הבלוג של ragizush

ragizush

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מינואר 2014

הבטן שלי מחליטה עליי מתי לצאת להיפגש עם חברים ומתי להישאר בבית. היא לא צפויה והיא מתרגזת הרבה. אם לא הייתם שם, לא תבינו.

25/01/2014

יש לאנשים בכלל ולישראלים בפרט, נטייה לתת עצות. לא משנה אם זה תחום שהם מבינים בו או תחום שאין להם בו מושג קלוש.

אנשים יכולים לתת לי עצות על חיי האהבה (היבשים) שלי, על איך לעצב את הדירה (המהממת) שלי ועל מה כדאי לי ללבוש. חלק מהעצות אני אקח לתשומת ליבי וחלק לא, אבל אקשיב לכולן. אם יש תחום שלגביו איש לא יכול לייעץ לי, למרות שרבים מנסים, הוא הבטן שלי. אין מי שמכיר את ההתנהגות שלה טוב ממני, על אף שהיא לא צפויה.


לכי תסבירי לאנשים שאותו אוכל יכול יום אחד להיות טוב אלייך ויום למחרת לקרוע לך את הבטן. שהלחם לפעמים מרגיע אותה ולפעמים מרגיז אותה. שאותה מנה שבמסעדה מטיסה אותך מיד לשירותים, יכולה להתעכל בנעימים כשאת אוכלת אותה בדירתך. או שלא. אין לדעת.

“אז אל תאכלי” זו אחת העצות החכמות שאני מקבלת לא פעם. מי שמכיר אותי מקרוב יודע שעד כמה שניתן – אני לא אוכלת בחוץ או אצל אנשים. אני מעבירה יום שלם באוניברסיטה עם מים ומסטיק כדי שלא תכאב לי הבטן, אבל אז אני מגיעה הביתה ואוכלת, וכמובן שהבטן כועסת. גם אני הייתי כועסת ומכאיבה לי במקומה.

חברה פעם שאלה אותי אם יש לי הפרעות אכילה, כי זה מוזר שתמיד כשיושבים אצל חברים או יוצאים לפאב- כולם אוכלים חוץ ממני. הסברתי לה שאני אוכלת בבית, כי אני לא רוצה שתכאב לי הבטן. חברה אחרת פעם אמרה לי שהיא “שולטת בסוגרים”, בניגוד אליי. עצרתי את הדמעות כי הבנתי שמי שלא עובר את מה שאני עוברת כבר שנים, פשוט לא יכול להבין את זה. למזלו.

מכירים את זה שאכלתם משהו לא טוב ואתם רצים לשירותים? אז לפעמים זה ככה. מכירים את כאב הבטן הזה שאתם יודעים ששירותים לא יעזרו לו והוא פשוט צריך לעבור? אז לפעמים זה גם ככה. מכירים כאב בטן של התרגשות לפני דייט או ראיון עבודה חשוב? מכירים את התחושה שיש אחרי שוקו בשקית? או אחרי הקפה והסיגריה של הבוקר? מכירים את הצריבה בבטן אחרי שאכלתם משהו עם הרבה שמן? את התחושה של משהו כבד בבטן אחרי שאכלתם חומוס או חמין?

אז קחו את שלל התחושות האלה ותחשבו שהן השיגרה שלכם. כל פעם אחת אחרת משתלטת, בלי הכנה מוקדמת. לפעמים אחרי שאני אוכלת סלט, לפעמים אחרי שאני אוכלת לחם ולפעמים אחרי תפוח אדמה וקציצה. בלי שמן, בלי גבינות, בלי ג’אנק. זה לא משנה. הבטן שלי עושה בי כרצונה.

כבר מזמן אני לא יכולה להיות ספונטנית. אם חברה תציע לי להיפגש רגע אחרי שסיימתי לאכול, זה לא יוכל לקרות. אני חייבת לתת לבטן להגיב כרצונה לאוכל, לסבול קצת, לפעמים גם להתרוקן, ורק אז לצאת לציבור. פעם עשיתי את הטעות הזאת ונפגשתי עם חבר שעה אחרי שאכלתי. את רוב המפגש ביליתי בתא השירותים (היחיד!) של בית הקפה וקיוויתי שהאדמה תיבלע אותי.

אם פעם יהיה לי בית קפה או מסעדה, אני אדאג להקים לפחות חמישה תאי שירותים וברקע תתנגן מוזיקה רועשת, כך שאנשים כמוני לעולם לא ירגישו מבוכה על כך שעומד בחוץ תור ארוך של פרצופים זועפים שיש להם פיפי, ולא מבינים עד כמה אני סובלת.

אז עד שהבטן שלכם לא תחליט עליכם, אתם לא תבינו אותי. למזלכם.

עוד מהבלוג של ragizush

תצוגה מקדימה

היום בו גרמו לי להתבייש בעצמי

לפעמים נדמה לי שאם הייתי מספרת לאנשים שיש לי סרטן, חלילה, הם היו פחות נבוכים מאשר כשהם צריכים להתעמת עם העובדה שיש לי מעי רגיז. הרי כאב בטן הוא לא דבר סקסי, בטח לא כשהוא מלווה בהליכה לשירותים, בעצירות, בשלשולים, בגזים,...

תצוגה מקדימה

לפחד מהאוכל

אני מוקפת בבחורות שכל הזמן רוצות להיות רזות. זה מצחיק כי כשאני חושבת על זה, הפעמים בהן רזיתי הרבה ומהר היו תמיד מסיבות שליליות. או כשנשבר לי הלב לרסיסים ולא הצלחתי להכניס פירור אוכל לפה, או כשהייתי חולה. לא שבא לי להיות...

תצוגה מקדימה

מחר בבוקר תתעוררי ליום חדש נפלא

את תקומי בבוקר ושום דבר לא יכאב לך. לא תרגישי עייפה, לא תתעוררי חמש פעמים בלילה מסיוטים הזויים על רצח ומרדפים, לא יהיה לך קשה לנשום, הגוף שלך ירגיש נפלא. את תתכנני תכניות עם חברים ותקבעי בילויים אפילו חודש מראש, כי את יכולה...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה