הבלוג של ragizush

ragizush

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מינואר 2014

שנים שאני סובלת ממעי רגיז, אבל אתמול לראשונה בחיי גרמו לי להתבייש ב”מחלה” שלי וקצת בעצמי.

22/01/2014

לפעמים נדמה לי שאם הייתי מספרת לאנשים שיש לי סרטן, חלילה, הם היו פחות נבוכים מאשר כשהם צריכים להתעמת עם העובדה שיש לי מעי רגיז. הרי כאב בטן הוא לא דבר סקסי, בטח לא כשהוא מלווה בהליכה לשירותים, בעצירות, בשלשולים, בגזים, במילים דוחות אחרות או סתם בהתפתלויות והתקפלויות מכאבים.

אתמול, לראשונה בחיי, התביישתי בעצמי. בסיור בדרום, שהייתי בו דרך העבודה, נאלצתי לבקש מהנהג פעמיים לעצור בדרך חזרה לתל אביב, כי הכאבים היו קשים מנשוא לאחר שבטפשותי העזתי לאכול מעט במסעדה שביקרנו בה. זאת אחרי שלא אכלתי כמעט כל היום, כדי לא להיגרר למצב בו אני מעכבת את שאר האנשים וסובלת מכאבי בטן. לא עזר.

כשחזרתי מהשירותים בעצירה השנייה, כשהנהג החמוד והמתחשב לא הצליח להסתכל לי בעיניים ושנינו ידענו שזה בגלל שהוא יודע שהלכתי לשלשל בפעם השלישית כבר, אחת הנשים קיבלה את פניי באוטובוס בנזיפה. “נו מה יהיה? איזה מן דבר זה?”. הלם. שוק. בושה. רציתי להביך אותה בחזרה אז עניתי “אני משלשלת, מה את רוצה שאני אעשה??”. את רוב המשך הדרך לתל אביב העברתי בבכי דומם באוטובוס. מאתמול אני לא מפסיקה לבכות. מוציאה תסכול שיש לי כבר שנים על איבר שלא מתפקד כראוי.


בכיתי כי התביישתי. כעסתי. נעלבתי. רציתי לא לצאת יותר מהבית לעולם. לא להתרחק מהשירותים שלי ולא להיאלץ להתמודד שוב עם הבושה הזאת של בחורה בת 30 שחייבת לעצור את הנהג כדי ללכת לשירותים, כאילו הייתי ילדה בת שלוש. רציתי לא לאכול יותר לעולם, כי אם זה מה שהאוכל עושה לי, זה נגמר בינינו. כמובן שהמחשבה הזאת עברה לי אחרי כמה שעות, אבל העזתי לאכול רק בבית.

כבר שנים שיש לי מעי רגיז. כנראה. הרי אף אחד לא ממש יודע מה לעשות עם מעי רגיז אז בעיקר שוללים דברים אחרים. הגסטרולוג שהייתי אצלו אפילו לא טרח לשלול. לא עשה לי בדיקות נוספות. רק שלח אותי לקנות סיבים תזונתיים ואמר לי להירגע. תמיד כשמדברים על מעי רגיז יש לי תחושה של זלזול. כאילו זאת מחלה רק של הנפש. נכון שהיא מוגברת במצבי לחץ, אבל כששכבתי בטן גב ביוון וכל רבע שעה התקפלתי מכאבים והלכתי לשירותים – לא היה לי לחץ. וכשאני בטיול עם חברה ואוכלת במסעדה אין לי לחץ. גם לא כשאני יושבת עם חבר טוב וצוחקת. גם לא כשיושבים בארוחת ערב משפחתית. ועדיין, בכל המצבים האלה, אני מחזיקה את הבטן, לוחצת עליה, ולפעמים בסוף גם נכנעת לה והולכת לשירותים. שוב.

כל מי שמכיר אותי מקרוב כבר לא שואל למה אני מלטפת את הבטן. הם יודעים שהיא תמיד כואבת, לפעמים יותר ולפעמים פחות, ואני תמיד מנסה להרגיע אותה. החברים הקרובים כבר יודעים שאם רוצים לאכול חומוס אז מזמינים הביתה, ואם עושים ארוחת ערב אז אני מעדיפה להגיע אחרי שלב האוכל או לעשות את זה אצלי בבית, או שפשוט ניפגש ישר בפאב, כי בירה זה אחד הדברים המעטים שלא גורמים לי לכאבי בטן ולריצה לשירותים.

פעם עשיתי שיאצו ודיקור וזה מאוד עזר, ואז כבר לא. ואז לקחתי סיבים תזונתיים וזה טיפה הקל, ואז כבר לא. ואז לקחתי כדורים שמכילים אצה שאמורה להרגיע, זה עזר לארבעה ימים ואז כבר לא.

בחודשים האחרונים אני מרגישה שאני “חולה” במעי רגיז. אף פעם לא הרגשתי חולה. מעולם לא ביטלתי אירועים ומפגשים בגלל כאבי בטן. חייתי עם הכאב, גם כשהוא היה שם רוב היום. אך לאחרונה זה החמיר. אני מנוהלת על ידי כאבי הבטן שלי. הם מחליטים שלא ארצה לצאת לדייט, שאעדיף להיפגש בבית, שאהיה מוטרדת מכאב בטן עתידי ואז לרוב זה יעשה לי כאב בטן בהווה.

נמאס לי.

קבעתי תור לרופא, כדי שייתן לי שוב הפניה לגסטרולוג, ועד שמישהו לא יצליח לתקן אותי או לפחות להיות בטוחים במה שיש לי – אני לא יוצאת מהמרפאה. אלא אם אצטרך לשירותים כמובן.

עוד מהבלוג של ragizush

תצוגה מקדימה

כשהבטן מחליטה עליי

יש לאנשים בכלל ולישראלים בפרט, נטייה לתת עצות. לא משנה אם זה תחום שהם מבינים בו או תחום שאין להם בו מושג קלוש. אנשים יכולים לתת לי עצות על חיי האהבה (היבשים) שלי, על איך לעצב את הדירה (המהממת) שלי ועל מה כדאי לי ללבוש. חלק...

תצוגה מקדימה

לפחד מהאוכל

אני מוקפת בבחורות שכל הזמן רוצות להיות רזות. זה מצחיק כי כשאני חושבת על זה, הפעמים בהן רזיתי הרבה ומהר היו תמיד מסיבות שליליות. או כשנשבר לי הלב לרסיסים ולא הצלחתי להכניס פירור אוכל לפה, או כשהייתי חולה. לא שבא לי להיות...

תצוגה מקדימה

מחר בבוקר תתעוררי ליום חדש נפלא

את תקומי בבוקר ושום דבר לא יכאב לך. לא תרגישי עייפה, לא תתעוררי חמש פעמים בלילה מסיוטים הזויים על רצח ומרדפים, לא יהיה לך קשה לנשום, הגוף שלך ירגיש נפלא. את תתכנני תכניות עם חברים ותקבעי בילויים אפילו חודש מראש, כי את יכולה...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה