הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

החל מדצמבר 2013

ספרה של אלייט אבקסיס מספר על יהודי צרפת וחיי הקהילה במדינה. ספר המביא את המציאות דרך עיניה של הכותבת ויש בו נקודות מעניינות לקריאה עבור המתעניינים בנושא

20/02/2016

באין לי מולדת

באין לי מולדת, אלייט אבקסיס. הוצאת פן ומשכל.

182 עמ’.

כששמעתי על הספר הזה לראשונה, הסתקרנתי לגבי תוכנו. יש משהו מאוד מעניין בקבלת “מבט מבפנים” על חייה של יהודיה בצרפת של ימינו. שומעים בחדשות וקוראים בעיתונים על האנטישמיות באירופה ומאוד קל לדמיין תמונה דרמטית מאוד, מבלי באמת לדעת כיצד מתנהלים החיים עבור יהודים במדינות הללו. קיוויתי שהספר ייתן נקודת מבט אישית יותר על הנושא וסיפור מלא ועגול.

הציטוט בכריכתו האחורית של הספר מדגים מיד בהתחלה עד כמה השתנתה צרפת בעיניה של הכותבת. אם בעבר הייתה מסתובבת עם שרשרת ועליה תליון מגון דוד, וגאה בהיותה יהודיה בעלת שם יהודי, המצב השתנה וצרפת של היום היא כזו בה ניתן לשמוע בהפגנות קריאות “מוות ליהודים”.

לא קל לקרוא ספר כזה, יש בו תיאורים על הפיגועים שידעה צרפת, בהם הפיגוע בהיפר כשר וכן חטיפתו ורציחתו של אילן חלימי, אשר השפיעו עמוקות על הקהילה היהודית בצרפת. הסופרת מספרת על השינויים וכן על עבודתה כמורה במסגרתה סופגת קריאות גזעניות, יריקות על הרכב שלה וכו’.

הספר מוגדר כסיפורת אך בעייני הרגיש לפרקים כספר עיון, אך גם לא במלוא מובן המילה, שכן הוא מערב גם את סיפורה האישי של הכותבת, יש בו אזכור של ילדיה וכן האדם איתו ניהלה מערכת יחסים. אלה מתערבבים עם סיפורה כיהודיה החיה בצרפת ויוצרים איזו תמונה של מציאות החיים במדינה דרך עיניה.

לעיתים משקל הסיפור נוטה יותר לאישי ובפעמים אחרות, ובעייני מעניינות יותר, נוטה לכיוון הרחב יותר של האנטישמיות בצרפת והיחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. היה לי מעניין לקרוא על חיי היום-יום שלה בצרפת וחוויותיה ועצוב מאוד לשמוע על האבטחה הכבדה בבתי הכנסת, האיומים הבלתי הפוסקים והתלמידים העוינים לה.

זה ספר מעניין אך כאמור, בעייני מערב שני היבטים שונים וחלקים מסוימים בו היו מעניינים יותר עבורי מחלקים אחרים. מי שמתעניין בנושא יוכל לקבל פרטים מעניינים באשר לחיים של היהודים בצרפת של ימינו.

חוות דעת על ספרים אחרים מחכות לכם ממש כאן במדור על השידה“.

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה