הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

החל מדצמבר 2013

ספר מרתק חשף בפניי את האקציה של וול-דאיב בצרפת, שנת 1942. ספר מעניין שמחבר בין האירועים הקשים אז והשפעתם המתמשכת גם כיום. מומלץ מאוד.

25/12/2014

המפתח של שרה, טטיאנה דה רוניי. הוצאת זמורה ביתן.

317 עמ’.

בצרפתית: Elle S’Appelait Sarah,  Tatiana De Rosnay

אימי הלכה להביא לי ספרים מהספרייה השבוע וחזרה עם זה, מודיעה לי חגיגית שאותו אני חייבת לקרוא.

הקלישאה הידועה “אמא תמיד צודקת” פעלה נכון גם הפעם.

הספר המרתק הזה נקרא ממש בנשימה אחת ולימד אותי המון.

אופן עריכת הספר נע בין סיפורים, האחד מתרחש בשנות ה-40′ של המאה העשרים, עת מלחמת העולם השנייה, והשני מתרחש בשנות האלפיים.

שרה, ילדה יהודיה, מגורשת מביתה עם הוריה בשנת 1942. היא מבינה שמשהו מסוכן קורה ובניסיון להגן על אחיה הקטן, סוגרת אותו בארון חבוי ומחביאה אצלה את המפתח במטרה לשוב ולשחררו בקרוב.

ג’וליה ג’רמונד, עיתונאית אמריקאית שחיה בצרפת של שנות האלפיים, מקבלת משימה לכתוב על האקציה של וול-דאיב, במסגרתה גורשו היהודים מפריז. במשך יומיים נוראיים בחודש יולי, שנת 1942, 13,152 יהודים נאספו ורוכזו במתחם ללא מזון, שתייה או תנאים סניטריים ראויים. איסוף הקורבנות התבצע במטרה לשלח אותם לאחר מכן אל מחנות שונים עד להגעתם אל מחנות ההשמדה.

הספר חוזר ומזכיר את מחנה דראנסי בצרפת, שם שהיכה בי כל העת שכן ידוע לי שגם ענף מסוים במשפחתי נשלח למחנה הזה ונספה.

ככל שאני ממשיכה לקרוא על נושא השואה אני מגלה כי המציאות עולה על כל דמיון והאכזריות היא פשוט בלתי הגיונית.

כמוני, גם ג’וליה נדהמת מהסיפור ומתחילה לחקור. נחושה בדעתה לגלות האם בדירה בה עתידה לגור, התגוררה משפחה יהודית שגורשה גם היא באותם ימים ביולי ומה עלה בגורלם.

החקירה מפגישה אותה עם ממצאים מפתיעים ולכל אורך הספר הסיפור הבדיוני משולב בעצם עם מאורעות היסטוריים שידוע כי התרחשו.

הקריאה בספר קשה. הוא מזעזע כי הוא מגלה כמה קל לבני האדם לראות אכזריות ולא לפעול. הגיוני כי כל אדם חושש לגורלו ואין לנו דרך לדעת כיצד חשו צרפתים שאינם יהודים בימים ההם בצרפת, עם זאת המחשבה על כל כך הרבה אנשים שעומדים באיצטדיון ללא תנאים אנושיים, נקרעים מחייהם רק בגלל דתם, וכולם גרים בבתים מסביב וממשיכים בחייהם… קשה לקרוא זאת ולא לחשוב מה היינו עושים במקומם. איך הרגישו אותם יהודים שמצאו עצמם באצטדיון, איך הרגישו השוטרים הצרפתים שצריכים לגרש את בני עמם ומה חשבו הדיירים מסביב כשראו את שכניהם ומכריהם מובלים לגיהינום עלי אדמות על הפשע שהוא יהדות.

ספר מרתק, חשוב וכתוב מצוין. קשה לי להאמין שאצליח להוציא את סיפורו מראשי בקרוב.

עוד ספר שמשלב אירועים אמיתיים עם סיפור בדיוני:

התליון

SarahsKey1

חוות דעת על ספרים אחרים מחכות לכם ממש כאן במדור על השידה“.

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה