הבלוג של ריי שגב

דוגמנית גדולה בעיר קטנה

אני דוגמנית, בלוגרית, חוקרת תרבות ויזמית. העשייה שלי מתמקדת במהפכת המידות, אידאל היופי ודימוי גוף. היי את, את קמה בבוקר עם הזכות לאהוב את עצמך. תשתמשי בה.

עדכונים:

פוסטים: 55

החל מיולי 2013

שם: Just Ray

זמן: פאשן וויק #NYFW

מצב צבירה: מנצלת את זמן כתיבת הטור בכדי לטבול את רגלי הדואבות במים חמים להרגעה.

ספורט: כשאת מסתובבת כל היום על עקבים, כפות רגלייך יאבדו תחושה עד לערב וכשתגיעי הביתה ותחשקי בשעת כושר (לפני איזה מסיבה לוהטת) תגיעי לאפיסת כוחות וכל מה שתרצי לעשות זה לישון לישון ולישון! מזל שפאשן וויק זה רק שבוע.

תזונה: בואו לא נדבר על זה. אוקי?

עיסוק השבוע: מה לובשים לפאשן וויק לכל הרוחות?

התרגשות השבוע: מכתב של טליה מירון כנעני שנחת אצלי בתיבת המייל לפני ראש השנה ואיתו תמונה.

טוב נו, זה פאשן וויק. כשבועיים לפני שהתחיל, העיר התמלאה בדוגמניות. הן היו בכל מקום והלכו להן בשלשות מצחקקות להן או לבד, צעירות מאד, רזות מאד מאד ולבושות כולן במכנסוני ג’ינס קצרצרים, מגפיים וטישרט גדולה, נושאות תיק גב גדול שבו נעליים להחלפה, אלבום פורטפוליו, צידה לדרך. אני חייבת להודות ולשתף שקרה לי בדיוק מה שקורה לי כשאני עולה על מסלול תצוגת אופנה עם עוד 20 דוגמניות רזות, אני מרגישה פשוט- איך לומר את זה- זיפת. עם כל כמה שאני שלמה עם עצמי וחזקה מול עולם הרזון, ההתמודדות שלי כריי מול כוח של 20 דוגמניות רזות היא מאד לא קלה. ניסיתי להבין למה זה ככה, אפילו העזתי לזרוק על זה משהו לחברה והבנתי שגם היא מרגישה בדיוק כמוני. התחושה הזו שלא משנה איזה תהליך העצמה תעברי עם עצמך, בסוף משטר הרזון מכתיב לך אם את “בסדר” או לא, היא מאד קשה. אז כשהתעשתי הבנתי שבדיוק בגלל התחושה הזו אני רוצה גיוון, זה נראה כרגע רחוק וקשה להשגה אך לפחות האמונה שלי עיוורת, היא לא רואה את הקושי הזה ממטר (ת”ת).

כשמכתבה של טליה מירון כנעני הקסומה נחת בתיבת ההודעות שלי, החלטתי שאני חייבת לשתף (בהסכמתה כמובן). כבר שנים שאני מקבלת כל יום כמה מכתבים מנשים וגברים, ילדות ונערות אשר מבקשות לשתף בסיפור שלהן, לשאול שאלה או לספר לי שההכרות עם הבלוג והתכנים שלי גורמת להן לשינוי תפיסתי באיך הן רואות את עצמן. אני עונה לכולן לפעמים אלו התכתבויות ארוכות, אני מייעצת בכל מה שאני יכולה ומשקיעה בזה המון. אני כמעט אף פעם לא משתפת כי אלו מכתבים אישיים ואני שומרת על פרטיות השולח/ת אבל בשבילי המכתבים האלה הם הדלק שלי להמשיך לפעול כל כך הרבה זמן עם כל הקשיים שיש בדרך, לכן המכתב הספציפי הזה שהגיע בצירוף תמונה של השער שלי במגזין “נשים” על רגליה של טליה במדים בא בדיוק בזמן לפני השנה חדשה ושבוע האופנה כמובן.

״ריי יקירתי, אני מזמינה אותך גם לפרסם (אם תרצי) את ההודעה הזו כי היא תהיה מלאה בפרגון. ברגעים אלה אני יושבת בבסיס, לקראת סיום ריתוק של -28- ימים. בחבילה שקיבלתי עכשיו מאמא, שגדושה בדברים שישמחו אותי, נמצא גם הגיליון עם השער שלך!!! יחד עם האוכל, השתיה ומלאי הגרביים והתחתונים- העיתון הזה עשה לי את היום! בצבא, יצא לי להכיר עוד ועוד בנות שרציתי שיכירו אותך. בנות שהמסע שלהן לאהבה עצמית עוד לא התחיל אפילו. הקבלה, הביטחון, הנשיות והקסם שאת משדרת, יכול (בעיניי) לשנות את התודעה ואת שגרת החיים של כ״כ הרבה נשים צעירות. יצא לנו לדבר כמה פעמים ואני הבנתי כמה המוטיבציה והדרייב שלך באים לך בטבעיות; אני לא מופתעת בכלל לראות אותך בכתבות, ראיונות, שערים וקטלוגים. הפנים, הגוף והאישיות שלך מלאים בכוח ויופי. אני תומכת בכל צעד שלך ושמחה על הקשר הוירטואלי שלנו, מקווה (יודעת ובטוחה) שאת קורעת את ניו יורק! אל תפסיקי . אוהבת מלאן! טליה”

את ראש השנה חגגתי במקרה לחלוטין בקהילה מקסימה של יהודים רפורמיים בשם Lab/Shul. נחשפתי אליהם דרך חברה והוקסמתי, התפילה היתה מורכבת משירים וסיפורים בהנחייתו של עמיחי לאו לביא שהוא נצר למשפחתו של הרב לאו. על הבמה ישבה מסביבו להקה שמורכבת משני קולות, גיטרות, כינור וכלי הקשה. האווירה היתה מחשמלת, הרב המקסים, התכנים והמוסיקה הובילו את הקהל באולם לרגשות ועוצמות קסומים. אני מאד מאמינה בתפילה עם כוונה ולכן מאד התחברתי ללסגנון התפילה הקליל אך העמוק הזה ואני חושבת שאמשיך להגיע.

טוב אבל עם כל הכבוד לחגים, אנחנו בפאשן וויק! אפילו הרב עמיחי צחק על זה שלא הרבה יודעים אבל חוץ מפאשן וויק השבוע חל גם ראש השנה. כן זה סוג של חג בניו יורק השבוע הזה. כל העיר מתמלאת סטייל, מסיבות, אטרקציות בשפע, לא שחסר כאן במילא אך אין ספק שזה ספציפית שבוע זוהר כאן. מאד התרגשתי לקראת השבוע הזה ונלחצתי נורא שאין לי מה ללבוש לתצוגות, כולם לובשים בגדי מעצבים ובאמת “דופקים הופעות” איך אצליח להדביק את הפער? באחד הימים הלכתי לאיזור חנויות הבדים שבקרבת טיים סקוור, איזור שאני מעדיפה להתרחק ממנו בדרך כלל ובפעם הראשונה כאן ראיתי מה זו חנויות בדים באמת. ותקשיבו, זה מדהים. הכל מהכל ובשפע וזה מטריף כמה אפשרויות יש. השאלתי מסמי השכן שלי שלומד עיצוב אופנה את מכונת התפירה שלו ו”תקתקתי” שמלה, שלוש חצאיות ושתי חולצות שיצאו די מוצלחות יש לציין. בלוק הזה לבשתי חצאית עור מעשה ידיי וחולצה בעיצובה של חברתי טליה רגב (בהמשך אראה עוד).

באמת מה זה השטויות האלה פאשן וויק? כחובבת אופנה אני אמורה להנות מהתצוגות עצמן, אך מה קורה כשכל הדוגמניות רזות (דיברנו על זה כבר) והבגדים שהן לובשות יפים אך לא מתקשרים איתי כי כידוע אף אחד מהם לא יתאים למבנה הגוף שלי, מעבר לכך הטרנדים המוצגים לעונה לא יחמיאו לגוף שלי או בעצם לכל מי שאינה מידה 0? אני הולכת לתצוגות מידי יום ונהנית מהמראות, למשל מאד אהבתי את התצוגה של Altuzara, Jill Stuart וגם  אפילו מאד נהניתי מ-Nautica שהיתה בכלל תצוגה של אפנת גברים (לוהטת יש לציין)  אבל מה שבאמת ריגש אותי היתה תצוגה של מותג הפלאס סייז “Cabiria”, התצוגה עצמה אם נודה באמת לא היתה כל כך להיט, הבגדים לא הביאו איזו בשורה מעניינת מבחינה אופנתית אבל עצם האירוע שאיפשר למעצבת פלאס סייז להציג בשבוע הזה היתה כל כך חזקה ואני באמת הרגשתי שאני לוקחת חלק ברגע היסטורי. בנוסף התבהר לי מכל רגע שהייתי שם שלא יהיה מנוס בבוא הזמן גם לעצב ליין במידות גדולות שיבטא את הטעם שלי באופנה. כל דבר בעיתו. את הפוסט הבא,  אכתוב אחרי שבוע האופנה ובו אתמקד יותר בתצוגות ובטרנדים.

ולסיום הדובדבן שבקצפת וקרן האור שהניצה לי את השבוע היתה לא אחרת מאשר קרן נפתלי חברתי האהובה שהגיעה ל-חודש! אין לי מילים לתאר את האושר! אחרי חודשיים שאני פה עם רוב הזמן לבד ועם חברים חדשים פתאום לפגוש, לדבר, לשתף, להתחבק עם חברה מהבית, הפך את כל השבוע הזה לחגיגי פי כמה וכמה.

השנה הזאת התחילה ברגל ימין על פלטפורמות מנומרות ללא ספק!

x

ריי

עוד מהבלוג של ריי שגב

תצוגה מקדימה

זה אמיתי. זה כנה. זה מהמם.

התעוררתי הבוקר לשמחתי לבאז סביב פרסום תמונותה הלא מרוטשת של סינדי קרופורד בת ה-49 ברחבי האינטרנט. לפי הפרסומים התמונה פורסמה בטוויטר...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

איך לא הצטלמתי לגיליון בגדי הים של "בלייזר"

היה לי חלום קטן. אולי חלק מכם לא יבינו את משמעותו. רציתי להצטלם לגיליון בגדי הים של המגזין "בלייזר". בעצם מדובר בבחורה עם לא מעט חלומות בסך הכל, אבל את החלום הזה דאגתי לציין בכל הזדמנות שצצה לי, כדי שהמסר יגיע לאנשים הנכונים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

חופשיה על החוף

  הרבה שנים התביישתי ללכת לים. לא מצאתי לעצמי בגד ים שמתאים למבנה הגוף שלי ולא ידעתי אפילו איך לחפש אחד כזה. זה היה רק עוד סימפטום שנבע מחוסר הביטחון שלי בגופי ומכך...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה