הבלוג של רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה

Ravit

מומחית לכתיבה ויצירת תוכן* בלוגים לעסקים* ניהול תוכן ברשתות חברתיות* כתבות תדמית ותוכן שיווקי* בלוגרית רב תחומית* מכורה למדיה החברתית* סופרת* מוזיקאית* רומנטיקנית חסרת תקנה. http://www.hakotevet.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 179

עוקבים: 18

החל ממרץ 2014

שמי אמה קליין ואני בת חמישים, נשואה עשרים וחמש שנה. אומרים שאני נראית טוב אך אני כבר לא מרגישה כך. פגישה מקרית עם גבר אנגלי עומדת לטלטל את הספינה

06/08/2017

 restaurant-coffee-cup-table s

שמי אמה קליין ואני אם לבן ובת מתבגרים, מוכשרים ויפים. אני אוצרת אומנות בבית מכירות פומביות, מוזיקאית לשעבר שראתה עולם ונשואה לבעל חכם, נאמן וטוב למעלה מעשרים וחמש שנה. היום מלאו לי חמישים.

מצב מושלם?

גם בתפקיד חלומות, שנים של הרכנת ראש תחת בוס מתעמר, חברים שאכזבו, חלומות שנשכחו עשו את שלהם, אך השחיקה הגדולה והמשמעותית ביותר היא בחיי הנישואין שלי. התשוקה והריגוש העלו אבק, הפרפרים התעופפו, יום הולך ויום בא בשגרה אפרורית .

איך לדעתכם אני רואה את עצמי?

הגוף החטוב קמל, הזוהר הועם והערך העצמי שלי התפוגג אי שם. למרות אי ההבנה מבית והספקנים מבחוץ, אני טסה לכמה ימי חופשה בפריז, לבד לראשונה מזה שנים רבות. אני נוסעת לכמה ימים של שקט, כדי לנשום תרבות, לספוג אמנות, להרגיש מוזיקה, לגעת באופנה. לנקות את הראש ולשנות אווירה, לכתוב חוויות ואולי אף לפרסם אותן, בבלוג שלי. הבלוג נולד וכמו תינוק יש לו שם: “אהבותיה של אמה”. כפי שאמרתי: לכמה ימים של שקט.

בעלי אינו מבין מדוע אני לא נוסעת עם חברה אך אני  מתעקשת להגשים חלום ישן ולנסוע לבד. להוכיח לעצמי ולעולם שאני יכולה.

לא התכוונתי למצוא הרפתקה סוערת. נסעתי כדי לחשוב, ללכת לאיבוד ולכתוב. איש לא מחכה לי בפריז, אבל אני אתלבש כמו בפריז ואצטלם כמו בפריז. אולי אעז לחזור לבמה ולנגן אחרי עשרים ומשהו שנה בעזרתן של כמה כוסות סוביניון בלאנק. באמתחתי טבלת אקסל בה רשומים ומפורטים לא רק התכניות לכל יום בחופשה אלא גם מה אלבש בכל אחד מהימים. טבלת המשימות שתליתי על המקרר בבית מכילה לוח זמנים שלא תבייש לשכת שגריר. הכול אצלי מתוכנן וכך אני אוהבת, בנסיעה ספונטנית שום דבר לא הולך כמו שצריך.

בגיל ארבעים לא נתנו לי ברחוב עשרים ושמונה.

בגיל חמישים, כשהילדים לקראת סוף תיכון וההזדמנויות מכול סוג, הולכות ומצטמצמות, לעתים אני קמה בבוקר ומקננת בי התחושה שזהו זה, הכול נגמר והקמטוטים תחת העיניים מאשרים וצוחקים עלי יחד עם השורשים שצריך שוב לצבוע.

פגישה מקרית ולא אלגנטית במיוחד עם גבר אנגלי, שרמנטי ויפה תואר זורקת אותי כבמכונת זמן לימי הנעורים ותכניות החופשה מתחילות להשתבש. אך בעצם אפילו לא לנעורים שלי אלא למקום אחר, חדש ומסעיר. לחוויות שלא ידעתי אף לחלום עליהן, לתחושות ולמקומות שאני לא זוכרת אם אי פעם היו לי. לאחר ההתקלות (תרתי משמע) עמו, בה הוא צפה כבתאונת דרכים בהילוך איטי, קרו עוד כמה פגישות ‘מקריות’ ואט, אט חשתי משתחררת מעכבות והופכת, רחמנה ליצלן, לספונטנית. חוויתי לידה מחדש בתשוקה שאולי לא יכולתי לחוות בגיל צעיר אלא רק עכשיו, בגיל חמישים, גיל בו ההכרה שלא חיים לנצח, מטפטפת ומהדהדת.

השמיים האפרוריים נצבעו לפתע במריחות מכחול עזות, חזקות וחושניות בצבעי מאטיס וקנדינסקי, החושים התחדדו, החוויות התעצמו, אני מחוזרת, נחשקת, נערצת, מקבלת מתנות מופרחות ויד נעלמה או מלאך שומר דוחפים אותי ועוזרים לי בקריירה ססגונית וחדשה. אני בפנטזיה, אני בלונדון ובפריז, אני על השטיח האדום, אני רוקדת ביער בולון.

נפלא? כן. פשוט? לחלוטין לא!

לבעלי אני קשורה בעבותות מזה עשרות שנים. החברות בנינו עמוקה והקשר כמעט טלפתי. שנינו חולקים היסטוריה ארוכה עם עליות ומורדות, שמחה וקשיים, קשר הדוק ואהבה לילדים וחיים יחד במין זוגיות שהיא שותפות/ חברות/ הערכה הדדית מנומנמת אחרי שנים של דאגות ועול מלחמת הישרדות כלכלית.

יש אהבה אך היכן התשוקה? האם כל תשוקה היא בהכרח אהבה? היתכנו אחד ללא השני? חייבת להיות תשובה לשאלה מדוע זה קרה? הרי יש לי את המשפחה הכי נפלאה.

אולי יעוץ זוגי הוא הפתרון מאז שהגבר האנגלי הפך לשותף וירטואלי ללילות אהבים עם בעלי, שאחריהם הייאוש גבר.

אני אוהבת שני גברים, האחד בתשוקה בוערת והשני בלב ובנפש.

למדתי שהשוני ביניהם יותר חיצוני: בלונד מלוכלך, עיניים ירוקות ספורט אלגנטי מול שחור השיער, עיניי כחול-אפור, מחויט ומטורזן. האחד יותר מפונם, השני דומיננטי אך בפנים שניהם חכמים, טובי לב והאושר שלי חשוב להם יותר מהנוחות המידית שלהם, כל אחד בדרכו שלו.

הלכתי רחוק אך נותרתי קרוב.

אני בצומת דרכים, בבחירה בין המוכר והבטוח לבין החדש והנוצץ. האחד מיצג את המציאות, השני את החלום. האם אחד אמתי והשני אשליה? האם אפשר לאהוב שני גברים בעת ובעונה אחת? האם יש בחירה אחת טובה? באיזה מחיר? האם זה אנוכי והאם מצדיק לפגוע באהובים עלי?

אני צריכה להרגיש את התשובה בפנים. בבטן.

שמי אמה קליין ואני בצומת דרכים, בעיצומה של ההרפתקה של חיי. אני חיה את הפנטזיה אך בניגוד למה שסיפרו לכם, היא לא ירח דבש.

ballet s s

“מה יֵצא לך מזה?” הוא שאל אותי אתמול בזמן שארזתי. דיברתי על כך כל הערב והוא, כאילו נחת באותו רגע, אך מסתבר שהיה בהאזנה כל הזמן. “בבקשה, אל תזלזל רגע לפני הנסיעה. אמרת שאתה מבין שאני צריכה חופשה.”

“אבל למה לבד? אני לא מבין מי נוסע לבד?” הטעים כל מילה וקולו גבר, “יש לך חברות שהיו קופצות על הנסיעה הזו.”

“זו רק חופשה,” אמרתי שוב והוא הביט בי כמה שניות ארוכות, מחפש את עיניי. ירוק מביט בירוק.

“כן, רק חופשה,” הוא רטן.

“מה מלחיץ אותך, שאלתי בזמן שהכנתי טבלת משימות, “שעשרות גברים יחכו לי בשדה ואני אצטרך רק לבחור? חופשה, זה כל מה שזה. לא רוצה חברות, צריכה את עצמי לעצמי. תראה איך יגיבו בעבודה שנסעתי לחופשה לבד. זו שאין לה אומץ להוציא מילה, שמסכימה מיד לכל בקשה ובכלל, חברות  רק יפריעו לי  ויקלקלו לי. אתה יודע שזה חלום ישן שלי לנסוע לבד. להוכיח לעצמי שאני יכולה. ואם משהו יתפרסם, כן, כן, אל תצחק – אין  ניצחון מתוק מזה.”

“אשליות,” סינן לעצמו כשחשב שלא שמעתי.

blond-1845022_1920

“את נראית יפהפייה בצהוב,” הוא חייך והביט בי במבט משועשע בעודו נוגע בצעיף וממשש אותו קלות. “תודה,” השפלתי עיניי, כמעט אומרת את המשפט שלי “היו זמנים,” אבל הפעם מצליחה לעצור את השטויות הרגילות ומקבלת את המחמאה. “גם אתה נראה לא רע בכלל,” עניתי ולגמתי מהיין כדי להירגע ומבטינו הצטלבו.  “הציורים!” קמתי בבהלה בניסיון לעצור את הפורטרטים ממעופם ברוח השובבה אך הוא השיג אותי והספיק לאוספם. “זה מעניין,” התבונן באחד מהם. “תמימות ותחכום.” חייכתי והרגשתי שוב את הסומק פושט בלחיי.

Rose_Champagne s

“לחיי אהבות ישנות וחדשות,” הוא הרים כוסית שמפניה שנייה, חייך והושיט לי הכוס. עיניו בלעו אותי אך אני השפלתי את שלי. לא הייתי מסוגלת להוציא מילה. נישקתי גבר זר שאינו דני בוי אחרי שלושים שנה.

 

מתוך “אהבותיה של אמה” מאת רוית ליפשיץ ציון

עכשיו בקמפיין מימון המונים באתר ג’אמפסטארטר

 https://www.jumpstarter.co.il/projects/1282

 

 

 

 

עוד מהבלוג של רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה

תצוגה מקדימה

"לעשן כמו גבר"- מונודרמה סוחפת על חיי הציירת פרידה קאלו

"לעשן כמו גבר" מונודרמה המבוססת על חיי הציירת פרידה קאלו. מאת ובביצוע: יפית לוי בימוי: מיקי יונס הפקה: שי גבריאלי עיצוב תלבושות ותפאורה: טל קילשון עיצוב תאורה: אמיר...

תצוגה מקדימה

תערוכת בוגרי "בצלאל", 2015

תערוכות הבוגרים ב"בצלאל", 2015  אמנות, צילום, אמנויות המסך, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות...

תצוגה מקדימה

Transforms- חמישה סופי שבוע של אירועי אופנה בגלריית נמל יפו

  Transforms גלריית נמל יפו מציגה סדרת סופי שבוע העוסקים בנקודות המפגש בין אופנה, עיצוב ואמנות, תחת השם Transforms. במשך חמישה סופי שבוע, יתקיימו אירועי מכירה ותוכן בגלריה. בכל סוף...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה