הבלוג של maya kushnir

piece of style

נעים להכיר, מאיה קושניר, בעלת הבלוג: www.piecofstyle.co.il. חולת קניות, אבל אף פעם לא מגהצת 10,000 ₪ בכיכר על גופיית טריקו עם שלושה פאייטים, "אין לי מה ללבוש" הן ארבעת המילים הראשונות שיוצאות לי מהפה בכל בוקר,ריור על בגדים ואאקססוריז... +עוד

נעים להכיר, מאיה קושניר, בעלת הבלוג: www.piecofstyle.co.il. חולת קניות, אבל אף פעם לא מגהצת 10,000 ₪ בכיכר על גופיית טריקו עם שלושה פאייטים, "אין לי מה ללבוש" הן ארבעת המילים הראשונות שיוצאות לי מהפה בכל בוקר,ריור על בגדים ואאקססוריז שעדיין אין לי תוך כדי דפדוף בווג במספרה הוא אחד התחביבים האהובים עלי ובסך הכל מגדירה את עצמי כצרכנית נבונה (הייתה רק פעם אחת של חלוקה ל-10 תשלומים, אבל זה היה כי באמת לא היה לי מה ללבוש).

עדכונים:

פוסטים: 61

החל מדצמבר 2011

08/12/2015

סוף סוף הגיע חנוכה. יש לי חיבה מיוחדת לחג הזה, גם כי הוא שובר את השיממון שבין חגי תשרי לפסח וגם כי הוא חג לא מחייב כזה, נטול ארוחות ערב חג שלאחריהן ארוחות צהרי חג ולאחריהן ארוחת שאריות. מקסימום הדלקת נרות ונשנושי לביבות או מיני סופגניות בציפוי נוטלה פיסטוק עם שבבי פקאנים מסוכרים. בקטנה.

בכלל, אוירת חגים רצה חזק עכשיו בכל העולם. בשבוע שעבר האינסטגרם שלי הופצץ בצילומי thanksgiving, אנשים יפים שעומדים ליד שולחן האוכל עם חיוך קולגייט ומודים על כל הטוב הזה. איזה חג מקסים, חשבתי בליבי. חג שכולו אסירות תודה על מה שיש לך בחיים, של שמחה בחלקך, של תודה לזולת. הרי כל הספרים הרוחניים דוגמת ה”סוד” וחבריו, ממליצים לפתוח את היום בכל בוקר באמירת תודה על כל הדברים הטובים שיש לנו בחיים ורק כך, נקבל את צלצול הטלפון המיוחל ומהקו השני תדבר אלינו אראלה ותבשר לנו על זכייה בחצי מיליון שקל מינוס מס. ובאמת שניסינו את זה, אבל עקב בעיות קליטה שם למעלה זה לא ממש עבד. לכן, איזה מזל שהגיע חנוכה, שהוא בעצם סוג של thanksgiving, רק עם שינוי קטנטן.  בחנוכה אנחנו מודים מקרב לב, אסירי תודה ממש- למי שמפנק אותנו בדמי חנוכה. וכמה שהם גבוהים יותר, כך התודה תהיה גדולה יותר. כאלה אנחנו היהודים, גרידיים.

אז לכבוד החג המבורך הזה שהגיע עלינו לטובה, ערכתי wish list משלי לשמונה ימים עבור כל אלה שמתכננים להעניק לי דמי חנוכה (או במקרה ויתחולל נס חנוכה ואראלה תתקשר). כמובן שלא שכחתי את התודות.

1.

מודה אני על ההנאה שבקריאת ספרים ועל כך שבמירוץ החיים המטורף, אני בכל זאת מצליחה למצוא 20 דק’ פעם בשבוע, לפני שהעיניים שלי נעצמות בכבדות, לקרוא עמוד וחצי מספר שאני אוהבת.  אני עוקבת אחרי שלי גרוס כבר הרבה שנים במדור שלה ב”זמנים מודרניים” ובבלוג “המלבישה” ב-XNET. היא גם בעלת טעם משובח, גם כותבת קליל ומצחיק וגם הוציאה לאחרונה ספר שמשלב בין שתי התכונות האלה ויש לי תחושה זו תהיה אהבה ממבט ראשון. את הספר תוכלו לרכוש עבורי בסטימצקי או בצומת ספרים הקרוב לביתכם.

Shellys-book

2.

אני מודה, מודה, מודה על כך שמותגי על מאוד מאוד יקרים, שכדי לרכוש פריט שלהם אני צריכה למשכן את טבעת הנישואים, עגילי היהלומים, האייפד והלפטופ שלי ואז עוד לקחת הלוואה מהבנק – יוצרים שיתופי פעולה עם H&M במחירים סבירים, שגם פשוטי העם יכולים לרכוש ולהשוויץ. אני למשל, יותר מאשמח להתחדש עם מכנסי הקטיפה הירוקים והמושלמים האלה של Balmain (אם עדיין לא חטפו לי אותם)

Balmain for H&M

3.

אני מודה על היום בו גיליתי את האיילנר ועל ידי התמדה ונחישות, גם הצלחתי למרוח אותו נכון. יום ללא איילנר הוא נדיר במחוזותי ואם זה קורה, תמיד ישאלו אותי אם אני חולה. כן, האיילנר הוא תרומה משמעותית לפנים, משדרג את הלוק , במיוחד כשהוא מגיע בגוון ירוק כהה של Make Up Forever. אז מי שבניו יורק בקרוב, מוזמן לפנק אותי עם שי צנוע זה לכבוד החנוכה.

Make Up Forever

4.

אינספור תודות על כך שהסניקרס עשו קאמבק. בתור טינייג’רית הייתי מכורה לסניקרס ולא שקטתי עד אשר השגתי לפחות שלושה צבעים שונים מאותו הדגם שהיה אהוב עלי באותו רגע נתון. בשנים האחרונות, בכל פעם שהתעורר בי הדחף להיכנס לתוך סניקרס, הרגשתי ילדותית ונמוכה (שזה מוזר בהתחשב בעובדה שאני 1.74 מ’) ומהרגע שהן חזרו ובגדול – בעיצובים מעלפים ומסנוורים – ועם שינוי הסטטוס שלי לאמא שצריכה לרדוף אחרי הזאטוט שלה בגינה – אני לא יכולה בלעדיהן. אגב, אני מידה 39. שתדעו.

Maison Margiela

5.

תודה גדולה לאינסטרגם שחושף אותי מידי יום ליופי אמנותי ומאפשר לי להציץ בחטטנות לחיים של אחרים. התמונה הבאה לקוחה מהאינסטגרם של טל שפיגל, מעצב שהחליט שהחלום שלו זה להיות שף פטיסייר, עזב את משרד הפרסום שבו עבד ועבר לפריז ללמוד ולהגשים את החלום. בין השאר, הוא מסתובב ברחבי פריז ומצלם קינוחים מדהימים ומזילי ריר כשברקע תמיד מציצות הנעליים שלו, בכל פעם דגם שווה אחר שמתאים באווירה ובצבעוניות לקינוח. (חפשו אותו: DESERTED_IN_PARIS). אז אין לי תכנון להגיע לפריז בקרוב, אבל אשמח שמי שחוזר משם, ידאג לי לאיזה קינוחון.

desserted-in-paris-shares-photos-of-desserts-and-pastries-in-paris-pink-pastry

6.

מודה מקרב לב על כך שההריון והלידה שלי עברו חלק, בקלות ובשלום. ולמה אני נזכרת בזה, שנה וחצי אחרי? או! אז עוד לפני שבכלל הריון היה בתכנון, הסתובבנו, הוא ואני בניו יורק ועברנו על פני חנות של שאנל. “מתי סוף סוף אוכל לרכוש פריט כלשהו של שאנל מבלי לתרום כליה”? שאלתי אותו. “אולי כשתלדי” הוא אמר “אבל בתנאי שלא תתלונני בכלל בכלל כל ההריון”. נחמד מצידו. ובאמת, לא התלוננתי כל ההריון, והוא היה בשוק, ויכול להיות שכבר הכין את הארנק לשאנל, אבל יום אחד בסוף תשיעי, הסתובבנו בדיזינגוף וראיתי משקפיים מושלמים של רייבאן ואמרתי לו “יאללה, מתנה ללידה” ויום אחרי ילדתי. איזה פראיירית. אז בחיר ליבי, את הכסף שחסכת לשאנל – אתה מוזמן לממש עכשיו, אני מוכנה להמתין אפילו עד נר שמיני.

Chanel

7.

תודה גדולה למור ולין המוכשרת, מעצבת המותג PIOO PIOO, שמפנקת אותנו מידי עונה עם פריטים אחרים, מיוחדים, משמחים ומעוררי השראה. אני חושקת בטירוף בשמלת הפנדה הזאת (שמגיעה גם בשני צבעים נוספים) שאין ספק שברגע שאלבש אותה, מפלס מצב הרוח שלי יעלה. מתנה שמתאימה בול לנר שביעי.

PIOO PIOO

8.

אין לי מילים להודות לבן אדם שהמציא את הכרבולית. פריט נחוץ כל כך לקפואה כמוני, שכבר בסוף אוקטובר רועדת על הספה בסלון. וחנוכה…זה כבר בכלל אנטרקטיקה בשבילי. אז אם אתם רוצים לפנק בנר שמיני, אין כמו שמיכת פרווה (סינטטית כמובן) מ – Zara Home בשביל לעשות את העבודה.

שיהיה לכולם חנוכה שמח והרבה מתנות משמחות!

Zara Home

 

לפוסטים נוספים היכנסו לבלוג שלי: pieceofstyle.co.il

עוד מהבלוג של maya kushnir

תצוגה מקדימה

Color me your color, baby

היה הייתה פעם, בעיר ירוקה, גרה לה אישה אחת, אישה ירוקה. האישה הירוקה גרה בבית ירוק עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים. היה לה איש חתיך וירוק ושני ילדים מתוקים ירוקים ובלילות הייתה ישנה במיטה הירוקה שלה וחולמת חלומות ירוקים...

תצוגה מקדימה

תהיי יפה ושהוא ישתוק

בשבוע שעבר קבעתי עם חברות בבר. מזמן לא יצאנו חמישתנו ביחד וריכלנו על העולם כמו שאנחנו אוהבות. הגעתי ראשונה וכשבדקתי עם המארחת לגבי מקום לחמש רכלניות היא הסתכלה עלי מכף רגל ועד ראש ושאלה בהתנשאות: ״אפשר לשאול בת כמה את״?...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

Here comes (finally) the rain again

אני אפתח בהתנצלות. לא שמעתם ממני הרבה מאוד זמן וזה באמת לא בסדר, אבל פשוט הייתי עסוקה במשהו מאוד מאוד חשוב והוא – למצוא את החורף האבוד ולהביא אותו לכאן (וגם הצלחתי). שתבינו, עד לא מזמן הייתי לגמרי טיפוס של קיץ. שונאת גשם,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה