הבלוג של רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה

Ravit

מומחית לכתיבה ויצירת תוכן* בלוגים לעסקים* ניהול תוכן ברשתות חברתיות* כתבות תדמית ותוכן שיווקי* בלוגרית רב תחומית* מכורה למדיה החברתית* סופרת* מוזיקאית* רומנטיקנית חסרת תקנה. http://www.hakotevet.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 198

החל ממרץ 2014

“אני דון קיחוטה” היא הצגה רבת משתתפים רוויית רגעים מרגשים ומשעשעים, אודות חברות אמיצה בין שני גברים, ועל הרצון, המשותף לכולנו, להשיג חופש ולמצוא אהבה. המחזה רווי חוש הומור אף ברגעים הקשים ביותר. מלא חמלה ורגש.

28/07/2015

אני דון קיחוטה אלכסיי אבן 1

אני דון קיחוטה

מחזה מאת רועי חן

בהשראת הרומן האלמותי מאת סרוונטס

בימוי: יבגני אריה

תיאטרון “גשר”

אסיר 1 “דון קיחוטה”: ישראל (סשה) דמידוב, דורון תבורי ( לסירוגין)

אסיר 2 “סנצ’ו פאנסה”: אלכסנדר סנדרוביץ’

הסוהר, סוהר בספינת עבדים, רופא: יובל ינאי

האחות, מדאם: נטשה מנור

אשתו של אסיר 2- קארין סרויה

משתתפים: קארין סרויה, לוסי דובינצ’יק, הנרי דוד, ליליאן רות, רות רסיוק, יוליה טגיל, אנג’לה שטיינגרט, סבטלנה דמידוב, פאולו א. מואורה, דניאל סטיופין, דוד זיסלסון, איגור ממונוב, שיר שנער, אנדרי קוליש, אלכסנדר טורופובסקי

אני דון קיחוטה אלכסיי אבן 2

שני אסירים החולקים תא כלא אחד, קוראים שוב ושוב את הרומן המפורסם “דון קיחוטה” של סרוונטס. אין להם שם. הם אסיר 1 ואסיר 2. הקריאה מאפשרת להם להפליג בדמיונם אל הרפתקאותיהם הססגוניות של דון קיחוטה וסנצ’ו פאנסה.

מהו חופש?

החופש נמצא בראש, בדמיון. דומה שהפער בין המציאות לדמיון הולך ונעלם. ככל שהתנאים הסביבתיים קשים יותר, ככל שהניתוק מהעולם החיצון מחולט יותר כך גובר החופש: החופש לחלום, החופש לדמיין. העיקר הוא לא להשיג. כולנו טועים. הדרך היא החשובה, החלום, השאיפה. נדמה כי החופש האמיתי נמצא דווקא בכלא, מקום נטול מחויבויות, המבודד ממטלותיו של העולם החיצוני, בו ניתן רק לשבת, לחלום ולדמיין, שאתה אביר גיבור, גם אם אינך באמת כזה…

ואהבה?

האם היא טובה כמשיגים אותה? היא נפלאה כשהיא נשגבה? מדוע צריך חיים שלמים לרדוף אחריה. דולסינאה, האהובה האגדית של דון קיחוטה  נמצאת כמעט בכל רגע במחזה המצוין של רועי חן, ובאלף דפיו של המחזה המקורי האלמותי של סרוונטס אך היא רק בדמיונו של דון קיחוטה. היא לעולם לא מופיעה. דון קיחוטה חייב להיות ראוי לה. להיות אביר. להוציא אסירים לחופשי, להילחם בענקים. אבל היא לא רחוקה ממנו. מדוע אינו פשוט מגיע אליה. מדוע הוא מחכה שהיא תזדקן ותתבלה. תישאר בודדה. מדוע הוא מרחיק לכת ומרחיב את המסע אליה?

ומה הפער בין מציאות לדמיון?

בין פשע לטירוף? מתי כשרים לעמוד לדין ומתי כבר לא? בסופו של דבר אנו עוברים מהכלא לבית המשוגעים. האסיר לשעבר כבר מזמן אינו מפריד בין מציאות לדמיון. יש לו תיאוריות ברורות מה זה אביר. גם אם ישברו לו את כל 248 עצמותיו , עדין ילחם בענקים ויאדיר שמה של אהובתו. לפעמים אביר זה אי צף. זכר לעוגה שאפה לו חברו  אסיר 2 בכלא, הלא הוא סנשו פאנסה.

מהי חברות?

 בכלא, מנותקים מהעולם החיצון אסיר 2 דבק באסיר 1 ודאג לו כמו אישה. ברגע שהתערב העולם החיצון הדברים השתנו. סנצ’ו פנסה, בנה את חייו, הקים עסק שאף בתו מועסקת בו, למד לקרוא. לכאורה שיקם את עצמו יפה אך הנה לאחר עשר שנים בהם לא חזר לבקר את חברו הוא נתקל בספר “דון קיחוטה” במקרה, שמחזיר אותו במכונת זמן לעבר וגורם לו להרגיש את חוסר המשמעות של חייו והגעגועים העזים לימי הדמיון עם אסיר 1.

מעניין שהנפילה הגדולה של ‘דון קיחוטה’ ורצונו להתאבד, המעבר מאסיר אינטליגנט, הספרן של הכלא לעשר שנים בבית משוגעים, לא קרתה בזמן התעללות הסוהר ( “היחידי שנשאר עד הסוף בכלא מרצון”)וכשהוא עירום בשלג, לא במכות שקבל מאסירים אחרים שצחקו עליו ועל שיגיונותיו, לא מעצם הידיעה שהוא בכלא לתמיד , לא מהכמיהה האינסופית לדולסינאה,  אלא מהעזיבה ללא פרידה של אסיר 2. מבגידה של חבר.

אני דון קיחוטה אלכסיי אבן 3

 

“אני דון קיחוטה” היא הצגה רבת משתתפים רוויית רגעים מרגשים ומשעשעים, אודות חברות אמיצה בין שני גברים, ועל הרצון, המשותף לכולנו, להשיג חופש ולמצוא אהבה. המחזה רווי חוש הומור אף ברגעים הקשים ביותר. מלא חמלה ורגש.

המשחק של ישראל (סשה) דמידוב ו אלכסנדר סנדרוביץ’ וירטואוזי וראוי לפרסים. הניגודיות ביניהם כל כך קיצונית שלטעמי הם יכולים לצאת במסע הופעות ארצי רק מלהיות הם עצמם.

יחסי האהבה/שנאה/תלות/חברות/זלזול ותחרות ביניהם נותרת עם הצופה זמן רב לאחר ההצגה.

אני דון קיחוטה אלכסיי אבן 4

מרגשות מאוד הנשים בתפקידי המשנה המקוריים למחזה. קארין סרויה כאשתו של אסיר 2 המשתמשת בכל מניפולציה נשית בכדי להחזיר אותו הביתה למציאות ונטשה מנור המגלמת תפקידים שונים כגון סוהרת, אחות במוסד לחולי נפש ומאדאם. לשתיהן משחק משכנע ביותר ותרומת הנוכחות הנשית במחזה גברי טוטאלי, רבה.

התפאורה דרמטית, התלבושות ססגוניות וקיצוניות, המוסיקה של ג’וזפה ורדי והליטורגיקה הדתית מעבירים את הצופה לעולם אחר.

המחזה הוא הומאז’ לדון קישוט של סרוונטס. הוא נוגע במסרים שלו והולך אתם הלאה. חלק מהסצנות לקוחות מהמקור- תחנות רוח, הכבשים וחלקם פרפרזה על המקוריות כגון ספינת העבדים ובית הזונות. אהבתי את הסצנה בה המאדאם מכתירה אותו כאביר בעודו מאמין שאינו בבית זונות אלא בארמון מלוכה. גם סנצ’ו מסתדר שם טוב..

חופש, חברות, חלום, מילים גדולות. אולי כולנו דון קיחוטה, המנסים להילחם ולהוכיח עצמנו השכם וערב ללא סיבה?

ועוד טיפ קטן  לחברותיי:  סשה דמידוב כבר לא ילד ועדין נראה מעולה בבגדי יום הולדת ועוד ממרומי השורה הראשונה!!

 הצגה מומלצת מאוד!

כותרת

שלכם בסגנון והשראה,

רוית

צילומים: אלכסיי אבן

כנסו לבלוג שלי:

Style and Inspiration with Ravit

http://styleandinspirationwithravit.blogspot.co.il/

עוד מהבלוג של רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה

תצוגה מקדימה

"לעשן כמו גבר"- מונודרמה סוחפת על חיי הציירת פרידה קאלו

"לעשן כמו גבר" מונודרמה המבוססת על חיי הציירת פרידה קאלו. מאת ובביצוע: יפית לוי בימוי: מיקי יונס הפקה: שי גבריאלי עיצוב תלבושות ותפאורה: טל קילשון עיצוב תאורה: אמיר...

תצוגה מקדימה

תערוכת בוגרי "בצלאל", 2015

תערוכות הבוגרים ב"בצלאל", 2015  אמנות, צילום, אמנויות המסך, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות...

תצוגה מקדימה

Transforms- חמישה סופי שבוע של אירועי אופנה בגלריית נמל יפו

  Transforms גלריית נמל יפו מציגה סדרת סופי שבוע העוסקים בנקודות המפגש בין אופנה, עיצוב ואמנות, תחת השם Transforms. במשך חמישה סופי שבוע, יתקיימו אירועי מכירה ותוכן בגלריה. בכל סוף...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה