הבלוג של rafishadmi

rafishadmi

עורך דין רפי שדמי, נולד בשנת 1953 בתל אביב. בוגר תיכון חדש בתל אביב נשוי משנת 1976 ולו שלושה בנים, נשואים, ושלושה נכדים. כיום מתגורר ברמת השרון עורך דין רפי שדמי סיים את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1983 ובאותה שנה... +עוד

עורך דין רפי שדמי, נולד בשנת 1953 בתל אביב. בוגר תיכון חדש בתל אביב נשוי משנת 1976 ולו שלושה בנים, נשואים, ושלושה נכדים. כיום מתגורר ברמת השרון עורך דין רפי שדמי סיים את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1983 ובאותה שנה קיבל את הרישיון לעסוק כעורך דין מן השורה. עורך דין שדמי, סיים בהצלחה גם את הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב במסגרתה אף שימש כמזכיר הנהלת האוניברסיטה בין השנים. מאז ועד היום בעל משרד בוטיק העוסק במעמד אישי- דיני משפחה, גירושין, ירושות וצוואות...

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מנובמבר 2015

בהמשך להודעה לעיתונות של משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל שמציגה לראשונה תוצאותיו של מחקר שבדק את יישום החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה:

עו”ד רפי שדמי, אחד מעוה”ד הותיקים בתחום דיני משפחה
לדבריו:
מסופקני אם המחקר הזה משקף נכוחה את המציאות.

ראשית אומר כי מניסיוני אף מקרה שבו ייצגתי לקוח / ה שהגיעו להליך גישור ביחידות הסיוע נסתיים ברוח טובה במסגרת הליך המהו”ת – זאת לעומת הצלחת הגישורים במכונים הפרטיים.

אני לא יודע כמה המדגם הזה מייצג. יש לעשות אבחנה בין פרטי לציבורי. יש את יחידות הגישור של המדינה ויש מכונים פרטיים. מבלי להטיל דופי ביחידות הסיוע, מניסיוני במכונים הפרטיים הסיכויים להצליח גבוהים יותר.

 בנוסף ראוי להתייחס דווקא ל 42% שלא סיימו את הסכסוך בהסכמה תוך 3 חודשים. ראוי לבדוק כמה ההליך מקשה עליהם ומחריף את סכסוך ביניהם.

כשלון נסיונות הגישור יוצר לעיתים עימות עמוק יותר כי במהלך המהו”ת הצדדים חשופים לכל מה שהצד השני שואף לו וזה משמש אחר כך בהליך המשפטי.

גם יש לזכור שגם כשאתה הולך לפגישות מהו”ת במסגרת זו אפשר לבקש סעדים דחופים כמו מזונות זמניים, עיכוב יציאה מהארץ, עיקולים וכו’. העובדה שכביכול אחוז גדול כל כך גומר בהסכם אינה מעידה על כך שהכל דבש שכן גם במהלך הליך הגישור מתקיימים הליכים משפטיים שנערכים במקביל והשאלה האם מי שלא הצליח התוצאות לא חמורות יותר אלמלא הליך הגישור

ראוי היה גם לבדוק לעומק האם במסגרת עניין הגישור ננקטים הליכים משפטיים מקבילים כסעדים דחופים ואחר כך ממשיכים לדבר.

לבסוף, במחקר לא נעשה פילוח לפי ערכאה (בית דין או בית משפט אזרחי). צריך לזכור שהרקע של כל אחד שיוזם הליך גירושין שונה. כך למשל כידוע גברים נוטים לחשוב שבהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבי”ד רבני הם מייצרים לעצמם מעין ‘ביטוח משפטי’ שאם הליך הגישור לא יצלח אז הוא יוכל לכרוך סוגיות שונות בהליך ולכן לא בטוח שתוצאות המחקר משקפות את המציאות”.

להלן לשון ההודעה לעיתונות שנשלחה ב 9.1.19 

משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל מציג לראשונה תוצאותיו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה:

58% מהמשפחות סיימו את הסכסוך המשפטי תוך שלושה חודשים בהסכמה.

49% מהמשפחות לא הגישו תביעה לערכאה משפטית.

40% דיווחו על הפחתת עוצמת העימות במשפחה.

המחקר קובע: צורך חד משמעי בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בדק לראשונה את יישומו של “החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה”, שמטרתו לבחון חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט. החוק נועד לסייע לבני משפחה ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד. תוצאות המחקר תומכות באופן חד משמעי בהמשך כינון החוק שאמור להסתיים ביולי 2019.

החוק מהווה מהפכה באופן שבו מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל, ומחייב את הצדדים להשתתף בעד ארבע פגישות עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע של משרד העבודה והרווחה, טרם הגשת תביעה בעניין משפחתי. ביחידות הסיוע מקבלים זוגות המצויים בסכסוך משפחתי מידע וסיוע ללא תשלום מאנשי מקצוע שונים. זאת במטרה לאפשר להם ליישב את הסכסוך מבלי להגיע להתדיינות משפטית, תוך שליטה מלאה של שני בני הזוג בהליך הגירושים, ומבלי לפגוע בילדים. פגישות אלה מכונות מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום).

במהלך מפגשי המהו”ת מקבלים הצדדים סיוע ראשוני, מידע על השלכות הסכסוך עליהם ועל ילדיהם, על החלופות העומדות בפניהם ליישוב הסכסוך בהסכמה והתאמתם להליכים אלה, במטרה לקבל החלטות התואמות את מצבם ומצב ילדיהם. השרות ניתן במימון מלא של משרד העבודה והרווחה. ביחידות הסיוע פועלים עובדים סוציאליים ומגשרים וניתנים שרותי יעוץ טיפול וגישור, כאשר לאחד או יותר מהמפגשים מצטרף עו”ד שנותן לצדדים מידע משפטי רלוונטי.

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקף ביולי 2016 כהוראת שעה של שלוש שנים, כשבקרוב (יולי 2019) הכנסת תכריע אם וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע.

המחקר הוזמן על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במטרה לבחון את יישום מפגשי המהו”ת ביחידות הסיוע, תוך כדי תהליכי הטמעתם ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך, נערך מחקר הערכה ארצי.

 

ממצאים עיקריים:

הממצאים מצביעים על תוצאות מעודדות של הליך המהו”ת כבר בתקופת ההטמעה, יחד עם אתגרים.

  • 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה בערכאה משפטית לאחר הליך המהו”ת
    לאחר שלושה חודשים מסיום מפגשי המהו”ת- 58% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשפטי הסתיים , ולרוב בדרכי שלום והסכמה ;
    26% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשפחתי  המשיך להתנהל בדרך חלופית להכרעה שיפוטית; ורק ב 16% מהשפחות, הסכסוך המשפטי לא נפתר ולא דווח על ניהולו בדרך חלופית כלשהי.
  • קרוב ל-40% מן המשפחות דיווחו שבמסגרת מפגשי המהו”ת הן הצליחו להגיע להסכמה לפחות באחד מנושאי הסכסוך. ברוב המקרים האלה, דווח שההסכמות היו יציבות לאורך זמן (72%), וכי הן תרמו להמשך ניהול הסכסוך במשפחה (59%).
  • ·        כ-40% מן המשפחות דיווחו על תרומות נוספות של המפגשים, כגון הפחתה בעצימות העימות במשפחה.
  • ·        עבור 51% מן המשפחות, זמן ההמתנה לפגישת המהו”ת הראשונה נמשך יותר מ-45 ימים. במשפחות אלה יחידות הסיוע לא עמדו ביעד שקבע המחוקק – עד 45 ימי עיכוב ההליכים לצורך קיום מפגשי המהו”ת במשפחה.

 

מסקנות המחקר:

נתוני מחקר זה מצביעים באופן חד משמעי על הצורך בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, ותומכים בהמשך יישומו של הליך המהו”ת ביחידות הסיוע. בד בבד, זוהו סוגיות מהותיות הדורשות שיפור ליישום החוק ולאכיפתו, למשל, המתנה ממושכת מידי של המשפחות לפגישה ראשונה והיעדר מסע הסברה הולם לרפורמת המהו”ת. בדוח מוצעים כיווני פעולה יישומיים לקובעי המדיניות ולמפעילי הליך המהו”ת, אשר יסייעו לטפל בסוגיות, ויקדמו הטמעה מיטבית של החוק בתוך יחידות הסיוע.

 

פרופ’ מייקל הרטל, מנכ”ל מכון ברוקדייל: “בעזרת חוקרים מצויינים ומחקר מעמיק ומקצועי, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל מסייע בטיוב מדיניות ושירותים חברתיים לפרט ולמשפחה. המחקר הנוכחי מתפרסם סמוך לפקיעת הוראת השעה, וממצאיו מעידים על התועלת הרבה שתצמח מקיבוע המהו”ת בחקיקה.”

 

ח”כ חיים כץ, שר העבודה והרווחה:  “נתונים אלו מעידים על חשיבותם של יחידות הסיוע ואת הצורך להמשיך את פעילותם ואף להרחיבה. היחידות מהוות גשר בין זוגות המבקשים להתגרש ומסייעות להם לעבור את התהליך באופן שימנע פגיעה בילדים ובמשפחה כולה.

ד”ר טלי באייר-טופילסקי, ראש צוות בחטיבת המשפחה, מכון ברוקדייל: “ישנה הסכמה רחבה בספרות שהליך לעומתי-משפטי אינו מתאים לטיפול בסכסוכים משפחתיים ופוגע בבני המשפחה וביחוד בילדים. לכן, ברוב מדינות ה OECD ננקטים צעדים לעודד דרכים חלופיות לפתרון הסכסוך. לפני כניסת החוק לתוקף, הייתה אמנם אפשרות למשפחות להגיש בקשה ליישוב סכסוך כדרך חלופית לתביעה, אך מעטים ידעו עליה ורק 6% עשו שימוש באפשרות זו. המחקר מראה, שבעקבות החוק ולאחר מפגשי המהו”ת, כמחצית מהמשפחות בחרו שלא להגיש תביעה משפטית. שינוי זה הוא משמעותי מאוד ומצביע על השגת המטרה הראשונית שלשמה חוקק החוק.”

יהודית אסף, מנהלת יחידות הסיוע במשרד העבודה והרווחה: “נתונים אלה מעידים על חשיבותם של יחידות הסיוע המהוות גשר בין זוגות המבקשים  להתגרש ומסייעות להם לעשות זאת באופן שימנע פגיעה בילדים, אנו רואים שלמרות רמת סכסוך גבוהה ותקשורת לא יעילה שנמצאת בקרב זוגות אלה, במקרים רבים בני הזוג הצליחו להגיע להסכמה בעזרת יחידות הסיוע. כמו כן, המודעות הגוברת של גורמי רווחה ומערכת המשפט מובילים לסיום מהיר ומוסכם של הסכסוך המשפחתי מחוץ לכתלי בתי המשפט באמצעות הליכי גישור וטיפול.”

 

 

מאפייני הסכסוך במשפחות שהשתתפו במפגשים:

  • ב – 78% מהמשפחות ילדים היו במוקד הסכסוך. למשל, משמורת והסדרי קשר. רוב המשתתפים דיווחו על עוצמה גבוהה ביותר של העימות המשפחתי (68%).
  • אלימות פיזית –  כרבע מהמשתתפים (23%) דיווחו שנפגעו מאלימות פיזית של הצד השני בסכסוך, ללא הבדל משמעותי בין גברים ונשים בשיעורי החשיפה לאלימות.

 

מטרת המחקר ושיטת המחקר:

מחקר חלוץ זה נועד לסייע לקובעי המדיניות בפיתוח הליך המהו”ת ובשיפורו, תוך כדי הטמעתו ביחידות הסיוע ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך, ביצע מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל מחקר הערכה ארצי שכלל את כל יחידות הסיוע בארץ. המחקר בחן מנקודת המבט של גברים ונשים שהשתתפו בהליך ושל גורמי המקצוע, את העמדות כלפי החוק ומטרותיו, את אופן היישום של המפגשים ואת תוצאותיהם הראשוניות. כמו כן, נבחנו ההישגים והאתגרים שעלו בתקופת ההטמעה של המפגשים ביחידות הסיוע. בנוסף, המחקר הוא הראשון המציג נתונים על הבדלים מגדריים בהגשת תביעות בעניין גירושין.  במחקר נעשה שימוש בסקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 240 לקוחות, שנערך כשלושה חודשים לאחר שסיימו את הליך המהו”ת. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם לקוחות ועם בעלי תפקידים שונים, נעשה שימוש בקובץ מנהלי של יחידות הסיוע ונערך ניתוח תוכן של סיכומי ועדות של הכנסת.

 

 

 

רקע נוסף על החוק ועל יחידות הסיוע

חוק המהו”ת חוקק בעקבות הצעת חוק ממשלתית אשר מוזגו אליה הצעות חוק פרטיות חוצות מפלגות של חברי הכנסת מרב מיכאלי ממפלגת העבודה, שולי מועלם-רפאלי מרשימת הבית היהודי, עליזה לביא ממפלגת יש עתיד ויריב לוין מן הליכוד.

מטרתו “לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד”.

יחידות הסיוע. הוקמו לצד בתי משפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, כשייעודן העיקרי להוביל לסיום מוסכם של הסכסוך המשפחתי ולהפחית את הצורך בהתדיינות משפטית בסכסוכי משפחה. היחידות מתנהלות במרחב שבין מערכת המשפט, המפקחת על נוהלי העבודה של היחידות, לבין שירותי הרווחה, האחראיות עליהן מבחינה מנהלית ומקצועית.

מטרת מפגשי המהו”ת ביחידות:  לתת לצדדים מידע רלוונטי ליישוב הסכסוך, לערוך היכרות ראשונית עם המשפחה (אינטייק) כדי להמליץ לצדדים על דרך מתאימה עבורם לניהול הסכסוך, ולצורך תיאום המשך ניהול הסכסוך במשפחה. רק לאחר מפגשי המהו”ת ביחידות הסיוע, הצדדים יכולים להחליט אם להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, או ליישב את הסכסוך בהסכמה בכלים שאינם משפטיים.

בישראל, עד חקיקת חוק המהו”ת ובשונה מרוב מדינות ה OECD, המדינה לא חייבה את הצדדים המבקשים לפתוח בתביעה בעניין משפחתי, בכל הליך מקדים שהו. בתוך כך, לפני כניסת החוק לתוקף, כמעט כל המשפחות שפנו לערכאה משפטית בשל סכסוך משפחתי, פתחו בהליך שיפוטי של תביעה.

עוד מהבלוג של rafishadmi

עו"ד רפי שדמי- מומחה בדיני משפחה

קצת עלי: עורך דין רפי שדמי, נולד בשנת 1953 בתל אביב. בוגר תיכון חדש בתל אביב נשוי משנת 1976 + שלושה בנים, נשואים, ושלושה נכדים. אני בעל משרד פרטי בניהולי המעסיק עורכי דין וממוקם באזור הבורסה, על גבול תל- אביב רמת-גן. המשרד שלי...

חישוב כושר השתכרות. עו"ד רפי שדמי מנתח פס"ד חשוב בנושא

איש ואשה מנהלים משק בית משותף וחיים תחת קורת גג אחת כבני זוג שנישאו או כידועים בציבור האיש או האשה משתכרים פי כמה וכמה מבן זוגם. האם הפרשי ההשתכרות מקימים לצד החלש אפשרות חוקית לתבוע בגין הפרשי ההתשכרות ומהם התנאים...

רפי שדמי על הסכם קדם נישואין

לאחרונה השלים ארגון רבני צהר את ניסוחו של הסכם קדם נישואין שקיבל את ברכתם של רבנים מכזיים. על מנת לקדם את ההסכם בציבור, פנה הארגון לפורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין שתרם את חלקו לניסוח ההסכם ושני הגופים האלה השיקו את...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה