הבלוג של pinklady

pinklady

אוהבת לכתוב, מאז ולעולם, מבולבלת, מתפלספת, מטיילת, שואפת, מאוהבת ובעיקר חולמת...

עדכונים:

פוסטים: 226

עוקבים: 51

החל מדצמבר 2013

אני חלק ממשהו גדול יותר והשנה, אני חושבת שהקהילה המופלאה הזו והכוח שלה יעזרו לי שוב, גם בלי להתכוון, והלוואי הלוואי הלוואי, גם יובילו אותי להגשמה של החלום הכי גדול שלי נכון לעכשיו – טור קבוע בתשלום באחד מהעיתונים או אתרי האינטרנט

30/12/2014

לפני שנה פתחתי בלוג.

זה קרה אחרי שנה קשה מאוד של כאבים ושינויים והחלטה של רגע שזה עכשיו או לעולם לא.

מהר מהר, לפני שהאומץ ייעלם, בחרתי כינוי ויצאתי לדרך.

היו לי המון חששות.

מה אם אף אחד לא יקרא?

מה אם אנשים לא יבינו את חוש ההומור שלי?

מה אם מישהו יאמר שאני לא יודעת לכתוב?

שדים רבים רדפו אותי אבל משום מה החלטתי להראות להם מה זה ולהמשיך.

פתאום זרמו ממני המילים וגיליתי שיש לי המון מה לומר.

יותר מזה, גיליתי שממש התגעגעתי לכתוב ושיש בי רצון שמישהו יקרא.

הכתיבה תמיד הייתה המפלט שלי.

מילדות כתבתי שירים, מכתבים לדמויות שונות והייתי זו שתמיד יש לה מה לומר למערכת עיתון הנוער אליו הייתי מנויה.

באמצע הדרך הכתיבה הפכה לעבודה והפסיקה להיות המפלט.

אז הגיעו הכאבים ופתאום חזרתי לזה.

הלפטופ שלי ואני התחברנו ויצאנו למסע בלתי יאומן.

אם לפני שנה מישהו היה אומר לי שמהבלוג הזה אצמיח כנפיים ואגדל עמוד שדרה רציני, הייתי צוחקת עליו והולכת להתחבא באיזו פינה.

פתאום יש לי אומץ לומר מה אני חושבת.

פתאום יש לי עסק עצמאי.

אני הלכתי למס הכנסה וביטוח לאומי וסידרתי לעצמי עסק למילים.

אני כותבת ויש מי שמשלם לי על זה.

היופי הכי גדול בכל זה – שיש לי ביטחון.

שנים של ילדות שמנה, כאבים, שאיפות, תחושה שאף אחד לא מבין אותי או מתעניין במה שחשוב לי, פתאום יש לי ערך. אני טובה במשהו – אני כותבת ויש מי שרוצה לקרוא.

תמיד אהבתי לחלום לעתיד וגם עכשיו אני ממשיכה לחלום.

חולמת שהבלוג יעזור לי עוד יותר להאריך את הכנפיים.

shutterstock_157504298צילום: Shutterstock

רוצה להגיע לעוד קהל.

רוצה לומר שאני “העלמה הורודה” ולשמוע שקוראים את הבלוג שלי.

אני רוצה להפוך את העסק למוצלח, להיות מסוגלת לכתוב כל מה שאני אוהבת ולקבל על זה תשלום.

רוצה לקום כל בוקר עם חיוך ולדעת שאני עושה את מה שאני באמת אוהבת – מתעסקת במילים.

השנתיים האחרונות היו קשות לי, אבל אין ספק שגם לימדו אותי המון על עצמי.

אני לוקחת בשתי ידיים את ההזדמנויות השונות שהרווחתי בזכות היותי בלוגרית בסלונה – המפגש עם נשים נפלאות וגם כמה גברים נהדרים, שיתופי פעולה מיוחדים, מפגשים מעניינים ואירועים שונים ומשונים.

אני חלק ממשהו גדול יותר והשנה, אני חושבת שהקהילה המופלאה הזו והכוח שלה יעזרו לי שוב, גם בלי להתכוון, והלוואי הלוואי הלוואי, גם יובילו אותי להגשמה של החלום הכי גדול שלי נכון לעכשיו – טור קבוע בתשלום באחד מהעיתונים או אתרי האינטרנט.

בהזדמנות זו אנצל את הבמה כדי לומר תודה לכל מי שקורא את מילותיי בשנה האחרונה, מי שמגיב או משתף או לוחץ על לייק.

בפעולה הקטנה הזו של פרגון מצידכם עזרתם לי למצוא את עצמי החדשה ולגלות שוב שאני לא רק חולה. אני בעיקר כותבת.

גם אתם רוצים להגשים חלומות? פתחו בלוג בסלונה.

עוד מהבלוג של pinklady

תצוגה מקדימה

פיברומיאלגיה – המחלה השקופה

אני איבחנתי לעצמי את הפיברומיאלגיה. הרגשתי שמשהו לא בסדר, שאני עייפה יותר, כואבת יותר ומצליחה לתפקד פחות בכל הפעילויות הרגילות שלי. המשקולות בחדר כושר היו יותר כבדות למרות שנותרו באותו המשקל, הייתי מתעוררת עייפה יותר...

הכאב ואני

זה תמיד מצליח להפתיע. אני בטוחה שהתרגלתי לכאב, שהוא שם, ואז פתאום הוא מרים טיפה את עוצמתו ומשאיר אותי המומה. אין דרך להסביר למי שלא חווה את זה, מה זה אומר שכואב כל הזמן. אנשים נוטים לנסות ולעודד את עצמם ותמיד שואלים...

תצוגה מקדימה

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מחלות באות עם סטראוטיפים. חלקם נכונים ואחרים ממש שגויים. יש איזו אמונה בקרב חלק ניכר באוכלוסיה, או לפחות בקרב אוכלוסיית כותבי הטוקבקים, שמי שחולה בפיברומיאלגיה, הוא בעצם עצלן. עצלן למעשה זה במקרה הטוב. בכתבות רבות אפשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה