הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

עוקבים: 51

החל מדצמבר 2013

הייאוש, הכאבים והמעבר בין רופאים, הם לא נעשים יותר נוחים.

11/01/2015

הקיר לא לבן, הוא בגוון קליפת ביצה.

מאחורי הכסא תמיד יש פס שימנע נזק לקיר עם כל תזוזה.

ליד הדלת עוד שלט.

“בלי סלולרי בחדר”

“נא להמתין לתורך”

“הקריאה בהתאם לשיקול דעת רפואי”

זה תמיד נראה אותו הדבר.

בבילינסון, בסורוקה, בשיבא, באיכילוב.

כולם נבנים לפי אותה תבנית.

וילון בצבע עדין ורגוע.

מיטת חולה עם סדין הכולל את לוגו הקופה.

החלוק תמיד לבן והחולה…

אני תמיד חולה.

shutterstock_182632706

זה לא אישי, אבל נמאסתם עליי.

לא יכולה לראות אתכם יותר.

שונאת לבוא לעוד רופא,

שונאת לקבל עוד מסמכים.

שוב לספר מה יש לי.

שוב לדבר על הכדורים.

שוב לענות על אותן 10 שאלות.

שוב להסביר שכן אפשרי שיכאב עד כדי כך.

ואז עוברים לרופא הבא.

עוד בדיקה,

עוד ביקור,

עוד זימון תור.

עוד פעם אני, במרפאה, חולה.

מנסה בכל הכוח להשתחרר מזה אבל זה לא עובד.

תמיד יש משהו רפואי דוחק,

תמיד צריך לבקר שוב במרפאה.

לפגוש את הרופא עם אותו החלוק,

בחדר בגוון קליפת ביצה,

עם מיטת חולה זהה לקודמתה,

ולהיות שוב, עוד פעם, כמו תמיד, חולה.

צילום: Shutterstock

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה