הבלוג של אנג'י

raviv95

חיה את הרגע כי החיים מזמנים לי אתגרים יומיומים

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מיוני 2014

אמרו לי שהגוף זוכר …שטויות אחרי גיל מסוים הוא לא זוכר כלום
מזל שמעליו עטוף במבנה גולגולת משוריין ממוקם המח, ולמח שלי יש זכרון של פילה ( או פולנייה עדיין לא החלטתי).
כבר כמעט שנה שהאימונים שלי מקרטעים .. בחצי שנה האחרונה שגם לא היה מי שיחכה שאגיע לאימון אז בכלל פיתחתי ״עצלת״ שהיא דומה למחלה הפופולרית העכשווית ( עכברת) ויש לה סמפטומים די דומים :
השרירים כואבים
יש לי ״חום״ רק מהמחשבה לצאת לרוץ בחוץ..
ואני די ישנונית בשעות האופטימליות לאימון ( 4-7 לפנות בוקר)
את חצי מרתון ערד מצדה רצתי מתוך זיכרון עמום משיעורי פיזיקה בהם למדתי שכוח המשיכה של כדור הארץ עוזר לכל מה שנמצא גבוה … לרדת נמוך ( אגב גיליתי שזה תופס גם למצב כלכלי וכל נגזרותיו אבל את זה נשאיר לפוסט אחר).
מתוך האקסיומה הפיזיקלית הזו היה לי ברור שאצליח להביא את עצמי מנקודה A העיר ערד שגובהה הממוצע נע סביב 600 מ׳ מעל פני הים לנקודה B חניון הסוללה של מצדה שגובהו בערך גובה פני הים בלי להתאמץ יותר מדי שכן פיזיקה זו פיזיקה!
ואכן עם אימונים מקרטעים ( בעיקר של ריצטיול שזה אומר קצת ריצה וקצת הליכה) הצלחתי לא להגיע אחרונה בחצי מרתון ערד – מצדה .
והנה חולף לו הקיץ וצליחת הכנרת כבר קופצת לי בפרסומים ואני מתעלמת פעם ומתעלמת פעמיים ובפעם השלישית לא מצליחה לעצור את האצבעות ונרשמת לצליחה …
רק מה השנה החליטו לפנק אותנו ב-300 מ נוספים .. ולהשוות את המרחק למרחק הרשמי של איירומן כלומר 3.8 קמ של שחייה, שהם שווים ל- 152 בריכות…
עכשיו אני בבעיה …
הכנרת היא אגם! גם בה חוקי הפיזיקה מתקיימים כלומר מי שלא יעשה תנועות במים …יימשך ע״פ החוק הפיזיקלי מטה כלומר בעברית פשוטה יטבע !!!!!
אז אין ברירה חייבים להתאמן בשחייה.
חודש לפני הצליחה ואני גוררת את עצמי לבריכה ( אותה פקדתי לאחרונה לפני … כמעט שנה) אני מתחילה לשחות וכל שריר ביד או ברגל צורח במחאה … מה את עושה ?!? ואם לא מספיק אז גם הנשימה לא מתייצבת ובגרון תחושה לא נעימה בקיצור אחרי ק״מ וחצי תשושה ודואבת אני יוצאת מהמים בשלום מחד ובהיסטריה מאידך איך בחודש הנותר אשלים את הפער ואצליח לשחות 3.8 בלי לטבוע?!??
שבוע אחרי ואני שוב בבריכה הפעם אני נחושה להצליח קצת יותר ו… נשברת ( שלא לאמר מצילה את עצמי מטביעה) אחרי 1.8 קמ ..
חולפים יומיים נוספים ואני מחליטה שאם הגוף מתעקש לא לזכור אני ( כלומר הראש) אזכיר לו בכח ! כי הרי נרשמתי לצליחה ואם נרשמים – צולחים!
בשעה לא הגיונית ( שוב לא התעוררתי) אני גוררת את עצמי היום לבריכה.
הגוף מתחיל להבין שאני רצינית ומתנהג יפה כמעט עד סוף הק״מ השני ואז באמצע הבריכה ( מים עמוקים ואין אפשרות לעמוד) כאב חד בתאומים של רגל ימין, טוב זה לא רק כואב הכיווץ הזה, זה פשוט מקבע את הרגל במין מצב שאני לא מסוגלת לעשות איתה שום תנועה והכאב חד .
מזל שיש שתי ידיים שבתנועות נמרצות מצליחות להביא אותי לקצה הבריכה בלי לטבוע בדרך ( מה עושים במקרה כזה בצליחה ?!?) ושם ליד הקיר אני עושה כמה תרגילי שחרור שמקלים קצת את הכיווץ והכאב… מה עכשיו ?
לצאת מהבריכה? לסיים את 50 המטרים שנשארו לסיום 2 ק״מ ?
הגוף צועק יאללה צאי מהמים
הראש בנינוחות( טוב לו אין שרירים) עונה בשום פנים ואופן ו… מנצח.
אני ממשיכה לשחות .. השריר באין ברירה מבין שהפסיד ומתרכך והראש הוא בערמומיות ( ולא מעט אדרנלין שמשכך כאבים) גורם לגוף לסיים אימון שחייה למרחק של … 2.5 ק״מ ( כלומר 100 בריכות )
1:0 לראש נגד הגוף
והגוף הוא לא זוכר כלום (תעיד כל אישה שילדה יותר מפעם אחת….)!!!!
66

עוד מהבלוג של אנג'י

תצוגה מקדימה

היתרונות של הנפלאים של ה... אין !

עברו מספר חודשים ואני מתחילה ״להתרגל״ למצב החדש ואפילו לגלות את יתרונותיו ... נכון ״רמת החיים הפיננסית״ שלי ירדה פלאים בעצם למה לכתוב ירדה? היא פשוט נגוזה! התפוגגה! נעלמה אי שם לטובת בנקים, נושים ועוד תרתי משמע( עו״ד ועוד...

תגובות

פורסם לפני 1 year

להסתכל למשבר בעיניים

"תפתחי כבר בלוג" אמרה חברה טובה, והיא לא הייתה היחידה. אני אוהבת לכתוב ובזירה הזו אני לגמרי לא היחידה, אבל אני יודעת בוודאות שיש רבים יותר שאוהבים לקרוא מה שאני ואחרים כותבים. אז למען חברותיי ובעיקר למען "הדור הבא" שחי...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

לא ! מילה קטנה עם משמעות גדולה

לא ! שתי אותיות עם כל-כך הרבה משמעות המצב האופטימלי של כל אדם באשר הוא, להיות בראש הפירמידה, ראש הממשלה, מנכ״ל הארגון, ראש המשפחה, בקיצור בעמדה כזו שכמעט כל מה שיבקש יענה בחיוב...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה