הבלוג של חולמת בהקיץ

להתאהב במציאות

עדכונים:

פוסטים: 25

החל מנובמבר 2011

יום הולדת הוא זמן לערוך חשבון נפש, לחשוב על החיים ולנסות למצוא היכן התקדמתי וממה עלי ללמוד.

11/02/2012

ביום שישי נזכרתי שבשבת יהיה יום ההולדת הלועזי שלי (אני חוגגת את העברי לרוב, אבל מאמינה שגם ללועזי יש משמעות) בשבת כבר שכחתי מזה, אולם נראה שהמוח שלי לא שכח, כי בלי לשים לב גיליתי שהיו לי מחשבות לא פשוטות על החיים, על הדברים שכדאי לי לשפר, על מה כדאי לי ללמוד.

לפני כמעט חודש חזרתי לעבוד בהוראה לאחר חופשת לידה. לא רציתי בזה, ממש לא!!! בשנה שעברה היה לי ברור שאני מסיימת את השנה ולא חוזרת לזה בכלל. חיכיתי בכיליון עיניים שהשנה תסתיים ושאוכל סוף סוף לסיים את קריירת ההוראה הקצרה שלי שהבנתי שממש לא מתאימה לי, אולם החיים לא תמיד שואלים אותנו ולעיתים צריך להחליט לוותר על החלטה או לפחות להסיט אותה הצידה לזמן מה וזה מה שקרה אצלי.

ראיתי שלא הולך לי למצוא עבודה וכשהתחלתי להיכנס לדיכאון הבנתי שאני חייבת למצוא עבודה בגלל המצב הכלכלי ובגלל שהשתגעתי כבר בבית היה לי ברור  שאין לי עוד זמן להתלבט ושכרגע העבודה המתאימה לי ביותר היא ההוראה. חיפשתי ותוך יומיים, שלושה מהרגע ששלחתי קורות חיים לגורמים המתאימים מצאתי עבודה מתאימה. דבר דיי דומה למה שעשיתי בשנה הקודמת, מורת שילוב. למרות שנבהלתי מהמהירות שמחתי שמצאתי דבר שכזה, חשבתי שיהיה לי קל יחסית, כי לפי מה שנאמר לי המורה שיצאה לחופשת לידה מאוד מסודרת, סיימה הכל וכדו’.

מסתבר שהשמחה היתה מוקדמת מידיי והסתבר שהחדר של שילוב לא ממש מסודר, שאני לא מוצאת טפסים חשובים, שהיועצת והמנהלת לא ממש מתמצאות בנושא שילוב, שהפסיכולוג חדש בבי”ס ובנוסף מורת השילוב לא ממש עונה לי מלבד פעם אחת אם אני זוכרת נכון. בנוסף נראה שהמנהלת לא ממש מחבבת אותי. אני מרגישה שהיא יורדת עלי נראה לי כאילו את הלחצים והתסכולים שלה היא מוציאה עלי (למה לא? מורה חדשה!) בכל אופן מסתבר שגם המנהלת והיועצת חדשות בבי”ס ושחלק מהמורות לא ממש מעריכות או מבינות את מטרת השילוב.

בקיצור הבנתי שאין עם מי לדבר וזה פלוס העובדה שלא ממש מצאתי ציוד שניתן ליצור בעזרתו חומרים (ולא מצאתי במי להיעזר כדי לקבל ציוד שכזה)

האמת היא שבהתחלה קרסתי, הרגשתי מסוחררת, שהמשימה גדולה עלי, מלבד זאת הרגשתי בודדה נורא, שאין לי את מי לשתף בתחושות שלי ואין לי במי להיעזר.

כנראה שזה לא הספיק ובשבוע שעבר בפגישה עם המנהלת, היועצת והפסיכולוג אמרתי דברים שכנראה לא נראו למנהלת ולכמה ימים היא לא דיברה איתי למרות שהתנצלתי (אני לא בטוחה אם הייתי צריכה, כי היא פגעה בי מאוד, אבל החלטתי לבלוע את העלבון ולנסות ליצור אווירה נעימה בחזרה, אך היא לא שיתפה פעולה ועשתה עלי מעין חרם)

תפקיד קל יחסית? הצחקתם אותי!!!

יום חמישי האחרון היה עבורי תוספת לא נחמדה והזכיר לי עד כמה אני שונאת ללמד קבוצה גדולה, עד כמה יש לי חרדה כשאני לא מכירה את התלמידים, עד כמה יכול להיות נורא להיות מורה מחליפה כשאת לא ממש בטוחה איפה התלמידים נמצאים וכשאת לא ממש בטוחה בעצמך. השיעור היה זוועה. אם נכון יותר לומר הוא לא היה. רוב השיעור עבר בהערות ולא הצלחתי להשחיל מילה בלי הפרעות. התלמידים קלטו שיש להם עסק עם מישהי שאינה בטוחה במעשיה ובנוסף לכך לא יודעת את שמותיהם וניצלו את זה.

טוב, לא התכוונתי להיכנס לכל גועל נפש שהרגשתי, כי זאת לא המטרה של הפוסט הזה. המטרה האמיתית היא מה שלמדתי מכל זה ובעיקר מהשיעור שלא הצלחתי להעביר.

קראתי בשבת ספר שנקרא “דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים” של טינה סיליג, שהוא מעין קורס בלכידת הזדמנויות והבנתי שאני יכולה להתבכיין על הקשיים, על המנהלת ועל זה שמורת השילוב לא עונה לי, אבל אני יכולה להפיק הרבה יותר אם אחפש את הדרכים ללמוד מהזמן הקצר שיש לי בבית הספר.

למשל חשבתי על זה שאני יכולה למצוא את המורות שניתן ללמוד מהן ולהיכנס לשיעורים שלהן כדי ללמוד שיעור בעצמי. אני לא יודעת אם הן תסכמנה, אבל אני יכולה לנסות. גם אם הן לא תסכמנה אלמד כמה שיעורים חשובים כמו איך להפסיק לפחד לגשת לאנשים שנראים לי מאיימים (רוב המורות בביה”ס מבוגרות ולא פעם אני חשה שהם המורות שלי לא פחות משל התלמידים, למרות גילי ה”מופלג” 27 ) ואז נזכרתי שבלי כל קשר אני צריכה לצפות בשיעור כדי לסיים את התואר, אז למה לא לתפוס שתי ציפורים במכה אחת?

פתאום הבנתי גם שקשה לי מאוד ללמוד מאחרים. זה לא בדיוק נכון, אני קוראת ספרים ולומדת כל הזמן, אבל קשה לי מאוד להודות שאני זקוקה לעזרה ולבקש אותה, בעיקר בתחום המקצועי ועלי לשבור את זה.

כמו כן, הבנתי שאם אני רוצה להתקדם מקצועית, לאו דווקא בתחום ההוראה (כלומר, לא בתחום ההוראה!!!) ולהגשים את החלומות שלי בתחום הייעוץ הזוגי, הדרכת הורים וסדנאות ייעוץ אני צריכה לעבור קורס בעמידה מול קהל ושיפור הביטחון העצמי, כי זה הדבר הבסיסי בכל תחום שאעבוד בו.

זה השיעור הכי חשוב שלמדתי בזמן האחרון וכמו שתמיד אומרים מכישלון לומדים…

עוד מהבלוג של חולמת בהקיץ

תצוגה מקדימה

שיעורים לחיים מעובדי נקיון

הבוקר בעודי ממהרת לגנים לשים את הבנות. נתקלתי במחסום בלתי עביר. משאית זבל חסמה את המעבר ולא נותר לי אלא לעצור את מרוצת החיים ולהמתין שתעבור. בינתיים כדי להעביר את הזמן התבוננתי בעובדי הניקיון המסיעים את הפחים למקומם על יד...

תגובות

פורסם לפני 6 years

לאמא לעתיד...

  אתמול, לאחר זמן רב, סוף סוף ראיתי אותך, ה"אמא לעתיד", אך רק לקראת סוף המפגש כשדיברת על הפחדים ואמרת לבעלך ספק בצחוק ספק ברצינות "אולי נחזיר אותו" ... פתאום הבנתי שנתנו לך הסתכלות חד צדדית על העניין, הסתכלות לא נכונה בכלל, מבט...

תגובות

פורסם לפני 8 years

לזכור את עצמי...

להספיק לארגן את הבית, להשקיע בגדולה, לטפל בקטנה ועוד ועוד ובתוך כל זה לזכור גם את עצמי. בראש ובראשונה לישון ולאכול משימות לא פשוטות שבימי הרווקות כלל לא הטרידו את מוחי. מי היה צריך אז אוכל או שינה? אני לא! בקלות יכולתי...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה