מִיתוֹלוֹגְיָה נוֹרְדִּית-ניל גיימן

ספר לשעת לילה מאוחרת, כשהחלונות סגורים, המזגן מצנן את האויר, והאור מכוון ישר אל המילים שנשזרות לסיפורים נפלאים על אלים ממיתולוגיה רחוקה וקרה. תחת קולמוסו של ניל גיימן, שריחף כמו שרביט קסמים, מובאים לקורא, בתרגומו הנפלא של תומר בן אהרון, (בפעם הראשונה בעברית), סיפורי המיתולוגיה הנורדית.

מִיתוֹלוֹגְיָה נוֹרְדִּית-ניל גיימן

 NMITOLOG11

כהרגלי אתחיל בי.

המצב בחוץ לא עושה לי את זה, בלשון המעטה. הבחירות האחרונות לא יצרו מציאות ראויה לטעמי. ומה שקורה עכשיו בנושא, בכלל אבסורדי. הבלגן שסרר כאן בשבועיים שקדמו לאירוויזיון, היו מותחים ומורטי עצבים, עוד רגע ומלחמה על ראשינו. המצב הכלכלי בכי רע. ועתיד ורוד לא נראה באופק.

ומה עושה הילדה הקטנה שעדין חיה בקרבי, בורחת…

לספרים.

אבל הפעם הייתי זקוקה לבריחה רצינית יותר, אסקפיזם טוהר ופשוט.

חברה, שכבר מזמן קלטה את טעמי האישי בספרים, חזרה ואמרה לא פעם, את חייבת לנסות לקרוא פנטזיה.

זה לא שלא קראתי בעברי פנטזיה, פה ושם מצאתי כמה פנינים, אפילו מקוריות כמו לב המעגל של קרן לנדסמן שהיה נפלא, או את הטרילוגיה של הגר ינאי (הלווייתן מבבל / המים שבין העולמות /  המסע אל לב התהום ), או ספריהם של יואב בלום (מצרפי המקרים, המדריך לימים הקרובים, והקבוע היחידי) והגדול מכולם בעברית, שכותב אומנם דיסוטופיה להגדרתו, אבל דיסוטופיה פנטסטית – אופיר טושה גפלה הנפלא. (עולם הסוף, ביום שהמוסיקה מתה, האורחים, והחדש שלו רשימות מארץ הכביש)  {והנה בלי להתכוון יצאה לי כאן רשימת מקור פנטסטית תרתי משמע ששווה קריאה.}

הפעם החלטתי שאני חייבת משהו הרבה יותר קיצוני, משהו להשכיח הכל. (אסקפיזם, כבר אמרתי) אז צללתי בזו אחר זו לסדרות פנטזיה שסחפו אותי לסיפורי ואגדות מלאות דמיון וקסם, תרתי משמע. עליהם עוד ארחיב בפוסט נפרד בעתיד

לפני שבוע נסתיימה העונה האחרונה (והיש לאודות על האמת, מאכזבת) של הסדרה הכי אפית גדולה ומרתקת שהוצגה על המסך הקטן – משחקי הכס.

הייתי מכורה, כמו רבים אחרים. ואף הלכתי לשמוע הרצאות על ההיסטוריה והמיתולוגיה מאחורי הסיפורים הללו. ואט אט קלטתי שאני מכירה מיתולוגיות כמו כולנו.

המיתולוגיה היהודית שלנו – סיפורי התנ"ך בכלל ותורה בפרט. המיתולוגיות היווניות ובעקבותיהן הרומיות, שנלמדו לאורך שנות לימודי בתיכון ובאקדמיה אח"כ.

אבל משחקי הכס הושתתה על סיפורי מיתולוגיה שלא הכרתי – מיתולוגיה אפלה, קרה ורחוקה מארצות שמעולם לא ביקרתי בהן. המיתולוגיה הנורדית. מיתולוגיה של עמים שרק מאיזכור שמם וכבר ננסח הקסם בעיניי רוחי.

המיתוסים הנורדיים הגדולים אומנם שזורים במארג סיפורי המודרני לאורך כל השנים – החל מטולקין, בואכה היקום בסרטי מרוואל והמצליחים, וכלה במשחקי הכס שסיימה את דרכה השבוע. ואפילו באירוויזיון השנה הופיע סמל מיתולוגי נורדי. זוכרים את הלהקה האיסלנדית בלבוש וההופעה הכי מוזרים השנה? את הבחור עם הפטיש, שלאיש מאיתנו לא היה מושג למה פטיש בכלל. אז את ההסבר לכך ניתן לקבל בסיפורי המיתולוגיה הללו. בסיפור אוצרות האלים.

אבל הסיפורים הנורדים הללו, מעולם לא קובצו ביחד כמיתולוגיה, כסיפורי העם שמאחורי הסאגות הגדולות של הספרות והקולנוע הפנטסטי,

והנה הם כאן לפנינו, בתלבושת מודרנית ומונגשת לכולם, בקובץ שאסף ערך וכתב ניל גיימן, שספרו 'אבק כוכבים' שבעקבותיו גם נעשה אחד מסרטי הפנטזיה הנפלאים, והוא אחד המקסימים שנתקלתי בהם. ידעתי שאני חייבת לקרוא.

וגיימן, אכן מספק את הסחורה.

תחת קולמוסו שריחף כמו שרביט קסמים, הוא מביא לקורא שלו, בתרגומו הנפלא של תומר בן אהרון, (בפעם הראשונה בעברית), את סיפורי המיתולוגיה הנורדית.

גיימן חוזר בספרו אל סיפורי המקור. אל סיפור בריאת העולם (שסופר בכל תרבות), את סיפורי יצירת היש מאין.

הוא מביא בפנינו את בריאת האלים. וסיפורי העמים של מקום, שבשונה מבמחוזותינו, הוא קר, ובעל לילות חורף ארוכים, וימי קיץ שלא נגמרים. וכיוצא מכך, אלו סיפורים שונים מהסיפורים המיתולוגים האחרים שאני הכרתי.

האלים-שהם הבסיס להכל, ברוב המיתולוגיות סביב העולם-בספרו של גיימן, אנושיים לחלוטין. הם רגשניים, רגזנים, מעצבנים, מלאי תשוקה, מתערבים, אוהבים, רבים, משתובבים ומשחקים כמו ילדים קטנים.

ת'ור, לוקי, אודין ופרייה הם הבסיס לכל הדברים, הם הופכים בזכות סיפוריו של גיימן לדמויות המסעירות את הקוראים. כתיבתו מבריקה ומלאת קסם, גורמת לקורא לרצות לשמוע את הסיפורים הללו דווקא עכשיו בלילות החמים שיש בחוץ, ולדמיין את הקרירות שעולה מתוך המילים, ומתאורי האלים והמקומות שבסיפורים.

 בסוף הספר ניתן למצוא את הערות המחבר, וכמו כן מונחון המסודר על-פי סדר הא"ב ומאד עוזר להתמצא ולחזור לסיפורים

זהו ספר לשעת לילה מאוחרת, כשהחלונות סגורים, המזגן מצנן את האויר, והאור מכוון ישר אל המילים שנשזרות לסיפורים נפלאים על אלים ממיתולוגיה רחוקה וקרה.

אז אם חשקה נפשכם בקצת אסקפיזם, ועל הדרך ללמוד דברים חדשים שלא הכרתם.

קחו לידיכם את מיתולוגיה נורדית של ניל גיימן.

מבטיחה שתעופו כמוני על כנפי הדמיון.

~~~~~~~

מִיתוֹלוֹגְיָה נוֹרְדִּית

מאת: ניל גיימן

הוצאה: הוצאת הכורסא הוצאה לאור

שפת מקור: אנגלית

מתרגם: תומר בן-אהרון

ז'אנר: מיתולוגיה, פרוזה, תרגום

שנת הוצאה בארץ: 2019

מס' עמ': 252

עורכת ראשית: הילית חמו מאיר

עורכת תרגום: חמוטל לוין

עיצוב כריכה: ענבל ראובן

~~~~~~~

 

לי-את הלר
אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller