הבלוג של רוית ליפשיץ ציון

Ravit

מומחית לכתיבה ויצירת תוכן* בלוגים לעסקים* ניהול תוכן ברשתות חברתיות* כתבות תדמית ותוכן שיווקי* בלוגרית רב תחומית* מכורה למדיה החברתית* סופרת* מוזיקאית* רומנטיקנית חסרת תקנה. http://www.hakotevet.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 162

עוקבים: 18

החל ממרץ 2014

אמנית יורה ביצירותיה, תינוקות מוקפאים בפריזר, עיר רפאים פעילה שנותרה ריקה מתושביה. רשמים לאחר סיור כמעט אישי בתערוכה הגדולה בתחומה, המציגה למעלה מ-70 אמנים המשלבים בין אמנות מודרנית לווירטואוזיות טכנית ומעבירים מסרים אישיים וחברתיים

08/10/2016

רונית בראנגה_ ארטמיס שלי (4)

‘ארטמיס שלי’, רונית בראנגה. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 

תערוכת “רטוב/שרוף”, החומר כמרחב מטאפורי במוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב, מותחת את גבולות החומר הקרמי. לעתים החומר מתחפש לחומרים אחרים, מהפנט ומרתק והיצירה מעבירה מסרים אישיים או חברתיים. למעלה מ- 70 האמנים המשתתפים בביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית מוכיחים הישג אמנותי וטכני מרשימים ביותר.

אנה כרמי יורה באקדח בצלחות מצוירות העשויות מחומר שטרם התייבש, יעל עצמוני שוחה בבריכה וגוררת אחריה כד שקשור למותניה ואנו תוהים האם הוא ישחרר או יכריע אותה בדרך למצולות, “תינוקות” מקרמיקה מוקפאים בפריזר  ופרחים משולהבים נראים כאילו ניזונו מסטרואידים וזו באמת רק התחלה.

מבט כללי ליאוניד פדרול
צילום: ליאוניד פדרול

אתם בוודאי מתחילים להבין שהביאנלה השמינית לקרמיקה היא בעצם תערוכת אמנות עכשווית ולא תערוכת קרמיקה ‘מסורתית’ בה בדרך כלל מתמקדים בקארפט, בעיצוב ובאומנות שימושית. “בניגוד לביאנלות קודמות, לא מוצגות בתערוכה ״עבודות עיצוב״ שהעיקר בהן הוא הממד הפונקציונלי. אם יש אלמנטים עיצוביים הם מדברים אודות משהו אחר ומכילים ממד מטאפורי״, אומר ד”ר ערן ארליך, אוצר הביאנלה וראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית ב’בצלאל’, שערך לי ולחברתי הבלוגרית והאופנאית חן סיון, סיור אישי ומרתק. (לפוסט על הביאנלה מאת חן סיון כנסו כאן).

034_Shamai Gibsh

‘עשן כלוא’, שמאי גיבש. דו-שיח ארוטי המייצג מאבק בין צרכים קיומיים, לרצוי, למצוי ולנכסף. צילום: ליאוניד פדרול

הנושא: החומר עצמו

בניגוד לשנים קודמות, בהן נבחר נושא חיצוני, הנושא השנה מטפל בחומר עצמו.  מהי המשמעות שלו בתהליכים היצירתיים, ההקשר ההיסטורי שקיים עוד מראשית היסטורית האדם מעבר לצבע וטקסטורה, ההקשר התרבותי והחברתי שלו ואיך מתבטאת העובדה שרוב היוצרים בתחום הן נשים יוצרות והקשר לכך שמעמד העשייה הקרמית אינו במיינסטרים ואינו מתפאר בהיותו חוד החנית של האמנות הישראלית אלא יותר כמרחב שימושי. הכיוון הכללי של תערוכה מסוג זה הוא בהכרח אמנותי יותר.

023_Dalia Fisch ben ari small

‘בראשית’, דליה פיש בנארי. פורצלן במראה תחרה ופנינים. מרקמים עשירים ודקיקים, שקיפות האור ומראה כמעט גותי. צילום: ליאוניד פדרול

על אומנות וקרמיקה ישראלית

תולדות הקרמיקה הישראלית היא נדבך חשוב בהתפתחות התרבות הישראלית. ליצירה המקומית בחומר מאפיינים המבדלים אותה ממסורות קרמיות אחרות, אירופאיות או מזרח תיכונית והיא משקפת במידה רבה את התפתחותה של תרבות ישראלית ייחודית. העשייה הקרמית כמו תחומי קראפט נוספים, זוכה בשנים האחרונות לעדנה רבה. עושר חומר, מגוון טכניקות, איכויות ותהליכי יצירה מושכים קהל רב הרואה בקרמיקה אפיק לביטוי מקורי ושובה לב. הביאנלה שמה לה ליעד לאפשר ליוצרים ישראלים לחקור את היכולת ביטוי החומרי ולפתח שפה אמנותית שתרגש, תסקרן  ותעורר את הצופה. אך לא רק אתגר רעיוני כמו באמנות המודרנית הכללית אלא גם מיומנות וירטואוזית.

“המסורת הישראלית באומנות נשענת על דלות החומר, המיומנות, הווירטואוזיות והדגשת הקונטקסט התאורטי כמנמק את ערך העבודה. דווקא בקרמיקה יש הערכה ומסורת לאופן העשייה, למיומנות גבוהה ולטכניקה תובענית ולא רק לרעיון. העבודה וירטואוזית ולא רק קונספטואלית ודרכה ניתן להביע עמדות, חוויה, ביקורת חברתית או ניסיון ומצבים אישיים”, מציין ארליך.

מבט כללי 1 ליאוניד פדרול

‘שבעים דנייר’, אודי צ’רקה. צילום: ליאוניד פדרול
 

הקשר האישי

כמנהלת השיווק והפרסום לשעבר בחברה שנחשבה במשך שנים כיצרנית המיתולוגית לאריחי קרמיקה ופורצלן בארץ לרבות מפעל כחול לבן, יש לי קשר אישי רב שנים למחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל ולביאנלות לקרמיקה בשנים קודמות. זוכרת היטב את עצמי על הבמה מעניקה בהתרגשות מעטפות ובהן מלגות לסטודנטים לעיצוב קרמי וזכוכית ולעיצוב תעשייתי עבור עבודות גמר (עם קשר לקיימות, סביבה ואקולוגיה).  נתנו חסויות לביאנלה והחברה אף הציגה פרטי עיצוב ייחודיים בביאנלה עצמה.

השנה מצאתי תערוכה שונה לחלוטין.

כיצד נבחרו היצירות?

אמנים הגישו תיק עבודות, הצגה וביוגרפיה והציגו את הפרשנות שלהם לנושא “החומר במרחב המטפורי”. האוצרות בחנה הצעות מעניינות ופוטנציאל, ביקרה בסטודיו בכל הארץ. אגב, הטקסט בקטלוג התערוכה נכתב על ידי האמנים עצמם. ״כשאנו מסתכלים על עבודה אנחנו לא רק בוחנים אותה במשמעות הפוליטית, החברתית או התרבותית שלה, אלא גם מתייחסים לתהליך שנוכח בעבודה כמייצג גישה אחרת לתשומת לב, לשקדנות, לעמל, למיומנות ולשליטה טכנית; לערכים שבמידה גדולה נדחו על ידי האמנות העכשווית היום, במיוחד כאן בארץ״, מסביר ארליך.

נוגה מלאכי_ על סלעים וטרשים

‘סלעים וטרשים’, נוגה מלאכי. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 

מדגם על קצה המזלג:

ביצירה “בגינת הפרחים המוטרפים” של קארין צור, הפרחים נראים כאילו גדלו על סטרואידים. קיימים חושניות ובשרניות הנובעים מהשימוש בחומר ובצבעוניות. הטבע אינו טבעי, הוא פראי ואיבד שליטה. מתחשק לך לנגוס בו, הוא אולי אף מדיף ריקבון ומביע נוכחות פיזית חזקה.

031_Karin Zur  small

‘בגינת הפרחים המוטרפים’, קארין צור. צילום: לאוניד פדרול
 

ביצירה “טעות הייחוס הבסיסית” של אפרת אייל, התוצאה חושנית אך לא רק התוצאה אלא גם התהליך. זוהי מחווה לנשים אלמוניות שכולנו מכירים אך לא זוכרים מנין. המסגרות “של פעם” אך עשויות מעודפים ושאריות מתהליכי עבודת היצירה. המראה מפואר ופומפוזי אך עשוי משאריות. דבר והיפוכו.

אפרת אייל_טעות הייחוס הבסיסית

טעות הייחוס הבסיסית, אפרת אייל. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 

אריאלה אברהמסון ביצירתה “תלוי בנו”, ארגז תלוי באוויר ודמות כלואה בתוכו. היא מדברת על האנושות היהירה וכפוית הטובה המשחיתה, שוחטת וכולאת את אחיה הברואים וכך את עצמה. חשבתי שאני מזהה ניצול שהועלה מהטיטניק.

377_Ariela_Abrahamson small

‘תלוי בנו’, אריאלה אברמסון. צילום: לאוניד פדרול
 

עצי הפורצלן המרהיבים של אביטל אשד אביטל ביצירתה “אביב”, מדמים באופן יוצא דופן טבע דומם מניירות קרפ  ומיקה אור סתיו ביצירה ‘פנלופה‘, על שם רעייתו הנאמנה של אודיסיאוס שלא פסקה לטוות עשר שנים בצפייה לשובו, יצרה אלפי טבעות חומר קטנות, השזורות יחד ויוצרות אריג בעל גמישות, תנועה, מרקם וצליל ייחודיים. במיתולוגיה היוונית אריגה נשית יצירתית שימשה מחיצה רבת משקל. לי הייתה אסוציאציה של בגדי האבירים בימי הביניים.

אביטל אשד אביטל_אביב

‘אביב’, אביטל אשד אביטל. צילום: ליאוניד פדרול
 

410_Mika_Orstav_small

‘פנלופה’, מיקה אור סתיו. צלום: ליאוניד פדרול
 

רונית ברנגה , ביצירתה “אריטמיס שלי”, רגשה ושבתה את לבי. אריטמיס (דיאנה), אלת הציד היפיפייה של המיתולוגיה היוונית, בתו של זאוס ואחות תאומה לאפולו, מתוארת הן כאכזרית ונקמנית והן כמיטיבה עם בני האדם.

האלה עשויה מהחומר הרטוב וילדיה במראה של חומר שרוף. דואליות של אלָה- אֵם המסרסת את התוצרים שלה. היא צוחקת אך לא מאושר. האם הצחוק שטני? שליטתה אבסולוטית, שדיה הרבים אינם מזינים אף אחד, ילדיה פוערים פיות לאכול בעצמם. העמידה שלה חופשיה ומודרנית כשל דוגמנית-על. ילדיה/הכדים מסורתיים כמו בעולם הקרמיקה פזורים ומשוטטים. האם זהו קטע קומי? אכזרי ושטני? הפרשנות אצלכם הצופים.

רונית בראנגה_ ארטמיס שלי (3)

‘ארטמיס שלי’, רונית בראנגה. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 

אהבתי את “הסרוויסים של מלכת אנגליה” ביצירה “שבר מדומה” של דבורה יחזקאלי. היצירה השלמה החדשה העשויה מחלקים שבורים עולה בערכה על המקור. האמנית מעניקה לכל שבר קיום שלם משל עצמו.

394_Dvora_Yehezkeli

‘שבר מדומה’, דבורה יחזקאלי. צילום: ליאוניד פדרול
 

הקערות והצלחות ביצירה “הבשורה” של גליה ארמלנד  יוצרות שילוב צבעוני שובה עין של פריטים יומיומיים ושימושיים ההופכים ליצירה אמנותית אחת.

גליה ארמלנד_ הבשורה

‘הבשורה’, גליה ארמלנד. צילום: ליאוניד פדרול
 

איריס מורג, אמנית הפורצלן ביצירתה “ארגז מסע”, מספרת כי בארגז מגולמים קשיי העלייה החמישית שהיא מכירה מקרוב. קושי בהתאקלמות, אכזבות, ותבוסות של אלה החווים הגירה. אותו ארגז שצריך להיות חזק ולהכיל את כל חייך מעוצב מחומר שברירי כזה, שמפחיד אותך לגעת בו פן ייסדק. הארגז אינו יכול להכיל דבר ולא לצאת לשום מסע.

20160927_182853

‘ארגז מסע’, איריס מורג. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 

ברק טויטו ביצירתוצלמיות בובות”, משתמש בדימויים נשיים הלקוחים מעולמות שונים: צלמיות פולחן פרהיסטוריות, דמויות פורצלן דקורטיביות ובובות ברבי ואילו נעה ארד יאירי ביצירתה “חלוקות” יצרה “פסלים חצויים” ומדברת על התעתוע שבצביעת החומר השרוף לגוון של חומר רטוב, שעבורה חושף את ההתמודדות הן עם הידוע והמוכר והן עם הלא-בטוח והלא-גלוי עד תום.

ברק טויטו_צלמיות בובות  לפוסט

‘צלמיות בובות’, ברק טויטו. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 
 
חלוקות נעה ארד יאירי

על הבמה: ‘חלוקות’, נועה ארד יאירי. על הקיר: ‘איל’ של גיל נחמני. צילום: ליאוניד פרדרול

נוה ארד יאירי_ חלוקות (2)

פרט מתוך ‘חלוקות’, נועה ארד יאירי. צילום: רוית ליפשיץ ציון

אליאונורה אורלי אדלביץ ביצירתה ‘יקירַי’ יצרה תמונות וגלויות ישנות ונוסטלגיות בהדפס דיגיטלי על פורצלן. ניתן לראות את הדימויים רק אם אור מוקרן דרכם.

304_Orly_Adelevitch_small

‘יקירי’, אליאונורה אורלי אדלביץ. צילום: ליאוניד פדרול
 

ג’קרנדה קורי  ביצירתהאמון’, יצרה אלפיים אריחים קרמיים שרופים ב-1200 מעלות צלזיוס, העשויים ומצוירים בעבודת יד. הכד בגוון קובלט מחומר לא שרוף. דיוקן אישי, מכלול זיכרונות ואבני דרך לאורך חייה. ביטוי אישי כדפים ביומן המבטאים הלכי רוח ונפש.

גקרנדה קורי  _ אמון

‘אמון’,  אליאונורה אורלי אדלביץ. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 
182_Jacaranda Kori small
פרט מתוך ‘אמון’,  אליאונורה אורלי אדלביץ. צילום: ליאוניד פדרול

החומר התחפש

בחלק מהיצירות קשה לזהות את החומר. החומר הקרמי התחפש לברזל, זכוכית, בד, עץ, עץ יבש ביער, פורצלן, חישוקי מתכת, פעמוני ברזל, תחרה, פנינים, פלסטיק, זהב, עיסות נייר. אינסוף יצירתיות.

108_Shlomit Granat Paldor

‘התבצלות’, שלומית גרנט-פלדור. פקעת עשויה שכבות עדינות וקשיחות האוצרים בתוכם פוטנציאל התפתחות סמוי מן העין שעתיד אולי להתגלות. צילום: ליאוניד פדרול
 

240_Rina_Peleg__

‘אדמה גולמית’, רינה פלג. הקליעה בחומר כמדיטציה תמידית. כדורים קלועים מחומר לבן,  מרגוע לנשמה, נושאים בתוכם את תולדות האדם, את הידע האנושי, מאבקים של הישרדות. כל חוליה קלועה היא חומר ביד היוצר המאכסנת ריגושים של עשייה ורכות. צילום: ליאוניד פדרול
 
 
160_Simcha Even Chen
 
‘קיפול בתנועה’, שמחה אבן חן. צילום: ליאוניד פדרול

הגימור, המסר, הזמני והנצחי

שרוף כגמור ומוכן, רטוב כעבודה בתהליך, קפוא, שבור ומנותץ, שחור, לבן בוהק, צבעוני, טבעי, שקוף. חומר נפלא ביד היוצר בעל מסורת של מי יודע כמה שנים. בד בבד היצירה עוסקת במסר אישי ו/או חברתי. לעתים מוחא וזועק, נוסטלגי  ורומנטי, רך ומחבק, נואש ומחפש מוצא. כל אמן והמסר שהעביר בחמר וביצירה. הסיור בתערוכה מעלה בצופה מחשבה על מושגי זמן ונצח. האם הרטוב הוא הנצחי המאפשר להטמיע בו רעיונות ורצונות ולשנותו עד אין סוף או שמא החומר השרוף הוא הנצחי, מנציח הרגע ונשאר לעד.

20160927_180055

פרט מתוך ‘צ’רקס- כמוסת זמן’, זהרה הראל. טרגדיה של כפר צ’רקסי שננטש במלחמת השחרור. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 
 
276_Ronit_Zur
 
פרט מתוך ‘עזובה’, רונית צור. עיר רפאים שנעזבה. צילום: ליאוניד פדרול
 
 
356_Victoria_Marudi small 
פרט מתוך ‘NEW BORN’, ויקטוריה ויקי מרודי. העבודה מחפשת את תוחלת חייו של החומר הקרמי רטוב/שרוף, בעולם מקביל של קפוא/מופשר. צילום ליאוניד פדרול
 
 
 
417_Ronen_Yamini
 
‘תכלית’, רונן ימין. לעשייה יש קיום משלה והיא אינה תלויה בשום תכלית או מטרה. צילום: ליאוניד פדרול
 

20160927_181027

‘זיקוק’, יעל נובק. עולם נטול גבולות. משחק, הומור ושעשוע. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 
 
143_Drora Levi Koslovsky small
 
‘כח הכבידה’, דרורה לוי קוזלובסקי. שורשי האדם ספוגים בערכים ומעצבים את עתידו. צילום: ליאוניד פדרול
 

תפישת האוצרות כאירוע והופעה

התערוכה מבטאת אירוע  המתחרש כרגע בזמן אמת. לכל יצירה יש מצב רוח מסוים ליד עבודה אחת המשתנה ליד עבודה אחרת. אין ערך אבסולוטי ועבודה לא נמצאת בריק. יש לה ממד זמן ומקום.  לחלק מהאמנים יש מקבץ עבודות למראה שלם יותר ולא עבודה יחידה. יעל עצמוני מציגה אישה שוחה הגוררת כד בווידאו ולצדו הכד עצמו מונח פיזית על האמה ושוכב כמת, כגוויה.  יצירות שחורות מונחות לצד לבנות ובוהקות, קרמיקה גסה כנגד פורצלן בוהק ומלוטש. היצירות עומדות, מונחות או תלויות אחת לצד השנייה והשילוב ביניהן כתערוכה נותן להן ממד נוסף. יש אינטראקציה בין היצירה למתבונן ובין יצירה אחת למשניה.

20160927_190315

‘ללא כותרת’, שרון בריל מפורצלן לבן ובוהק לצד ‘היינו כאן’ של מירי פליישר מחומר שרוף. צילום: רוית ליפשיץ ציון
 

בתערוכה יצירות מרהיבות לכשעצמן ואופן הצגתן במכלול- יפהפה. כפי שקשה להכיל את המכלול בביקור אחד, כך קשה היה לי לדגום כמה יצירות ולא לדבר על כל השאר. כל יצירה מחזיקה את הצופה כשבוי ומותירה בו רושם קטן כגדול.

מומלץ!

מראה כללי 2
 
צילום: ליאוניד פדרול
 

לפרטים נוספים כנסו לאתר מוזיאון ארץ ישראל:

http://www.eretzmuseum.org.il/

עוד מהבלוג של רוית ליפשיץ ציון

תצוגה מקדימה

"לעשן כמו גבר"- מונודרמה סוחפת על חיי הציירת פרידה קאלו

"לעשן כמו גבר" מונודרמה המבוססת על חיי הציירת פרידה קאלו. מאת ובביצוע: יפית לוי בימוי: מיקי יונס הפקה: שי גבריאלי עיצוב תלבושות ותפאורה: טל קילשון עיצוב תאורה: אמיר...

תצוגה מקדימה

תערוכת בוגרי "בצלאל", 2015

תערוכות הבוגרים ב"בצלאל", 2015  אמנות, צילום, אמנויות המסך, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות...

תצוגה מקדימה

Transforms- חמישה סופי שבוע של אירועי אופנה בגלריית נמל יפו

  Transforms גלריית נמל יפו מציגה סדרת סופי שבוע העוסקים בנקודות המפגש בין אופנה, עיצוב ואמנות, תחת השם Transforms. במשך חמישה סופי שבוע, יתקיימו אירועי מכירה ותוכן בגלריה. בכל סוף...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר