הבלוג של כרמל מילנר-סער

picanteria

צלמת סטילס, מנהלת תוכן ומדיה חברתית, בעלת העסק- הערך המוסף- כרמל מילנר-סער. אוהבת בני אדם, בעלי חיים, טבע, מילים וקולינריה. חיה באושר עם בת זוג מדהימה ושתי כלבות שהן החיים- מייפל וג'ינג'ר. לינק לדף העסק:... +עוד

צלמת סטילס, מנהלת תוכן ומדיה חברתית, בעלת העסק- הערך המוסף- כרמל מילנר-סער. אוהבת בני אדם, בעלי חיים, טבע, מילים וקולינריה. חיה באושר עם בת זוג מדהימה ושתי כלבות שהן החיים- מייפל וג'ינג'ר. לינק לדף העסק: https://www.facebook.com/Haerech.hamusaf/ לינק לדף הפרטי: https://www.facebook.com/carmel.saar

עדכונים:

פוסטים: 69

עוקבים: 13

החל מינואר 2017

היום מלאו בדיוק שמונה שנים ליום בו אירע הרצח המזעזע בבר נוער, שגבה את חייהם של שניים- ניר כץ בן 26, וליז טרובישי בת 16. דווקא ביום הטעון הזה, הרמתי טלפון לאילה כץ, אמו המקסימה של ניר ז”ל, כדי לשמוע מה שלומה היום ולשאול כמה שאלות ולמצוא עצמנו נותרות עם שאלה אחת שאולי לא תענה לעולם.

01/08/2017

היום מלאו בדיוק שמונה שנים ליום בו אירע הרצח המזעזע בבר נוער. רצח שטרם פוענח. חשתי צורך לשמוע את קולה של אילה כץ, אמא של ניר ז”ל, שנרצח ביום הנורא ההוא יחד עם ליז טרובישי ז”ל, בנוסף נפצעו באירוע זה, אחד עשר חניכים/ות ומדריכים/ות, שניים מהם, הפכו נכים לצמיתות. שמונה שנים, מה נשתנה?

דרך התנדבותי כמדריכה בארגון נוער גאה- איגי, הכרתי גם את פעילות הבר-נוער של האגודה ללהט”ב. ניר כץ ז”ל ואני עסקנו בפעילות דומה, שני הארגונים העניקו בית חם לבני נוער גאים או מתלבטים, רק שבבר נוער המפגשים קיבצו אליהם בני נוער מכל רחבי הארץ ובמגוון גילאים, כשבאיגי ישנה חלוקה של לאזורי וגילאים שונים.

כל מוצ”ש הם נפגשו, במקום מקסים ברחוב נחמני בת”א. האדוקים הגיעו מדי שבת, לחלקם הפעם הראשונה והאחרונה הייתה באותו יום ארור- ב1.8.2009.

צולם בעצרת הזיכרון, שבוע לאחר הרצח בבר נוער צלמת: כרמל מילנר-סער

צולם בעצרת הזיכרון, שבוע לאחר הרצח בבר נוער צלמת: כרמל מילנר-סער

הם באו לשם כדי לשתף, להתלבט, לבלות ובעיקר לקבל חיבוק ולקבל את עצמם/ן בדיוק כמו שהם/ן. הרצח הנוראי השפיע על כל כך הרבה אנשים, שינה את חיי הפצועים, הפך מהקצה אל הקצה את חיי משפחות הנרצחים וערער קהילה שלמה באותם ימים, המחשבה על כך שהמקרה טרם פוענח והרוצח טרם נתפס ובנוסף,רצח שירה בנקי ז”ל, במצעד הגאווה בירושלים בדיוק לפני שנתיים, לבטח לא מסייעים לתחושת הביטחון של הקהילה הגאה, בוודאי בימים בהם עדיין מנסים/ות למנוע מאיתנו זכויות, משחררים משפטי הסתה מכל עבר ומאלצים אותנו לצאת למחאות שחלקנו, למען האמת, כבר קצת עייפנו מהן.

שמונה שנים אחרי, שהם 2920 ימים בלי ניר, פניתי לאילה כץ, אמו המקסימה של מדריך הבר נוער הכל כך אהוב,  ניר, שתשתף בתחושותיה ביום קשה זה.

ניר כץ ז"ל צילום: אילה כץ

ניר כץ ז”ל צילום: אילה כץ

 

היכרותי איתה החלה רק לאחר הרצח, דרך פעילותה המופלאה והמרגשת נגד הומופוביה ולמען הקהילה הגאה.  (אישה שבהחלט ניתן רק להעריץ על החוזק ועל העשייה החשובה שלה מאז האובדן).

על אף הנסיבות, היא הסכימה להתראיין לבלוג שלי. חשתי שמילותיה חשובות מאד, כדי שלא נשכח, כדי שלא נפסיק להילחם בהומופוביה ובעיקר כדי להראות לכל מי שנפגע מפשע השנאה הזה שאנחנו זוכרים/ות ומחבקים/ות ונמשיך לעשות כן, בכל שנה מחדש. מעריכה מאד את מילותיה ואת השיתוף, למרות ואולי בגלל הקושי. תודה לך אילה יקרה.

שמונה שנים, שמונה שאלות.

1. שמונה שנים כבר עברו, לאורך השנים בוצעו שלל מעצרים, היה עד מדינה אחד שנפסל והשערות רבות, אך הרוצח טרם נתפס. האם יש בך כעס על מערכת האכיפה?

“אני לא מבזבזת את האנרגיה שלי על כעסים, בטוחה שהמשטרה עשתה ועושה  כל שביכולתם. הפגישה אחרונה שלי עם המערכת והפרקליטות הייתה לאחר ששחררו את פליסיאן. לא מחכה לזה ולא עוצרת את חיי. כבר היו מקרים שאחרי שנים פתאום הגיעו לרוצח”.

2. האם את חושבת שתמצאי מנוחה, אם תדעי מה מניעיו של הרוצח, תיוודע זהותו?

“בפן האישי אני לא מתעכבת על זה, בפן החברתי זה מאד חשוב לדעת. הילד שלי איננו וזה לא ישתנה כבר”.

3. מעבר לאובדן ולכאב שלא נגמר, האם בכל זאת משהו מנחם אותך אחרי כל השנים, גורם להקלה?

“קודם כל, זה משתנה עם השנים, לומדים לחיות עם זה כי זה הופך לחלק מהחיים. כל מיני מקומות שהגעתי אליהם עברה בראשי המחשבה מה ניר היה אומר אם היה רואה אותי פה, לדוגמא כשביקרתי במועדון גייז בברלין או כשלקחתי חלק בקבלת שבת בבית כנסת של הקהילה הגאה בסן פרנסיסקו. במקומות כאלה, אני מרגישה את ניר יושב על כתפי ופשוט מתפקע מצחוק. אין הקלה , אך לא ויתרנו על החיים, זה נשאר תמיד איתנו. לראות היום את הקהילה, לעומת איך שהייתה לפני שמונה שנים: הפתיחות בחברה גדלה, החוזק של הקהילה, זה בהחלט מעודד. הרבה יותר אנשים וקבוצות שקמות ופועלות ומשנות דברים. מרכז ניר, מעברים של הקהילה הטרנסית, התיאטרון הגאה, מתנדבים/ות בארגונים השונים, תוכנית ניר באיגי ועוד”.

4. ישראל 2017 עדיין מלאת הסתה ואי קבלה של הקהילה הגאה, האם את חושבת שרצח שכזה יכול לקרות שוב?

“בוודאי , איזו שאלה. כשיש הסתה וכשיש פסילה גורפת של קהילה שלמה יכול לקום שוב בן אדם ולעשות מעשה”.

5. מה הדבר שהכי תרצי שיזכרו מניר שלך?

“מעבר לחיוך התמידי שלו, אני חושבת שהמקום של הנתינה, ההתנדבות, העשייה למען הזולת, לא רק למען הקהילה הגאה- זה מה שארצה שיזכרו”.

6. מאז הרצח הפכת מאד פעילה בקהילה הגאה. יזמת את הקמת “מרכז הדיווח ע”ש ניר כץ, שהאגודה הקימה. ספרי על כך מעט.

“הייתי במשלחת בקיץ 2010 בברלין, למדנו ממשטרת ברלין ומקצינים השייכים לקהילה הגאה שם, איך הם פועלים לגבי כל מה שקשור להומופוביה ולהסתה. בארץ מעולם לא היו נתונים על הומופוביה, כל תלונה נרשמה כאלימות כללית, מאז הקמת מרכז ניר כץ, כל דיווח כזה מדווח על רקע שנאה, הומופוביה. מעבר לנתונים שיש היום, המרכז מעניק ליווי מקצועי למתלוננים/ות. אני רק הצעתי את זה כשחזרתי מברלין לאגודה והם לגמרי עשו הכל. היום יש למי לפנות ולהתלונן- מבוצעת פעילות הסברתיות, מועברות תלונות במשטרה ועוד”.

7. האם אי פעם שאלת את עצמך, למה דווקא ניר?

“לא. אחרי שאבא שלו רמי נפל באסון צאלים א’- הבנתי שכל שאלות הלמה אין להן באמת משמעות. הרי המוח האנושי ימציא לנו תשובות להכל. אני לא עוסקת בלמה”.

8. האם יש לך מסר לקהילה הגאה,  בימים לא פשוטים, של מחאה סביב חוק האימוץ ומצעד חשוב וטעון בירושלים בפתח? 

“קודם כל, לצאת לרחובות, באירוע למלאת שמונה שנים לרצח בשבת האחרונה, מישהו החזיק שלט “מחאה של אהבה”, בנאום שלי החזקתי את השלט הזה. מה זה מחאה של אהבה? נורא פשוט- אין גבולות לאהבה, אין לה הגדרות, היא פשוט נמצאת, גם הקהילה הגאה פשוט נמצאת בכל מקום. הזכות הכי בסיסית היא הזכות לחיות ובטח לבחור איך לחיות את החיים שלך בעולם זה. די לצביעות, די להסתה, די לפסילה הגורפת, כולנו בני אדם, די לייחס לאנשים כוונות על פרובוקציות וכו’. ככה אנשים רוצים לחיות את חייהם מבלי לפגוע בחיים של אחרים- זו לא כוונתם. חיים בסגנון אחר אין בהם כדי לפגוע בחיים של אחרים”.

אילה כץ בצילום מתוך קמפיין נגד להט"בפוביה צלם: אדם בוסקה

אילה כץ בצילום מתוך קמפיין נגד להט”בפוביה צלם: אדם בוסקה

* אילה כץ- מתגוררת במודיעין עם בן זוגה גילי, לשעבר אשת הייטק ומנחת קבוצות. כיום, סבתא מאושרת במשרה כמעט מלאה. פעילה בקהילה הגאה לפעמים באופן גלוי ולפעמים באופן פחות גלוי. פועלת כדי לקדם חיבור בין סטרייטים ללהט”בים ב”תוכנית ניר” של איגי ולמיגור הומופוביה והסתה במסגרת “מרכז ניר כץ” של האגודה ללהט”ב.

לפרטים על “תוכנית ניר” של איגי: http://igy.org.il/page.php?id=12

לפרטים על “מרכז ניר כץ למאבק בלהט”בופוביה” של האגודה ללהט”ב: https://www.lgbt.org.il/nir-katz-center

עוד מהבלוג של כרמל מילנר-סער

תצוגה מקדימה

בחג הזה מתחברים לשורשים

אז איפה אתם/ן בחג? השאלה הכה ישראלית שמהדהדת בכל שיחת חולין, בסוף הקיץ בואכה תחילת ספטמבר. לשמחתי, שפר מזלי ומעולם לא דאגתי לגבי איפה אהיה בחג או מה נאכל? מה שתמיד הטריד אותי היה מה לקנות למארחים/ות. השנה, זוגתי ואני מארחות...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

אם יזכרו אותך, סיון... פרידה עצובה מאישה שלא הכרתי

סיון לביא. זוכרים/ות את השם? תיכף תשכחו. סיון שמעולם לא הכרתי, תהפוך להיות עוד סיפור עצוב שיופיע היום בכל האתרים ובעוד שבוע רק בדברי ימי הגוגל. ביום רביעי האחרון ביתה בכפר שלם בת"א נשרף, טרם חשפו את הנסיבות. למחרת, היא...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 6 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה