הבלוג של רחל פארן

אני חלי והספרים

אני חלי פארן, אמא לשני ילדים בוגרים מאוד, אוהבת בעיקר כל מה שקשור לספרים וגם לשאר האומנויות. מנחת קבוצות קריאה, מציירת, תופרת, סורגת,אופה המון עוגות ועוד...על כל העוד והשאר נדבר בהמשך.

עדכונים:

פוסטים: 71

עוקבים: 11

החל מנובמבר 2015

מזמינה אתכם לטיול באיסלנד ביום הכי קצר בשנה, ביום הכי חשוך, מי יודע אולי תזכו למצוא פרפרים, ואם לא כמה אזי לפחות אחד כמו הגיבורה.

08/08/2018

פרפרים בנובמבר

“אי אפשר ליהנות מהחיים האלה אם לא מנסים משהו חדש”

סיפורי מסע פיקרסקי עושים לי טוב. למה? כי גם אני כמו הגיבור עושה מסע. בין דפי הספר והאירועים אני מוצאת את עצמי יחד עם הדמות בחלק מהמצבים שאליהם נקלע הגיבור.

מעטים מאוד הם הספרים האיסלנדיים שתורגמו משפת המקור, בעיקר הם תורגמו מאנגלית. לפני כמה ימים סיימתי לקרוא את הספר “גן עדן וגיהינום” בתרגום מאיסלנדית על ידי דנה כספי.

הספרים על איסלנד שקראתי תיארו והתמקדו באווירה ובטבע היומיומי. הצבע האפור , התכלת המעורפל, הסלעים, האזוב היו העיקר של הספר. הספר “פרפרים בנובמבר” מתמקד בדמות ובמסע שהיא עוברת. מאוד שמחתי על כך, הנה, אני זוכה  להצצה לנבכי הנפש של הדמויות מהאי האפור והמעורפל.

הספר נפתח בכך שהגיבורה שאין לה שם, בת שלושים ושלוש, שולטת ב11- שפות, חלקן אקזוטיות ומשמשת כמתרגמת,  מגיעה למאהבה בהחלטה שעליהם להיפרד, ולבסוף מוצאת עצמה נעזבת על ידו. כשהיא מגיעה לביתה, בעלה מודיע לה על כוונתו להיפרד ממנה, זאת לאחר שמנה בפניה את כל מה שהיא לא. אחרי כפל הטראומה שחוותה ,ברגע של חוסר שליטה היא מחליטה לצאת למסע. היא פלטה את הרעיון בפני בעלה ומאהבה ועכשיו היא מתכוונת לממשו, זהו מסע קיץ בתחילת החורף.

לפני היציאה מודיעים לה שזכתה בהגרלת אגודת החרשים (סמל לכך שלא היתה קשובה ורמז מקדם) בבית קיץ שניתן לפירוק והסעה. ועל כל האירועים הללו חברתה הטובה, אם חד הורית, מבקשת ממנה להשגיח על בנה הקטן, טומי, שהוא חרש אילם ואינו רואה טוב. באותו סוף שבוע, שניהם ממלאים כרטיס הגרלה וזוכים בכסף רב והופך אותם לאנשים הכי עשירים באי.

עכשיו יש לה מספיק מטבעות לממש את המסע. הם יוצאים לדרך שניהם. היא נוסעת במסלול הטבעתי ,כי אי אפשר לטעות בו, או ללכת לאיבוד, תמיד ניתן להגיע לנקודת ההתחלה. .(מסלול הטבעת הוא מסלול המקיף את האי. ממנו מסתעפים מעט כבישים אל תוך היבשת שנסגרים בסוף אוגוסט). הם פוגשים אנשים שבעיר לא היה סיכוי שיפגשו. הגיבורה לומדת שפה נוספת והיא שפת הסימנים על מנת לתקשר עם טומי. וטומי לומד ממנה לקרוא ולכתוב ואפילו לצרף מילים למשפטים.

יש הרבה הומור בספר. בפתיחה יש הומור של מצבים קומיים.

בתחילת הספר, במפגש הראשון שלי עם הגיבורה היתה לי תחושה כאילו היא חיה בעולם משלה, אינה מבינה את מהלכה בעולם וכל אחד יכול לעשות בה כרצונו. בעלה לוקח כל חפץ שרוצה והיא עונה לו שזה בסדר, חברתה מבקשת ממנה להשגיח על בנה ולעשות עבורו עוד כמה דברים מבלי לשאול אותה אם היא מעוניינת בהם.

כשהיא נפרדת מאמה אומרת לה האם “אל תתחילי לחפור בעניינים ישנים. אין טעם להעלות זיכרונות ישנים, אי אפשר לשנות אותם. “

למרות דבריה של אמה היא נזכרת בעברה לאורך כל מסעה. זיכרונות שמאפשרים לה להבין את עצמה. המסע הפיסי הופך למסע נפשי , מסע של התבגרות מאוחרת.

היא מגלה שלא ניסתה להכיר את בעלה או להבינו. דווקא היא זו שמקבלת לשמור על ילד שלשניהם קשר לתקשר ולהבין. הילד עושה לה שיקוף של עצמה בכך שגם אותה לא הבינו נכון, כי מעולם לא הסבירה את עצמה.

פתאום מגלה אחריות לילד ועל הילד, דואגת לו. אם קודם עולמה היה מצומצם רק היא מחשבותיה ושני הגברים בחייה. הרי שבמסע היא נפתחת לעולם החיצוני ליופיו, לטבע, לאנשים שהיא מכירה תוך כדי מסע.

הקריאה היתה עבורי  טיול קצר באיסלנד. הימים הממהרים להחשיך, איסלנד גדולה וקרה. ילדים מחליפים בגדים ונעלים כמה פעמים ביום. מבוגרים מחליפים סרטי וידאו אבל רבים בעיקר נשארים בבית. תיאורי הטבע הגשום מתואר בפשטות שיוצר תחושה של תמונה ונוכחות במקום. “השחר עולה לאט. רק לקראת הצהרים יש שמץ בהירות מעל לנמל, פס של אור יום באפילה קודרת.” הטבע משמש לתיאור מצבה הנפשי של הגיבורה.

אהבתי את דמותה של הגיבורה ואת האירועים שהיא חווה. בחלק מהתיאורים היו אלו תיאורי מצב קומיים שרק מי שנמצא קרוב לאירוע וצופה בו יבין אותם ויחייך.

“הרבה דברים מתרחשים בה בעת ולכולם יש משמעות בחיי, שאירועים לא מתרחשים סתם כך זה אחרי זה ,אלא בכמה מישורים מקבילים…רק הרבה יותר מאוחר הזיכרון יבחין ויבחר בחוט אחד מתוך התוהו ובוהו”

הכתיבה של המחשבות, תיאור האירועים והדמויות נעשתה באופן עדין ואמיתי. יכולתי לחוש באנשים שבספר. היו רגעים בעיקר בתחילת העלילה שרציתי לטלטל את הגיבורה ולהעיר אותה מ”האוטיסטיות” שלה. אבל ידעתי שהסופרת תיקח אותה למסע שבסופו היא תכיר את עצמה ותדע מהו ערכה.

“יש רגע שצריך להחליט שדי, לא בהכרח מפני שהכל נגמר, אלא מפני שמחליטים לשים את זה בצד”. כמה חכם ופשוט המשפט הזה.

ספר שמתאר את מצב הנפשי של הגיבורה באופן הומוריסטי, נעים ולא מעיק. הלמידה שלה והשינוי שהיא עוברת טבעיים ומתוארים בצורה הכי כנה ואמינה.

מזמינה אתכם לטיול באיסלנד ביום הכי קצר בשנה, ביום הכי חשוך, מי יודע אולי תזכו למצוא פרפרים, ואם לא כמה אזי לפחות אחד כמו הגיבורה.

“צריך לזכור שהדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים, ובניגוד לתמונה אחת המציאות דווקא משתנה כל הזמן”

בסיום הספר מוגשים לקורא מתכוני מאכלים המוזכרים בו. כמו: קפה שאי אפשר לשתות, גיבתון השלג בגריל, מקפא ראש כבש, נקניקיות בשר סוס. וגם כריך מיונז, עוגיות תבלינים, משקה קקאו.

לסורגות שבקוראות יש גם הוראות סריגת גרבים לתינוקות

פרפרים בנובמבר, אידור אווה אולפסדוטיר

תרגום מאנגלית, גבי סילון

הוצאת מודן 2018

עוד מהבלוג של רחל פארן

תצוגה מקדימה

צבע החלב, נל ליישון

"לפעמים זיכרון זה דבר טוב כי זה הסיפור של החיים שלך ובלי זה אין לך כלום. אבל לפעמים הזיכרון שומר לך דברים שאת מעדיפה לא לזכור יותר ולא משנה כמה את מנסה להוציא אותם מהראש...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

שתי חברות . מרטין רכטמן

  שתי חברות , מרטין רכטמן מספרדית, סוניה ברשילון הוצאת תשע נשמות 2018 פלורנסיה ואסול שתי חברות טובות מימי ילדותן ונעוריהן לא התראו ב-3 שנים האחרונות. בבוקר שבו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה