הבלוג של כרמל מילנר-סער

picanteria

צלמת סטילס, מנהלת תוכן ומדיה חברתית, בעלת העסק- הערך המוסף- כרמל מילנר-סער. אוהבת בני אדם, בעלי חיים, טבע, מילים וקולינריה. חיה באושר עם בת זוג מדהימה ושתי כלבות שהן החיים- מייפל וג'ינג'ר. לינק לדף העסק:... +עוד

צלמת סטילס, מנהלת תוכן ומדיה חברתית, בעלת העסק- הערך המוסף- כרמל מילנר-סער. אוהבת בני אדם, בעלי חיים, טבע, מילים וקולינריה. חיה באושר עם בת זוג מדהימה ושתי כלבות שהן החיים- מייפל וג'ינג'ר. לינק לדף העסק: https://www.facebook.com/Haerech.hamusaf/ לינק לדף הפרטי: https://www.facebook.com/carmel.saar

עדכונים:

פוסטים: 68

עוקבים: 13

החל מינואר 2017

סיון לביא.

זוכרים/ות את השם? תיכף תשכחו.

סיון שמעולם לא הכרתי, תהפוך להיות עוד סיפור עצוב שיופיע היום בכל האתרים ובעוד שבוע רק בדברי ימי הגוגל.

ביום רביעי האחרון ביתה בכפר שלם בת”א נשרף, טרם חשפו את הנסיבות. למחרת, היא ובנה יחידה שאהבה, הגיעו לבית השרוף, כדי לבקר/ לבדוק מה שרד או פשוט להיפרד, גם זה בבדיקה. הבית היה עדיין אפוף עשן ונטול חמצן, לאחר השהייה בו, היא פונתה ממנו במצב קל ובנה פונה במצב קשה לאחר שנמצא מחוסר הכרה. הוא נפטר בבית החולים. לאחר השריפה הם השתכנו אצל הסבתא מגבעתיים, זו שכל עולמה חרב עליה פעמיים בטווח של ארבעה ימים.

עשר המכות, הגרסה המודרנית אם תרצו.

אובדן הבית, הבשורה הקשה מנשוא על מות בנה, הותירה ככל הנראה את סיון נטולת כוחות או רצון לחיות ואף בצדק. היה זה בנה יחידה שמתמונות ניתן לראות כמה היה יפה, מתוק ובעל מבט כובש. אין לי ספק שלאבד ילד ובטח ילד יחיד לאמו, יכול להספיק, כדי שאמהות רבות יוותרו על חייהן ברגע.

אתמול, יום שבת, סיון יצאה מבית אמה בגבעתיים, ללא ארנק וללא טלפון נייד. יצאה לבלי שוב. ההתגייסות מעוררת ההערכה לא רק של כוחות הביטחון, אלא של אזרחים/ות מודאגים/ות וחברים/ות הייתה מידית ולא נראתה כמותה במקרים אחרים. המקרה הזה עורר מיד חשש כי היעלמותה אינה מקרית ויש למהר להכריז על מצב חירום ולמצוא אותה בטרם תגמול בליבה החלטה ממנה אין חזרה.

הבוקר, פועל הגיע למקום עבודתו, באתר בנייה ברחוב יגאל אלון בת”א וראה שם גופה מוטלת, הוא מיד דיווח על כך. הגופה נלקחה לבדיקה במכון לרפואה משפטית ולאחר כמה שעות נמסר שמדובר בגופתה של סיון.

סיון לביא צילום ביתי

סיון לביא צילום ביתי

באחת בצהריים היום באופן מקרי לגמרי הייתה לי פגישה ביגאל אלון, לא יכולתי להוציא את סיון מהראש, חיפשתי בעיניי אתרי בנייה וחשבתי, מה עבר לה בראש, האם לא היה שום דבר ראוי מספיק להחזיק מעמד עבורו? האם אמה שלבטח אינה צעירה תשרוד את הטרגדיה הכפולה? ומה איתנו, המכורים לחדשות ויותר מכך, אלה שקוראים היום ושוכחים מחר, האם מישהו יזכור את סיפורך סיון שבוע מהיום? אני לא יכולה להוציא את דמותך מראשי כבר מאתמול. עקבתי בחשש רב אחרי החיפושים אחרייך, בלבי ידעתי לצערי כי זו תהיה התוצאה.

גם כשחזרתי בשישי בארבע לפנות בוקר ממסיבה היסטרית ומוצלחת שאני הייתי היחצ”נית שלה, עם כל הסיפוק והשמחה, עדיין, דקה לפני שעצמתי את עיניי חשבתי עלייך ועל האובדן שלך, גם כשהתעוררתי בשבת בצהריים לעדכוני חדשות מלחיצים בנוגע להיעלמותך, חשבתי עלייך. חוויתי לאחרונה לידה שקטה טרגית במיוחד בחודש השישי (טרם העזתי לכתוב על זה אפילו במילה), אובדן גדול וחלל שנפער בי ובזוגתי אחרי שלוש שנים של תהליך בדרך לילד/ה ראשונ/ה, מיותר לציין, שלמרות שכל התהליך כולו אינו פשוט ורצוף אכזבות ומכאובים, הציפייה לילד ללא ספק גדולה מהכל וגיליתי שזו אינה קלישאה, החיים מבחינתי אכן חזקים מהכל, גם מאובדן ילד. איבדנו בן. אמנם 560 גרם, אבל ילד לכל דבר. אז נכון שכל אובדן הוא אחר להוריו ואי אפשר להשוות ואיני יודעת עם יד על הלב אם אחרי אובדן ילד יחיד הייתי מוצאת את הכוח, את היכולת לנשוך שפתיים, להישבר לרסיסים הכי קטנים שאפשר ולהדביק אותם אחד אחד מחדש ולמצוא טעם להמשיך.

אחרי הפגישה שלי היום ביגאל אלון, התחלתי בהכנות ובסידורים לחג, ידעתי שאני חוזרת ליום עמוס ומטורף, למרות זאת חשתי צורך לכתוב עלייך, לזכור ולהזכיר אותך עוד בטרם בוצע זיהוי סופי, חשתי צורך לכתוב לאמך כמה שהייתי רוצה לחבק אותה כרגע ולומר לה שלמרות הכאב הגדול והטרגדיה הכפולה, תמיד יש בשביל מה ובשביל מי.

מחר ערב חג הפסח, הקושיות שיהיו לי השנה יהיו מורכבות מהרגיל, למה? למה יש טרגדיות שכאלה בעולם? למה דברים כל כך קשים לא יכולים להימנע? איך ממשיכים בכלל אחרי אובדן ילד? איך מוצאים בכל זאת את תעצומות הנפש? יש שאלות שיוותרו לנצח ללא מענה. את מנת המרורים אחליק השנה בגרון עם כמה וכמה כוסות של תירוש מתוק. והיא שעמדה, העוצמה, ההתעקשות על החיים, עמדה לא לסיון אבל לזוגתי, לי ולעוד כל כך הרבה אנשים שחווים מדי יום אסונות, טרגדיות, אובדן ומוצאים את הפנס שיאיר להם מחדש את הדרך, בשאיפה שיבחרו להמשיך בדרך, למרות ובגלל הכאב.

שלום סיון, מי ייתן ותמצאי את השלווה. שמרי על בנך יחידך שם למעלה. יהי זכרכם ברוך וכל כך עצוב.

ולכולנו, חג פסח שמח, גם אם בפנים פשוט עצוב לכם/ן!

 

 

עוד מהבלוג של כרמל מילנר-סער

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

בחג הזה מתחברים לשורשים

אז איפה אתם/ן בחג? השאלה הכה ישראלית שמהדהדת בכל שיחת חולין, בסוף הקיץ בואכה תחילת ספטמבר. לשמחתי, שפר מזלי ומעולם לא דאגתי לגבי איפה אהיה בחג או מה נאכל? מה שתמיד הטריד אותי היה מה לקנות למארחים/ות. השנה, זוגתי ואני מארחות...

תצוגה מקדימה

והיא שעמדה.. והכינה לחם טחינה משודרג וכשר לפסח

פעם בפסח היינו אוכלים/ות רק מצות, מאז הרבה השתנה והשתדרג, פשוט תענוג! אחר כך הגיעו המצות המיוחדות, מצות בציפוי שוקולד, מצות שיפון/ שיבולת שועל/ כוסמין, אחריהן הגיעו הלחמניות עם קמח המצה, להן יש שפע גרסאות מוצלחות יותר או...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה