הבלוג של רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה

Ravit

מומחית לכתיבה ויצירת תוכן* בלוגים לעסקים* ניהול תוכן ברשתות חברתיות* כתבות תדמית ותוכן שיווקי* בלוגרית רב תחומית* מכורה למדיה החברתית* סופרת* מוזיקאית* רומנטיקנית חסרת תקנה. http://www.hakotevet.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 196

החל ממרץ 2014

אישה משכילה הגרה בפרבר אמיד וכותבת בלוג פופולרי על אימהוּת ונשיות, נעזרת בכימיקלים רק כדי לעגל פינות ולצוף. הפרטים הכי קטנים בחייה הם אלו שדוחפים אותה אל הרגשה של איבוד שיווי משקל. היא לא מתמודדת עם לחצי היום יום ומרגישה מוצפת. מצאתי את עצמי מזדהה לחלוטין עם הגיבורה ולא מבינה איך עד היום לא בלעתי איזה כדור. כמו ספריה האחרים, ספר ויינרי ממכר!

20/08/2015

כולם נופלים

כולם נופלים/ ג’ניפר ויינר

הוצאת מודן.

תקציר:

אליסון וייס, רעיה ואם למופת מפרבר אמיד של פילדלפיה, אישה משכילה שכותבת בלוג פופולרי על אימהוּת ונשיות, נעזרת בכימיקלים רק כדי לעגל פינות ולצוף.

בעלה העיתונאי הולך ומתרחק ממנה ככל שמשׂרתו בסכנה גדולה יותר והפתרון שלו זה לברוח תרתי משמע (יוצא לרוץ ), בתה בת החמש חכמה ויפהפייה אך רגישה ותובענית, אביה אובחן כחולה אלצהיימר ואמה, ילדה שלא כל כך גדלה, מתקשה להתמודד עם המציאות, לחצים כלכליים הכרוכים בצורך לתחזק משפחה בורגנית בסביבה עמידה עם חינוך יוקרתי  ובגדי מעצבים, חברים לא אמתיים וזו רק ההתחלה.

כשהזדקקות לכדורים הופכת לציר המרכזי של קיומה, וסוחפת אותה במערבולת אכזרית של שקרים, תחבולות והוצאות עתק, אליסון מבינה כי היא צריכה להחזיר לעצמה את השליטה בחייה. אלא שגם בחלומותיה השחורים ביותר היא לא תיארה לעצמה שהדרך במעלה המדרון תהיה כל כך תלולה וחלקלקה.

הדמויות:

אהבתי את אליסון, מעצבת גרפית בעבר ובלוגרית כישרונית בהווה שיוצרת תגובות ברשת ומתרגשת מכל טוקבק אכזרי. היא מגניבה, לוקחת ללב אך לא נשארת חייבת. כתיבתה כל כך קולעת שהיא מוזמנת להתראיין בתכנית אקטואליה על מקרה נערה שנאנסה במסיבה. מולה בפאנל ישב גם כומר. כל כך היה חשוב לה המקרה עד כי הכותרת שיצרה הפכה שיחת היום: מחשב לכל ילד, וויברטור לכל אישה. רק אנו יודעים שאת השיחה מול האומה צלחה עם כדורים.

אלואיז, ילדתה בת החמש לפעמים מתנהגת כתינוקת, לעתים כמתבגרת ולעתים כאשה בת שלושים. מצחיק במיוחד היחס שלה לחברה מהגן, האנק, שאלרגי לכל דבר: “מה התכניות שלך לסוף השבוע?”.

הסופרת מפליאה לתאר את הלחץ, העומס והקשיים שאליסון נמצאת בהם, מתחת למעטה הכמעט מושלם של חייה. את הקושי בזוגיות שכבר לא מתפקדת: מים שקטים חודרים עמוק, חשבתי אז. בשלב מאוחר יותר למדתי ששתיקה היא לא תמיד ערובה לעומק. הרומן בניהם החל במערכת העיתון “האקזמינר”, כסוער ומלא תשוקה אך קשיי השגרה והיום יום גברו עליו. לא הרגשתי אהבה מצד הבעל לאורך כל הספר. ההחלטה לעבור לפרברים הייתה חד צדדית שלו וזהו עוד אחד מהקשיים היומיומיים שאליסון התמודדה איתם. בנוסף, ההצלחה שלה והקשיים שלו להצליח כשבעצם הוא “העיתונאי האמיתי” והיא מעצבת גרפית שהפכה אמא שהפכה בלוגרית מצליחה הרבה מעל המצופה. הביטחון שלו נפגע ועיניו פזלו לצדדים. כפי שאליסון מעידה, “זו לא הייתה התכנית“.

מעבר לקושי לגדל ילדה, הלחץ בעבודה והנטל הטיפול באב חולה, ויינר מפרקת את המציאות לחלקים הכי קטנים. מקסימה הסצנה בה אליסון מנהלת תאטרון בובות בבוקר עם השמלות של בתה. השמלות “רבות” ביניהן והילדה לובשת את הזוכה אך מנחמת את השמלה שזכתה רק במקום שני שאתה תלך לחוג אחר הצהרים.

הפוסטים שאליסון כותבת נוגעים וקולעים. נפלתי מהפרשנות שלה לחמישים גוונים של אפור בפוסט שפרסמה אשר בזכותו זכתה בעבודתה המצליחה כבלוגרית באתר נשים.  “עבור נשים שעושות יותר מדי- ועמן נמנות, מולים יקרים, כמעט כל הנשים שיש להן הכנסה המאפשרת להן לקנות את הספרים שאתם מוציאים לאור- זאת הפנטסיה האולטימטיבית: לא גבר שיגרום להן לגמור, אלא גבר המבטל את הצורך בפעולה עצמאית, גבר שיבחר עבורן את ההרפתקה שלהן”.

הפרטים הכי קטנים בחייה של אליסון הם אלו שדוחפים אותה אל הרגשה של איבוד שיווי משקל. לא מתמודדת עם לחצי היום יום ומרגישה מוצפת. מצאתי את עצמי מזדהה לחלוטין עם הגיבורה ולא מבינה איך עד היום לא לקחת איזה כדור. הפתרון של דייב, הבעל האפתי, כשלילדה בורח פיפי במיטה, לעוף מהחדר ולצאת לריצה. שעד לסוף הספר הוא לא מכיר שיש לו חלק  ואפילו קטן בהתדרדרות של אשתו. גילוי נאות:  אני שונאת אותו עד לרגע כתיבת שורות אלו ממש.

מאוד מרגש הקשר עם ההורים. האב שאותו מאוד אהבה והעריצה מאבד אט, אט צלם אנוש והאם שהתנהגה כילדה ולא תקשרה אתה כאם כל השנים, חושפת סודות ועוברת מהפך.

מהם הכדורים?

 משככי כאבים חזקים אותם החלה לקבל בזמן פריצת דיסק. הם גם גרמו לה להרגיש יותר טוב באופן כללי. הכדורים עזרו לה להתמודד עם לחצי היום יום ודי מהר אחד לא מספיק, גם לא שלושה, או חמישה, גם לא עשרה ואפילו עשרים. התלות הולכת וגוברת. בהתחלה השיגה מרשמים באופן חוקי בפינג פונג בין רופאים, אחר כך באתרי אינטרנט לא חוקיים.

ההתמכרות והסטריאוטיפ

ב”כולם נופלים“, ויינר מתמודדת עם הסטראוטיפ של המכור. אליסון מתכחשת לחלוטין לעובדה שהיא מכורה עד לרגע מאוד מאוחר. היא לא מצליחה לראות ולהבין את זה ואת הדרך ההרסנית בה בחרה.

ויינר משרטטת בדרך ראליסטית, מלאת חמלה והומור את הנפילה הרכה והאיטית לתוך ההתמכרות , ההכחשה והצורך ההולך וגובר לכדור הבא והנזק שנגרם למשפחה, לקרירה ולעצמה. גם בחלק בו מסופר על הגמילה במוסד היא מתכחשת לאמת ומרגישה שהיא לא שייכת לשם. בשלב מסוים היא מבינה ומגיעה להכרה שטוב שהיא שם ומתוך האמת מול המראה מתחיל המסע לבנות מחדש את חייה, יום אחר יום, צעד אחר צעד.

אליסון אינה אחת מהטיפוסים אותם אנו פוגשים במוסד הגמילה שהם סטריאוטיפים למכורים כמו הנערה שנכנסה להריון והחבר דרדר אותה לסמים, הומלסים, חברי כנופיות. היא בדיוק ההפך : לבנה, משכילה, נשואה, אימא, עובדת, גרה בפרברים. ההתדרדרות להתמכרות יכולה לגעת בכל אחד. איש לא מחוסן ממנה. אצל כולם יש הכחשה, הצדקה, כורח בלתי נשלט, הסתרה, בושה ולבסוף הרס עצמי עד שמגיעים למצב של בקשת עזרה.

יפה מתוארת בספר שקיעת העיתונות ועלית הבלוגוספירה. משעשע שבעלה לא מבין מדוע צריכים ללחוץ עבורו “לייק”. הרי צריכים לאהוב את מה שכתב ולא אותו.

ביקורת

הבעיה בספר היא בחלק הפתרון. הוא מהיר מדי, קצת שטחי, לא פרופורציונלי לשאר החלקים (הגיבורה וקשייה, התדרדרות, ההכחשה וההכרה בבעיה). הסיום נראה קצת כטיוטה שלא הגיעה לשלמות. הפריע לי מאוד שהבעל נשאר צופה, לא מכיר באחריות, לא מבין את אשתו. הייתי מצפה לספר נפרד על הגמילה והשיקום.

אהבתי את הגיבורה והתאהבתי בילדה

אליסון אישה רגישה ועצמתית. התחברתי והזדהיתי אתה ועם מצוקותיה. ויינר מצליחה לגעת לעומק ברגישות ובהומור באחד הנושאים הכאובים שאינם מדוברים כמעט. מאבקה של אליסון מציב מראה אמתית ובלתי מתפשרת מול חייהן של נשים במאה העשרים ואחת.

אם אנו בעניין של התמכרות לא טוב לומר שהספר ממכר. עצם הידיעה שהסוף צפוי מראש משחררת את הקורא להעריך את הדמויות העמוקות ולהתמקד בכתיבה הנפלאה. הספר מנחם, משעשע, מרגיז, לעתים מטריף את הדעת. ויינר שומרת על הקלילות האופיינית לה אך לא מעגלת פינות ומעבירה את כל הקשיים והמצבים של תחתית המדרגה בכישרון רב.

בכדי לא לקרוא לספר ממכר, אפשר לומר ש לא ניתן להניח אותו“.

 

שלכם בסגנון והשראה,

רוית

 

All-Fall-Down

ציטוטים אהובים:

“The day had stretched endlessly before me – weepy daughter, angry husband, piles of laundry, messy bedroom, a blog post to write, and probably dozens of angry commenters lined up to tell me I was a no-talent hack and a fat, stupid whore. I need this, I thought, letting the bitterness dissolve on my tongue.”

“It’s not the fantasy of an impossibly handsome guy who can give you an orgasm just by stroking your nipples. It is instead the fantasy of a guy who can give you everything. Hapless, clueless, barely able to remain upright without assistance, Ana Steele is that unlikeliest of creatures, a college student who doesn’t have an email address, a computer, or a clue. Turns out she doesn’t need any of those things. Here is the dominant Christian Grey and he’ll give her that computer plus an iPad, a beamer, a job, and an identity, sexual and otherwise. No more worrying about what to wear. Christian buys her clothes. No more stress about how to be in the bedroom. Christian makes those decisions. For women who do too much—which includes, dear publishers, pretty much all the women who have enough disposable income to buy your books—this is the ultimate fantasy: not a man who will make you come, but a man who will make agency unnecessary, a man who will choose your adventure for you.” 

עוד מהבלוג של רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה

תצוגה מקדימה

"לעשן כמו גבר"- מונודרמה סוחפת על חיי הציירת פרידה קאלו

"לעשן כמו גבר" מונודרמה המבוססת על חיי הציירת פרידה קאלו. מאת ובביצוע: יפית לוי בימוי: מיקי יונס הפקה: שי גבריאלי עיצוב תלבושות ותפאורה: טל קילשון עיצוב תאורה: אמיר...

תצוגה מקדימה

תערוכת בוגרי "בצלאל", 2015

תערוכות הבוגרים ב"בצלאל", 2015  אמנות, צילום, אמנויות המסך, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות...

תצוגה מקדימה

Transforms- חמישה סופי שבוע של אירועי אופנה בגלריית נמל יפו

  Transforms גלריית נמל יפו מציגה סדרת סופי שבוע העוסקים בנקודות המפגש בין אופנה, עיצוב ואמנות, תחת השם Transforms. במשך חמישה סופי שבוע, יתקיימו אירועי מכירה ותוכן בגלריה. בכל סוף...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה