הבלוג של סופרסונס

SUPERSONAS

מיזם סופרסונה פועל למנף נשים מובילות לעמדות השפעה ויצוג מאוזן ושיוויוני בכל שדרות העשייה הישראלית

עדכונים:

פוסטים: 58

עוקבים: 10

החל מיוני 2015

נעמה הנקין, אם ל4 ילדים צעירים, מנהלת ובעלת “סטודיו המעבדה”, חברה בקהילת פרסונה ושותפה בכתיבת הבלוג “מתנחלות ברשת” נרצחה עם בעלה בפיגוע אכזרי. מרכינות ראש לזיכרה

02/10/2015

 

צילום: רבקה נרקיס

נעמה היא חברה שלי, והיא היתה חברה והשראה עוד הרבה לפני שידעתי איך היא נראית. ככה זה כשיש לך אישיות קורנת  וכשאת לא ממהרת להחצין את עצמך. ככה זה כשאת נעמה.
בקבוצות הפייסבוק שבהן היא היתה פעילה, היא כבשה אותנו בדיוק ובחדות שלה, באכפתיות שלה, במקצועיות הבלתי מתפשרת עוד כשבתמונת הפרופיל הופיע הארנב מהלוגו של הסטודיו שלה. כשזכיתי להכיר אותה פנים אל פנים, ההערכה והאהבה רק העמיקה.
כי נעמה היתה יחידה במינה. כולנו, אני יודעת. אבל אצל נעמה זה היה באמת. היא אהבה את המקום שלה, את היותה אישה דתייה, רעייה ואם לארבעה בת שלושים. אבל היא לא ראתה שום סיבה להישאר בתוך המסגרת המאוד נוחה לסביבה של מה שמי שעונה להגדרה הזו אמורה לעשות, או לחשוב, או ליצור.
נעמה היתה מעצבת חווית משתמש מהשורה הראשונה, עם כישרון ויכולת אבחנה דקה מן הדקה ששיקפה את האינטליגנציה הרגשית היוצאת מן הכלל שלה כי היא פשוט הבינה באנשים. הרעיונות שלה היו גדולים, חדשניים, והיא הגשימה אותם אחד-אחד בקצב מסחרר. כשדיברתי עם נעמה תמיד ידעתי שהיא תקשיב היטב. תקשיב באמת. ואז היא תפתיע אותי. פעם זה היה ברעיון למיזם שכבר לא ייצא לפועל, כזה שבאמת יכול היה לשנות את התחום. ופעם זה היה בתערוכה שהיא יזמה מעבודות התלמידים שלה — נשים וגברים מהמגזר החרדי שלפני זה מעולם לא גרמו להם ליצור באופן כה כן ואמיץ.

 אבל נעמה לא היתה סמל. היא היתה אישה אמיתית. (״היתה״, מילה הזויה)

היא התמודדה עם מחסום ה-24 שעות ביום, ונקרעה בין החלומות והרעיונות המדהימים שלה לצורך להאט ולהתפקס. היא דאגה שלא יירשמו מספיק אנשים לסדנה (ותמיד נדהמה כשההסדנאות היו מלאות עד אפ סמקום ואנשים רק ביקשו עוד. טוב, זו היתה נעמה.) לפעמים היא הרגישה לא כל כך שייכת. אישה במטפחת סביב שולחן הישיבות במגרש של הגדולים. אבל תמיד, ברגע שהיא החלה לדבר, כולם הבינו שיושבת כאן אשת מקצוע שלא נתקלים בה כל יום. יש כאלה שלא זוכים להיתקל גם בתקופת חיים שלמה. אנחנו זכינו.

 הפעם האחרונה שהתראינו היתה ביום ההולדת שלה. יום הולדת עגול, שלושים, ונעמה רצתה פשוט לשבת בבית קפה עם חברות — שכל אחת מהן פגשה אותה בפינת חיים אחרת. כדי לשבור את הקרח, כל אחת בחרה מראש את העבודה של נעמה שאותה היא הכי אוהבת, ונעמה היתה צריכה לנחש. אני בחרתי בסדרת אימג׳ים מבריקה שבה נעמה הסבירה מהו מוקאפ, למה זה טוב ומי צריך את זה בכלל. זה מוזר, כי בעולם של מוקאפים וגרסאות ניסיון, נעמה היתה הדבר האמיתי. העולם זכה בה, ועכשיו כולנו הפסדנו.

מתוך סידרת עבודות של נעמה הנקין ז"ל

מתוך סידרת עבודות של נעמה הנקין ז”ל

הכותבת היא חדוה קלינהנדלר: מומחית תוכן ומדיה חברתית וחברתה של נעמה הנקין ז”ל

עוד מהבלוג של סופרסונס

תצוגה מקדימה

חמש סיבות מדוע האלופה במיל' אורנה ברביבאי צריכה להיות מפכ"לית המשטרה

1. כי אלברט איינשטיין טען ש"אי שפיות הוא לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות". משטרת ישראל בעשור האחרון בכלל ובכהונתו של המפכ"ל היוצא דנינו בפרט, הגיעה לשפל...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אמא משקיעה: לא אמת מוחלטת.

שבועון לאישה, שלום, נתקלתי היום בפוסט שלכן להלן שדן בסוגייה הרת גורל שעניינו "חמישה סימנים לכך שאת אמא משקיעה": בהתחלה שאלתי את עצמי אם זה אמיתי. אחר כך שאלתי את עצמי אם...

תצוגה מקדימה

לבעלי המאה והדעה, ועידת ישראל לעסקים 2015

צילום: istock מר ארז ויגדומן, איש השנה, מר רון חולדאי, ראש העיר שלי, מר איתן אדמון מנכ"ל גלובס שאני נמנית בין קוראיו בתשלום כבר עשרות שנים, מר משה מרי מנכ"ל נספרסו ששתיתי כבר...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה