצא משערי אולם הקולנוע ולמשך שעה שעתיים, ואז זה עובר לי.

כשראיתי את טרזן או סופרמן בילדותי, ידעתי שיש לי כוחות לעוף, לסובב את כדור הארץ בכיוון ההפוך ולראות דרך בטון בתנאי שאין עופרת חוצצת, כמובן.

ההתרסקות הממש-לא-חיננית מהניסיון להתעופף מהספה החזירה אותי, אמנם, למציאות האנושית הדי משעממת שלי אולם לא עקרה את ממני היכולת לדמיין שבכל זאת אני חלק מאיזה סרט. כמו טרומן.

כך בדיוק הרגשתי בשבוע שעבר, עת יצאנו מהסרט “לרומא באהבה” של וודי אלן.

הכאבים בצידי הפרצוף שלי העידו, כנראה, שחייכתי באופן לא מודע במשך הסרט כולו.
הדמויות הסוריאליסטיות כבשו אותי בתמימותן ולקחו אותי איתן לטיול בנבכי רומא ובנבכי נפשן.
קטונתי מלהיות מבקר קולנוע אבל אם לא ראיתם – טוסו לראות.

בית הקולנוע האהוב עלינו (שילדינו קוראים לו “הקולנוע של הזקנים”) מצוי בשדרה יחסית קטנה וצנועה ולא במרכז איזה קניון הומה אדם. הגיל הממוצע של המבקרים בו עומד על שישים ורוב הסרטים המוצגים שם הם סרטים זרים וקטנים, ובדיוק בגלל זה אנחנו אוהבים אותו.

מכת החום שהונחתה עלינו ביציאה מאולם הקולנוע חסכה מאיתנו את ההתלבטות.
היה ברור שחייבים גלידה, ועכשיו.

חצינו את השדרה ולאחריה את הכביש ולמול עינינו התנוסס שלט קטן ונחבא: מקענע גלידה איטלקית בייצור מקומי.
מבלי לדעת איך לבטא את זה הסקרנות הסוריאליסטית דחפה אותי פנימה כשאני מושך גם את זוגתיש. שני שולחנות. ארבעה כסאות. שני מוכרים ואולי עשרים טעמים של גלידות, סורבה ושרבטים.

“ערב טוב”
“ערב אור”
“אתה מוכן להסביר לי את העניין של השם המוזר שלכם ואיך הוגים אתו”
“מכיר ספר משלי? אז זה משם”
“מכיר אבל לא באופן אישי. אתה בטוח שיש מילה כזו בעברית?”
” אלו ראשי תיבות, אחויה. מים קרים על נפש עייפה. מקֶענֶע. הגלידה שלנו כזאת.
כשתטעם תבין”
“אהה. למה אין לכם שלטים עם הטעמים?”
“אצלנו גלידה זו פילוסופיה אבויה. אם אני שם שלטים זה כאילו אני אומר לך תקרא לבד תיקנה ותעוף לי מהעיניים.  אני מעדיף להסביר לכל לקוח באופן אישי על כל טעם וטעם”

שיחות דומות התקיימו עם זוגות ואנשים נוספים שנכנסו אחרינו, אבל הפעם גם אנחנו הסברנו להם על משמעות השם ועל מגוון הטעמים המיוחד. כשמישהו התלבט בין טעמים עודדנו אותו לטעום, וכשבחר מחאנו איתו כפיים ופעם אחת אפילו עשינו גל של שני אנשים.

לרגע הרגשתי כמו בסרט של וודי אלן.
כל הדמויות שרוטות במידה מסוימת. בעיקר אנחנו. השונות לא גרמה לנו להתרחק אחד מהשני אלא להיפך,
להתעניין אחד בשני ולחיות איתו בשלום תמורת שלום.

חשבתי שהכאב בלחיים עבר.
כשיצאנו משם, מסתבר שהוא הפך לכמעט בלתי נסבל.

קוקילידה סוריאליסטית

החום הכבד הפוקד אותנו גורם לנו לחפש ולהתאוות למאכלים קרים.
ארטיקים, שלגונים, גלידות ושתייה קרה מתקבלים בברכה ומצננים כל נפש עייפה.
המתכון לעוגיות הקוקילידה הותיקה והטובה לקוח מהבלוג המומלץ של מאיה מבצק אלים.
חסכתי מכם את הכנת הגלידה בבית, על אף שזה חלק מהשוס, ואני ממליץ להשתמש בגלידת וניל איכותית וקנויה.
הכמות לקמן הספיקה לי לשמונה קוקילידות (16 עוגיות).

מצרכים
100 גרם חמאה רכה
חצי כוס סוכר חום
ביצה אחת
חצי כפית אבקת אפייה
חצי כפית סודה לשתייה
חצי כפית מלח (חובה!)
מעט תמצית ווניל
1/3 כוס קקאו
1 ¼ כוסות קמח לבן

אופן הכנה

נשים את החמאה והסוכר בקערה

נקציף היטב לקצף יציב. נוסיף את הביצה ואת תמצית הווניל ונמשיך להקציף טוב טוב

נוסיף להקצפה את חצאי הכפיות של המלח, הסודה ואבקת האפייה

נוסיף את הקקאו ונערבב היטב

ננפה את הקמח


ונערבב חלושות. רק עד שייטמע בעיסה ולא יותר

את הבצק הדביק עד מאוד נעביר לנייר אפייה ונשלח להקפאה לחצי שעה. שיהיה קל לרדד

ננצל את הזמן לשטוף מעט כלים


נקרוץ עיגולים ונניח בתבנית עם נייר אפייה

נכניס לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות למשך 10 דקות בדיוק

העוגיות יתנפחו (לא מסתדר לי “תתנפחנה” סורי) מעט אבל זה בסדר. הן תתכווצנה לכשתתקררנה. (טולד יו..)


אחרי שהתקררו, ניקח גוש הגון של גלידת ווניל ונניח אותו בעדינות (שהעוגייה לא תישבר) על אחת מהן ונכסֶהַ בחברתה

נעטוף את כל הקוקילידות בנייר כסף ונשלח אותן אחר כבוד למנוחה נכונה תחת כנפי המקפיא.

נכון קלי קלות?
אז קדימה לעבודה ולא לשכוח לחייך עד שכואב גם לכם בלחיים.

בתיאבון ושבת שלום :)

עוד מהבלוג של עפר צרפתי

תצוגה מקדימה

כשחרב חדה מונחת

שילתי נכדה יפה שלי, ארבעה חודשים וקצת חלפו מאז שנולדת פגה פצפונת במשקל 726 גרם, ומאז את נאבקת על חייך. הריאות הקטנות שלך במצב לא טוב ואת מונשמת ונלחמת כמו גיבורה אמיתית שחפצה לחיות. אני חייב לספר לך כמה דברים, מתוקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

עוגת מיץ תפוזים הכי קלה בעולם

העוגה הבאה היא כל כך קלה להכנה וכל כך טעימה מצד שני שזה פשוט חטא לא להכין אותה. בעונה זו יש תפוזים בשפע והטעם הרעננן של קליפת התפוז מככב כאן במלוא הדרו. זו גם ההזדמנות שלי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

בתי, אהובתי

בתי אהובתי, כמה קשה פתאום הפך להיות לכולנו ט"ו בשבט. דווקא ביום הפורח ביותר בשנה, בחרה שילת בתך, למות. תינוקת בת חמישה חודשים וקצת שנולדה טרם זמנה, טרם הבשילו ריאותיה הקטנות. מי היה מאמין שכבר עברה שנה. נדמה כאילו שרק...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה