הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

החל מדצמבר 2013

השבוע ציין המיוזיקל “ג’רזי בויז” אבן דרך בתולדותיו – 10 שנים על הבמה בברודווי. לרגל המאורע נזכרתי כמה נהניתי ממנו והחלטתי לספר על הקסם שבו ועל המוזיקה המצוינת

13/11/2015

965

השבוע הגיע המיוזיקל ג’רזי בויז לסמן דרך משמעותי – 10 שנים על בימות ברודווי בניו יורק. במהלך עשר השנים הללו, קרה מה שקורה כצפוי למיוזיקלס והקאסט התחלף אך המופע לא הפסיק להרשים ולמשוך קהל, וכך הגיעה רביעיית הגברים המציגה את סיפור ה-Four Seasons, למעמד המכובד. כדי להבין למה המאורע כל כך מרגש, בואו נשוב קצת אחורה.

בשנת 2005 עלה המחזמר ג’רזי בויז בברודווי. אחד מחברי הלהקה המקוריים, בוב גאודיו, הוא ששאף לראות מיוזיקל המבוסס על הדיסקוגרפיה העשירה של הלהקה. הוחלט שלא רק לשלב את שיריהם של הרביעייה בתוך סיפור (כמו במיוזיקל מאמא מיה למשל), אלא לספר את ההיסטוריה האמיתית של הרביעייה.

זהו סיפור אמריקאי קלאסי, על ארבעה צעירים בניו ג’רזי (מכאן גם שם המיוזיקל) ששאפו להצליח בעסקי המוזיקה ולהפוך לכוכבים בארצות הברית של שנות השישים. המיוזיקל מחולק לארבע “עונות”, כך שכל חלק מקורין בידי חבר להקה אחר המציג את הסיפור מנקודת ראותו.

מאז ומעולם אני חובבת מוזיקה של פעם ואת שיריהם של ה- Four Seasons  הכרתי בחלקם. אהבתי מאוד את הסאונד המיוחד והקול של פרנקי ואלי שהוא באמת ייחודי. בשנת 2012 בעת ביקור בניו יורק, הצלחתי במאמץ לא קטן להשיג כרטיסים למיוזיקל. ישבתי שם עם אמי שזוכרת יותר את רוח התקופה. זו הייתה שעת צהריים וכשהאורות החשיכו והחל השיר הראשון, נשאבתי פנימה.

הפסקול של המיוזיקל מופלא, כולו שירים מוכרים וכאלה שגם אם לא הכרתי מיד נדבקו לי באוזן. אך יותר מכל בולטת הכתיבה המצוינת של המחזה. זה סיפור מעניין שכתוב באופן חד ומשעשע ומצליח לסקרן ולעניין בכל רגע במהלך ההצגה.

רגע השיא הוא ללא ספק הרגע בו פרנקי ואלי שיצא לקריירת סולו מופיע עם הלהיט הגדול שלו לבדו – Can’t Take My Eyes Off Of You. זה לא סוף ההצגה, אך הקהל, ובו גם אני, נעמד על רגליו בתום הביצוע ולא נתן לשחקן המצוין, ג’ון לויד- יאנג, להמשיך זמן מה.

shutterstock_151524215

פרנקי ואלי האמיתי. צילום: Shutterstock

לאורך שנותיו קטף המחזמר לא מעט תשבחות ופרסים, בהם פרס המחזמר הטוב ביותר בטקס פרסי הטוני בשנת 2006 וכן פרס גראמי לאלבום המיוזיקל הטוב ביותר על פס הקול של המחזמר. מאז עלה המחזמר גם במדינות נוספות, בין השאר בווסטאנד הבריטי, באוסטרליה, ביפן ובקנדה. בשנת 2014 יצא גם סרט המבוסס על המיוזיקל בבימויו של קלינט איסטווד. צפיתי ונהניתי, אך בעיקר התרפקתי שוב על הרגע הבלתי נשכח הזה שג’ון לויד – יאנג, פרנקי ואלי בהצגה, שר בקולו האדיר בלייב, על הבמה.

זו הסיבה שבגללה אני כל כך אוהבת מיוזיקלס, כי כל אחד בהם אני צופה לוקח אותי לעולם אחר ומעניק לי זכרונות חדשים. בכל אחד מהם יש רגע מוזיקלי עוצמתי שבזכותו בכל פעם שאני שומעת את פסקול המיוזיקל גם זמן רב אחרי, אני לרגע חוזרת שוב לקסם הזה של לשבת שם מול הבמה בניו יורק ולחוש את המחזמר שמולי.

ואי אפשר לסיים בלי קצת מוזיקה, אז הנה מחרוזת להיטים מהמיוזיקל בביצוע הקאסט בטקס הטוני של שנת 2006

[youtube P1bI-P-93Is nolink]

עוד מהבלוג של pinklady

Thumbnail

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...