הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

החל מדצמבר 2013

כל מי שראה את הסדרה “חברים” בטח חלם על כזו שישיית חברים לצידו. במציאות לא לכולם יש כאלה, וגם מי שמצא חבורה שכזו עלול לגלות שבעת מחלה חלקם יברחו.

18/03/2015

פעם היו לי כמה חברים טובים.

לא הרבה, לא הייתי מעולם טיפוס של מלא חבר’ה, אבל היה לי מעגל שכזה.

היה למי לצלצל כשעצוב, כשעיצבנו אותי, כשרוצים להתייעץ או לספר או לשמוע מה קורה.

ככל שמצבי הבריאותי התדרדר, כך נעלמו רוב האנשים שהחשבתי כחברים טובים.

אומרים שבזמנים קשים מגלים מי חברי אמת,

אבל אף אחד לא מגלה לכם שיש אפשרות שאתם פשוט תגלו שאין כאלה בחייכם.

היום אני כבר לא כועסת על זה.

אני מבינה שאנשים בגילאי 20-30 רוצים לצאת לבלות, לדבר על דברים שמחים ולהנות מהיכולת לזרום עם הכל.

אני מבינה שכאבים, תרופות, בירוקרטיה הם לא דבר מרתק לדון עליו.

אני כבר לא כועסת אך עדיין חשה עלבון.

כמעט כולם הלכו.

אולי בעצם כולם.

הם יוצרים קשר לפעמים עם חצי, כאילו הפכתי חסרת יכולת לתת מענה בסמס, בווטסאפ או לדבר בטלפון.

הם פונים אליו, מדברים איתו על החלק הקליל שבחיים ובסוף מוסרים לי ד”ש.

שוכחים שהם במקור בכלל חברים שלי.

שאני הכרתי להם את חצי ונאמנותם הראשונית אמורה הייתה להיות לי.

אני הייתי שם כשההיא נפרדה מההוא, כשזו עברה תהליך רפואי קשה ולא ידעה איך להתמודד עם הכאב.

אני הייתי שם כשההיא חיפשה את עצמה ותמיד היה לי זמן להקשיב לכולן בטלפון, לתת עצות ולנסות להיפגש.

אני בטח גם לא הייתי חברה מושלמת.

אף אחד מאיתנו לא כזה.

אבל פתאום כולם הלכו כי אני לא אדם מושלם.

אפשר להתמודד עם איחורים לפגישה, עם קושי לקבוע מפגש, עם לוח זמנים עמוס.

עם הכל אפשר להתמודד, אבל לא עם מחלה.

זה היה כבד לכולם ולאף אחד לא היה אומץ לומר, פשוט נעלמו, יצאו מחיי ופסקו להתעניין מה איתי.

אני אותו הדבר, אותה הבחורה שלמדה איתם בתואר הראשון או בשני,

שישבה איתם לקפה, הלכה להופעה או חגגה איתם ימי הולדת.

בפנים אני אותה אחת.

רק שבינתיים אני חולה. בינתיים.

מסתבר שהייתי צריכה לעבור את זה כדי לגלות שכל מי שהחשבתי כחבר אמת לא באמת היה כזה.

shutterstock_258420977

צילום: Shutterstock

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה