הבלוג של א. חסרת תקנה

חמושה במשקפים ורודים

כשמי כן אני: אופטימית חסרת תקנה, בעלת נטייה מעצבנת למצוא את הטוב בכל דבר. אז למה לא לעשות עם זה משהו מועיל? הבלוג הזה, כך אני מקווה, יכריח אותי לחבוש את המשקפים הוורודים לכל מקום ויזין את נטיית האופי הזו, אם במקרה אניח אותה... +עוד

כשמי כן אני: אופטימית חסרת תקנה, בעלת נטייה מעצבנת למצוא את הטוב בכל דבר. אז למה לא לעשות עם זה משהו מועיל? הבלוג הזה, כך אני מקווה, יכריח אותי לחבוש את המשקפים הוורודים לכל מקום ויזין את נטיית האופי הזו, אם במקרה אניח אותה לרגע בצד.

עדכונים:

פוסטים: 46

החל ממאי 2011

שנייה לפני שאני מספרת על יום קסום בדרום, אני חוזרת בזמן כשנה וחצי לאחור, לעידן אחר, לספר על חוויה ראשונית של מפגש עם עולם חדש. כך כתבתי את החוויה באותו זמן. מי שקרא אז – פטור.

17/06/2011

גילוי נאות: אין לי מושג ירוק בנושא יין ואלכוהול.
גילוי נאות 2: כבר כמעט שנתיים שאני עם הראש עמוק בתחום היין, ועד כה לא עניין אותי כהוא זה ללמוד, להבין על מה המהומה, לטעום.

לפני כמה ימים התגלגלה לפתחי הזמנה שנשמעה כדרך חיננית להתחיל את היכרותי עם עולם היין: הוזמנתי לקחת חלק בסדנת יין קטנה ואינטימית, שבע בערב, תבואי עם עוד מישהו. הזמנתי את ידידי חובב היין י’, וביחד צעדנו בערב חורף נאה לאורך שדרות רוטשילד אל חנות היין הקסומה “פרי הגפן”. בכניסה קיבל את פנינו טל, מומחה יין, כפי שהוא אוהב להגדיר את עצמו, ומי שמעביר את הסדנה. נכנסנו לחלל יפהפה, מעוצב כשילוב של מרתף יין וחללי אירוח מזמינים. התיישבנו באחת מפינות האירוח, חמישה אנשים וטל. מיכל הצטרפה מאוחר יותר, נתקעה בפקקים התל אביביים. קצת סמול טוק של היכרות בין הנוכחים, וקדימה לעבודה.

טל מציג את עצמו בקצרה, ומתחיל בסקירה היסטורית של תעשיית היין בארץ. כולם יושבים ומקשיבים, מי בעניין, מי בנימוס מאופק. על השולחן שישה בקבוקי יין, כולם ישראליים, מעט תקרובת, קנקן מים וכוסות. טל מתבל את הסיפור באנקדוטות, ולאט לאט האורחים מתרווחים בספות הנוחות, מתחילים להרגיש יותר בנוח.
טל אוהב לספר סיפור. גם בפעם המי-יודע-כמה הוא מגיש לשומעיו את הסיפור בהנאה, ומושך אותם אט אט אל תוך עולם היין. אני מקשיבה בעניין, מופתעת לגלות חלקים מוכרים בסיפור, אולם אי שם באחורי ראשי אני תוהה ביני לביני מתי נגיע לתכל’ס, מתי נתחיל בעניין שלשמו נתכנסנו. י’ אוהב לשתות יין, מכיר קצת את העולם על מנהגיו. אני, לעומתו, בורה גמורה, ורוצה כבר להתחיל להבין. אני כבר יודעת כמה אני לא יודעת, והסקרנות, זו שהביאה אותי מלכתחילה לסדנה, כבר מדגדגת.

כשהסקירה ההיסטורית מגיעה לקיצה, אנחנו כבר נינוחים ומוכנים. טל פותח עם יין לבן מבעבע, הנמזג לכוסות תוך שהוא מסביר על השימוש שהוא עושה בכל החושים כדי ליהנות מהיין. יש משהו מאוד חושני בדרך שבה הוא מציג את הדברים, ובחינה לא מדוקדקת של הנוכחים מעלה שכולם כבר משתוקקים לטעום. טל דווקא מתמהמה ומושך את הרגע עם הסברים וסיפורים, כאילו מתגרה בנו. ואז – “בואו נטעם. לחיים!” כל אחד מנסה ליישם כמיטב יכולתו את מה שהסביר לנו טל זה עתה, ומכאן והלאה העניינים מתחילים להתחמם. איני יודעת לגבי האחרים. אני לא שתיינית גדולה, כך שכבר לאחר הטעימה הזו אני חשה מבוסמת קלות. זה עדיין בשליטה. אני עדיין מיושבת בדעתי. מעט יותר עליזה, אבל בהחלט בסדר. החברים מביעים את הנאתם מהמבעבע, ואנו ממשיכים קדימה, אל היין הבא.

כך מוביל אותנו טל בינות למושגים, מסביר מדוע מסחררים את הכוס, איך מריחים ומה מחפשים ברחרוח, כל ה”שפיל”, כמו שהיה אומר סבא שלי. פתאום זה לא נראה כל כך מוזר. אפילו יש בזה סוג של היגיון. אנו ממשיכים עם יינות לבנים, אחר כך עוברים לאדומים, והאווירה הופכת קלילה ומבודחת. י’ מרבה לשאול שאלות. הוא נהנה עד אין קץ, ונראה שטל נהנה לא פחות. עם כל כוס יין עולים קולות צחוק רמים ותכופים יותר, הסיפורים הופכים משעשעים יותר והחברותא נעימה יותר. בשלב הזה אני מבינה שאין לי סיכוי מול היינות האלו. אני מוקסמת מהעולם שנגלה לעיני, מהתחושות שעולות בי, ומבינה על עצמי דבר או שניים שאינם קשורים למקום, לנושא או לחברה בה אני נמצאת.
בסופו של הערב אנו יוצאים עליזים ומחוייכים, חלקנו מתנודד קמעה (נגיד, אני), ומכירים קצת יותר את עולם היין. זו היתה יריית הפתיחה להיכרות עם עולם היין, לפחות עבורי, והכי חשוב – זה היה ערב מהנה, קליל ומאיר עיניים (ולב).

עוד מהבלוג של א. חסרת תקנה

תצוגה מקדימה

לי זה לא יִקרה?

אוקטובר מעולם לא היה בעל חשיבות מיוחדת עבורי, עד מאי לפני שנתיים וחצי, אז מיששתי במקרה גוש בשד. משם התחיל מחול שדים מטורף, והיום, כשכל זה מאחורי, אוקטובר הוא עוד נקודת ציון בדרך - חודש המודעות העולמית לסרטן השד. הפוסט הזה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

Binding & Bonding

על איציק הכורך שמעתי לפני יותר משנתיים, כאשר התחלפו הדיירים באחת החנויות מול הסטודיו שלי באזור נחשק בתל אביב. השכנה לחלל אמרה שהדייר החדש הוא כורך. בדימיוני הפרוע ראיתי איש זקן, מקומט וכפוף משנים של עבודה קשה, וביני לבין...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

למלא את היש

לאחרונה מצאתי את עצמי ניצבת בפני שלל משימות מאתגרות מתחומים שונים, מקצועיים, משפחתיים ואישיים, ובכל פעם מחדש עלה בתוכי המשפט הזה - למלא את היש. בשבילי המשמעות שלו היא למצוא מה יש בתוכי שיכול לעזור לי או לשרת אותי כדי לצלוח...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה