הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

החל מדצמבר 2013

ספרו השני של גדעון עמיחי מציג מסע יצירתי בניו יורק. ספר אחר, מיוחד, עמוס בתמונות מרהיבות של העיר שהחזיר אותי ברגע לעירי האהובה – ניו יורק

16/09/2016

נו יס

נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, יס, גדעון עמיחי. הוצאת גדעון עמיחי. 

275 ע’.

אני אוהבת את ניו יורק. שנים שאני מרגישה ששם אני צריכה להיות ובכל פעם שאני זוכה לבקר בה, אני נפעמת שוב מכמה שהיא אחרת ויש בה הכל.

אני אוהבת את הקאפקייקס, את התרבות, אוהבת את ברודווי, את האופנה, את הקצב, את האווירה ואפילו את הריח המיוחד של העשן מפתחי הביוב המשתלב עם התבלינים מדוכני האוכל מסביב. כשאני מתרכזת לרגע בגעגוע לעיר, אני יכולה להריח אותו שוב.

ספרו החדש של גדעון עמיחי הגיע אליי לסקירה וכאילו נכתב עבורי ועבור כל חובבי ניו יורק באשר הם. עמיחי עבר להתגורר בעיר ומציג בספר את חוויותיו ממנה בהיבטים שונים. יש את הפן העסקי השונה בתרבות הניו יורקית לעומת התרבות הישראלית. יש שם את חיפוש הדירה המגיע באינצ’ים ולא בסנטימטרים, את החורף הקר הכולל מינוסים שפחות מוכרים לנו בארץ ויש גם הרבה מקסם העיר.

הספר הזה הוא לא ספר קריאה קלאסי. הוא מכיל קטעים שונים, חלקם בני משפט ואחרים בני כמה עמודים ומסביבם משובצות תמונות של ניו יורק ואלה, בעייני, הן גולת הכותרת של הספר.

ברגע שהוא הגיע אליי דפדפתי בציפייה, תוהה על מה יפלו עייני, ולמולי נגלתה תמונה יפיפייה של בניין המגהץ על רקע שמיים מלאים בענני נוצה והכיתוב “בוקר טוב ניו יורק”.

הקריאה בספר זרמה במהירות והפתיעה אותי בכמה תובנות נהדרות לאנשים קריאטיביים. עמיחי כמובן, בהחלט יודע על מה הוא מדבר כאיש יצירה שהגיע לפסגות גדולות מאוד בתחום. היו בספר כמה לקחים שבחרתי לקחת איתי בתום הקריאה, מתוך ביטחון שהם ישפרו גם את מדד היצירתיות שבי.

כאמור, זה ספר אחר. לא קראתי כזה מעולם ואני תוהה אם איתקל בכזה שנית. חובבי ערים וניו יורק בפרט, בהחלט יוכלו למצוא אותו מושך וכדאי להם להציץ. אני אמשיך לחזור אליו מפעם לפעם, עד שאשוב אל הדבר האמיתי, הביתה, אל עירי האהובה – ניו יורק.

חוות דעת על ספרים אחרים מחכות לכם ממש כאן במדור על השידה“.

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה