הבלוג של רחל פארן

אני חלי והספרים

אני חלי פארן, אמא לשני ילדים בוגרים מאוד, אוהבת בעיקר כל מה שקשור לספרים וגם לשאר האומנויות. מנחת קבוצות קריאה, מציירת, תופרת, סורגת,אופה המון עוגות ועוד...על כל העוד והשאר נדבר בהמשך.

עדכונים:

פוסטים: 69

עוקבים: 11

החל מנובמבר 2015

יום אחד, ארזה יעל את חפציה, סגרה את דירתה ונסעה לניו יורק. רצתה להשתחרר מכבלי אמה, מזיכרונות אביה, מהדת ובעיקר מליל הסדר וניקיונותיו שרודף אותה. נסעה לניו יורק, ועד ש”תספוג את העיר” לפי הגדרתה היא עובדת כמטפלת לשני ילדים לאב ישראלי ואם יהודייה אמריקאית.

22/07/2018

 

 מנגד

בסיום הספר הרגשתי כמו נווד המגיע לנווה דקלים בתום מסע מפרך במדבר. הרגשתי כי מאמץ הקריאה היה מוצדק. לא רק אני עברתי מסע, אלא גם הגיבורה יעל יוצאת למסע באופן בלתי מודע.

אדם בורח מביתו וארצו אך לא מעצמו. יום אחד, ארזה יעל את חפציה, סגרה את דירתה ונסעה לניו יורק. רצתה להשתחרר מכבלי אמה, מזיכרונות אביה, מהדת ובעיקר מליל הסדר וניקיונותיו שרודף אותה. נסעה לניו יורק, ועד ש”תספוג את העיר” לפי הגדרתה היא עובדת כמטפלת לשני ילדים לאב ישראלי ואם יהודייה אמריקאית.

הספר נע בין עבר להווה בין ירושלים 1982 לניו יורק 1999 בין חילוניות לדת. בין פסח וניקיונותיו לראש השנה והתחלה חדשה.

יעל, ילידת ירושלים, בת למשפחה דתית מתייתמת מאביה בגיל 11, כמה חודשים לפני בת המצווה שלה. אמה מחליטה עבורה שעדיף שלא תהיה בהלווית אביה.(למרות שראתה אותו ברגעיו האחרונים ושמעה את חרחוריו). זיכרון אין הלוויה וחוסר הפרידה מלווה ורודף אותה. “העולם היה יכול להיעצר שם. במרווח הזה שבין יעל אחת לשנייה, כמו אכילס שאף פעם לא מצליח להשיג את הצב.”

שנים אחרי האירוע היא קמה ונסעה לניו יורק כי .”היתה בטוחה שהרחק מנחמה עם חרדת החמץ והניקיונות המופרכים תצליח להרכיב את הנוסחה המושלמת לליל הסדר, אילו רק היתה מצליחה לפענח מה התקלקל”

הספר נפתח בערב ליל הסדר. יעל מסרבת להזמנת חברים לחגוג איתם את החג. היא נשארת בדירתה ובהתרסה אוכלת פסטה ורוגלך. ליל הסדר על משמעותו הדתית והסמלית לניקיון וסדר שזור כחוט בעלילת הספר. אביה נפטר לפני ליל הסדר ובחזרה מבית הקברות האם רותמת את ילדיה לניקיון מטורף. יעל נזכרת בניקיונות אצל סבתה.

אותו ליל הסדר שבו נפתח הספר מהווה סמל ליעל לעשות סדר במחשבותיה. מאותו ערב היא נעה בין עבר להווה. יעל בוחנת את חייה ומגלה כי תמיד לא היתה שייכת, לא בין חברותיה, לא במשפחתה ובעיקר כעת בגולה. תמיד הרגישה כי היא תוספת, גלגל נוסף בעגלה, שותפה נוספת בדירה. את כאב הבדידות היא יורשת מאמה. לאחר מות האב מעמיסה אמה עליה את נטל הבדידות. נערה צעירה החוזרת משיעור בלט בו הרגישה זקופה מקבלת שק עמוס בכאב של אמה בנושא הבדידות. כמה כואב היה התיאור שבו אמא בוכה על בדידותה מול הנערה שאינה יודעת כיצד עליה להגיב וקומתה הזקופה מהשיעור הולכת ושחה. המרחק בין השתים מתעצם והולך מתקופת השבעה עד שגורם ליעל להתרחק פיסית מאמה לניו יורק.

העלילה נעה בין הווה לעבר. ביד מיומנת מנווטת הסופרת את זיכרונות העבר אל תוך ההווה עד כי התחושה היא שאנו נמצאים בתוך מחשבותיה של יעל ונזכרים אתה בפרקי חייה באופן אסוציאטיבי. בשפה רגישה ואמינה מצליחה ורד קלנר לחדור אל נפש הגיבורה ולהביא בפנינו את תחושותיה באופן אמין ביותר.

מספר קולות מדברים בספר. נחמה, אימה של יעל שאינה מהווה נחמה לביתה, מספרת את סיפורה. לאחותה וחברותיה  ניתנת גם הזדמנות לספר את נקודת מבטן. ריבוי הקולות יוצר בחלק מפרקים אמינות. אנו מצליבים מידע, מאמתים את האירועים והמחשבות ובעיקר מבינים את הרגשות של יעל. נקודות המבט של נחמה האם ושל יעל מוכיחות עד כמה חוסר קירבה גורם לחוסר הבנה ובעיקר לריחוק. נחמה מתרגמת את יעל כמתנשאת בעוד יעל מתרגמת את יחס אמה אליה כחוסר רגישות.

לטעמי חלק מהדמויות הנוספות אינן תורמות לעלילה. כמו כן לא הצליחה הסופרת ליצור שוני בין הקולות ושוני במשלבי לשון שבהם אוכל להרגיש הבדלים בין הדמויות.

רק בסיום הספר היא מבינה מהו הגעגוע והחסר שאינו נותן לה אפשרות קיום, ומה ההסבר לתחושת הכובד שהיא נושאת עימה שנים על גבי שנים.

 בסיפור המקראי הגר עוזבת את ביתם של אברהם ושרה ונודדת במדבר.

“וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.”

יעל מפרשת זאת “הגר הפחדנית מסתתרת מהחיים כמטווחי קשת,” והמשך הפסוק מוביל אותה להבנה והכרה שעליה לא לברוח מעצמה, “להזכיר לה את כל הבארות שפיספסה מרוב פחד, להטיח בה את העדפתה לשבת מנגד”.

בסיום הספר יעל אינה משה שרואה את הארץ המובטחת מנגד ואינו יכול להיכנס אליה. יעל רואה את חייה המוחמצים מנגד ועושה מעשה.

מנגד, ורד קלנר

זמורה ביתן 2018

עוד מהבלוג של רחל פארן

תצוגה מקדימה

שתי חברות . מרטין רכטמן

  שתי חברות , מרטין רכטמן מספרדית, סוניה ברשילון הוצאת תשע נשמות 2018 פלורנסיה ואסול שתי חברות טובות מימי ילדותן ונעוריהן לא התראו ב-3 שנים האחרונות. בבוקר שבו...

תצוגה מקדימה

צבע החלב, נל ליישון

"לפעמים זיכרון זה דבר טוב כי זה הסיפור של החיים שלך ובלי זה אין לך כלום. אבל לפעמים הזיכרון שומר לך דברים שאת מעדיפה לא לזכור יותר ולא משנה כמה את מנסה להוציא אותם מהראש...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 11 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה