הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

החל מדצמבר 2013

האזעקה הראשונה באיזור המרכז בשבוע שעבר תפסה אותי ואת שכניי בהפתעה. בתם של השכנים, שבדיוק ביקרה אותם עם שני ילדיה הקטנים, עמדה חיוורת, נטועה בקרקע ולא יודעת מה עושים כעת העולם השתנה עליה, יש איום חדש פתאום שהיא לא יודעת איך מתמודדים עימו

18/07/2014

האזעקה הראשונה באיזור המרכז בשבוע שעבר, תפסה את שכניי בהפתעה.

בתם בדיוק ביקרה אותם עם שני ילדיה הקטנים, שניהם מתחת לגיל 3.

הם צעקו כי הרעש חתך את האוויר בחוזקה.

היא הפכה לבנה מההלם ולא ידעה מה עושים.

בדיוק יצאתי למדרגות עם הכלב שלי, יצור קטן שהיא מפחדת ממנו.

כעת הבעתה על פניה הייתה כפולה.

הבטחתי לה שאהיה בקומה אחרת, אחזיק אותו בידיי, הכל יהיה בסדר.

הרגעתי את הכלב הרועד והבטתי בה מהצד.

היא עמדה שם עם ילד על ידיה ואחד עומד לידה.

הם נראו מבוהלים אך מסיבות אחרות לגמרי.

רעש, שכנים במדרגות, העירו אותם מן השינה ואמא שלהם נראית מבועתת.

אמא שאמורה להיות כל יכולה.

הוריה עזרו לה, הרגיעו את הקטנים ושרו להם שיר שמח להסיח את דעתם.

זה עבד והם נרגעו.

בסופו של דבר גם האזעקה השתתקה.

shutterstock_158567876

בינתיים בקומה למעלה יצאו עוד כמה מן השכנים.

הרעש במדרגות התעצם.

זה הרגיש כמו מסיבה גדולה, רק שמוסיקת הרקע שנבחרה לא הייתה מוצלחת במיוחד.

כולם ראו שהכלב שלי רועד ודיברו עליו והתקרבו.

הוא בתגובה רק רעד עוד יותר והצטמק כולו לתוכי מבוהל.

הוא חזק בקפיצות על יונים, באיום על זבובים שמדגדגים את אפו.

עם צפירה חזקה הוא לא יודע מה לעשות.

ופתאום זה נגמר, חלפו גם הדקות והשקט באוויר חזר.

בתם של השכנים עדיין עמדה חיוורת, נטועה בקרקע ולא יודעת מה עושים כעת.

העולם השתנה עליה, יש איום חדש פתאום שהיא לא יודעת איך מתמודדים עימו.

הסתכלתי עליה ואמרתי:

‘זוכרת את מלחמת המפרץ?

שתינו עוד גרנו כאן, אצל ההורים, היינו משחקות במדרגות מי מגיעה מהר יותר למקלט.

את זוכרת?’

חיוך קטן נוסטלגי הופיע על פניה.

המשכתי ואמרתי לה:

‘זהו, עכשיו באופן רשמי גם ילדייך ישראליים.

הם חווים מלחמה.’

שרק נצא ממנה כולנו בשלום.

*צילום:shutterstock

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה