הבלוג של raviv

raviv

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מיוני 2014

כשבא לי ממש להתענג על מאכל לא שגרתי עם טעם דומיננטי אני בוחרת בארטישוק. צורת הבישול שהכרתי מהמטבח של אמי דורשת חריצות וסבלנות והתוצאה מצדיקה את שניהם

27/01/2019

כשתינוק רוצה משהו כאן ועכשיו הוא בוכה. הבכי של התינוק זוהי הדרך שלו להסביר לנו שמשהו לא נוח לו ושכדאי שנטפל בכך בהקדם האפשרי, עד כאן ברור ומובן לכולנו.

כשאדם בוגר, שלא לאמר בגיל הזהב רוצה משהו כאן ועכשיו יהיו הפירושים לכך הרבה יותר מורכבים, ונידרש להרבה יותר סבלנות ורגישות ובעיקר המון הבנה שכמו אצל תינוקות זה כנראה משהו לא מתוכנן ובטח לא נשלט.

בשיחת טלפון שגרתית עם אמא עלתה התהייה מדוע למרות שיש חורף משופע במשקעים, שתינו לא נתקלנו, בדוכני הירקות בסופר, בארטישוק.  באותה נשימה הודיעה לי אמא, שביום שלישי היא רוצה שניסע יחד למושב ניר בנים לקנות ארטישוק. יום שלישי הגיע ואתו שמש נפלאה ואני שמחתי שאת הנסיעה נעשה במזג האוויר האביבי שכן הדרך מיבנה לניר בנים מלווה בנופי שדות ירוקים ומרהיבים שתאורת השמש עושה להם רק טוב.

זמן הנסיעה מיבנה למושב ניר בנים הוא כחצי שעה בנסיעה רגועה, אבל הספיקו 20 דקות כדי שאמא שלי תזרוק לחלל האוויר, “מתי נגיע? לא זכרתי שזו נסיעה כ”כ ארוכה” משפט קצר אחד כדי להבין שמשהו בסבלנות שלנו או ביכולת להעריך זמנים נפגם ככל שאנחנו מתבגרים. זה אותו משהו שלאנשים פרפקציוניסטים (ואמא שלי היא ללא ספק אחת כזו) לא ניתן רגע מנוח עד שהמשימה מושלמת ובזמן המהיר ביותר…

נחישות! זו אמא שלי

כשאני מבשלת עם אמא היא חייבת שהכל יתנהל ביעילות ויהיה כל הזמן מסודר ונקי. אני לא מספיקה להגיד הקלברי פין (מאיפה הוא בא לי פתאום לבלוג?) והיא כבר מנקה ומסדרת ואני דווקא צריכה לצילומים את “הבלאגן” שהוא חלק מהתהליך,נו שויין.

אז קנינו שני ארגזי ארטישוק במושב וחזרנו עם השלל הביתה.

אמא יצאה לקטוף לימונים מהעץ, חתכה אותם לשניים, סחטה לתוך קערה גדולה ומילאה במים.

עכשיו הסתכלה עליי, לקחה סכין חדה, נשענה על משטח השיש במטבח, החזיקה באחד הארטישוקים והחלה בתנועה סיבובית לחתוך את עליו. למי שלא מכיר את אופן ההכנה הזה נראה כאילו אנחנו “מבזבזים” את רוב הירק שכן חלק נכבד מהעלים נקצץ ונזרק לפח, אבל כמו בכל דבר איכותי הליבה היא החלק המובחר ואנחנו רוצים את הטוב ביותר. אז נכון, אני יודעת שיש כאלו שמבשלים את הארטישוק בשלמותו במים ואח”כ אוכלים את בסיסי העלים. אני גם מאד אוהבת את מנת הארטישוק שנקראת אלה ג’ודיאה שהיא הגרסה המטוגנת של הארטישוק, אבל המתכון של אמא שלי הוא המתכון שהיה מאד פופולרי ברומא והוא קארצ’ופי אלה רומאנה , שהוא בעצם לב הארטישוק שממולא בשום פטרוזליה ונענע.

לימון כדי שהארטישוק לא ישחיר

אז אחרי שמסירים את החלק העליון של העלים, ומוציאים מלב הארטישוק את השערות הקוצניות וקוטמים את הגבעול, מניחים את הארטישוק בתוך קערת מי הלימון, כדי לא ישחיר.

מקלפים באותו אופן עוד מספר ארטישוקים בהתאם למקום שיש לנו בסיר שטוח או מחבת.

כאשר כולם בקערה מכינים את המלית שמורכבת מ- 4-5 שיני שום קצוצות וכוס וחצי עשבי תיבול (אנחנו אוהבים פטרוזיליה ונענע) וכף שמן זית.

שמים במחבת 2-3 כפות שמן זית, לוקחים כל ראש ארטישוק וממלאים בו את תערובת העשבים והתבלינים ומניחים במחבת כאשר הארטישוק “עומד על הראש” עם הגבעול הקטום כלפי מעלה.

מטגנים מעט, ואחרי מספר דקות מוסיפים כוס וחצי – שתיים, מים רתוחים עם מלח ופלפל. ומבשלים עד שהארטישוק רך והמים התאדו.

ומה כל זה קשור לפרופורציה וסבלנות עוד לא הבנתם ? אז תקראו שוב.

אני אוהבת לאכול את הארטישוק חם. אמא שלי מעדיפה לאכול אותו קר ומרוח על פרוסת לחם בשני המקרים מדובר במעדן ששווה לנסוע עבורו חצי שעה לכל כיוון ואפילו יותר.

עוד מהבלוג של raviv

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

קדרת ירקות שורש גלילית

קצת גשם בחוץ ואני אורזת את עצמי ונוסעת לגליל. מתפנקת בצימר עם אח בוער, אוכלת במסעדה מקומית וחוזרת הביתה עם סיר חרס חדש ורעיון למתכון. כשבחוץ מתחיל לרדת גשם, אני אוהבת לארוז...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

פמת"א: הסדרה שתתמכרו אליה

אולי זה הגיל, אולי זו אני ואולי הם חיים שגורמים לי להתמכר  בקלות לסדרות על נשים ששוברת מסגרות. אני מכורה לאליזבת' -מזכירת המדינה, אני מעריצה של מרדית גריי מ"האנטומיה של גריי ואני מוצאת את עצמיי יותר ויותר מתחברת לסדרות על...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה