הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

החל מדצמבר 2013

שרה ג’סיקה פרקר משחקת בקומדיה חדשה כאם חד הורית לנערה מרדנית. ברקע איטליה מספקת את הנוף המושלם לסרט נחמד וקליל להעביר איתו את הזמן

06/01/2016

כל סרט בו מופיעה שרה ג’סיקה פרקר, מעניין אותי. אחת השחקניות האהובות עליי, מסוג הנשים שאני נהנית לראות גם בראיונות לקראת פרויקט ולא רק בתפקיד עצמו. אישה מרשימה, רצינית ושחקנית מצוינת שלמרות שרוב העולם מכיר אותה בעיקר בתור קרי בראדשו מ”סקס והעיר”, עשתה הרבה יותר מזה, גם לפני אותו תפקיד אופנתי מצוין. כשקיבלתי הזדמנות לצפות בסרט החדש בו מככבת פרקר “כל הדרכים מובילות לרומא”, חיכיתי בקוצר רוח.

2

שרה ג’סיקה פרקר אהובתי משחקת בסרט את מגי, גרושה טרייה המסתגלת לחיים ללא בן זוג. היא מגדלת את בתה, סאמר, בניו יורק. סאמר (רוזי דיי) היא סטריאוטיפ למתבגרת מעצבנת. היא רוטנת, כועסת, בטוחה שיודעת יותר טוב מכולם והדבר הכי חיובי בה במבט ראשון, זו העובדה שמתהדרת בצבע שיער נהדר שמחמיא לה מאוד. הסרט נפתח בשתיים יושבות במטוס בדרכן לאיטליה, כאשר האם מנסה לשכנע את הבת שהחופשה הזו תהיה מהנה ושהיא תתאהב במקום.

כבר מהרגע בו נוחתות השתיים ויוצאות אל העיר, יש תמונות נוף מרהיבות שעשו לי חשק לקפוץ לבקר באיטליה בהקדם. המים, ההרים, השמים, הכל מלווה בשפה היפה הזו ובמבטא הנהדר שנשמע כשהמקומיים משיבים לאם ולבת באנגלית.

כשמגיעות השתיים אל מקום הלינה שלהן, הן פוגשות את לוקה (ראול בווה), אהוב נעוריה של מגי שנותר משובח גם שנים אחרי שנפרדו. בעוד השניים מנסים להכיר מחדש, סאמר מלגלגת על אמה ומזלזלת בכל באופן עקבי, נכנסת גם אמו של לוקה לסיפור. מכאן מתחיל מסע דרכים מלא בתמונות נוף יפות ובהבנה מחודשת של כל הדמויות את עצמן ואת הקרובים להן.

זהו סרט קליל, נחמד, מתאים כסרט בנות להעביר ערב של כיף. שרה ג’סיקה פרקר נהדרת כתמיד אבל בסך הכל ראיתי אותה בסרטים מוצלחים וזכורים יותר. כאמור, נחמד.

embedded by Embedded Video

הסרט יוקרן בבתי הקולנוע החל מתאריך 14.1.16.

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה