הבלוג של perlstiker

perlstiker

עדכונים:

פוסטים: 27

החל מספטמבר 2017

depositphotos_76476743-stock-photo-broken-glass-with-water

 

אני זוכרת שרקדתי. המון. אני זוכרת חופש. אני זוכרת שלא דאגתי. אני זוכרת כיף. למדתי, עבדתי, רקדתי, יצאתי, הכרתי ה**נתי. החיים חייכו אלי. שמחו בי.

ואז, רגע לפני שהכל השתבש אני עוד זוכרת תחושת הישג של שינוי עצמי, של ביטחון גדול, אני זוכרת את הרגע הזה שלפני התאונה.

ואז זה קרה. התאונה. הוא  ר א ה  אותי ברחוב, קושרת אופנוע, חייך אלי והלך. חשבתי שזה עוד בחור שעבר ברחוב, אבל הוא חזר. הוא השאיר לי פתק באופנוע, ואני התקשרתי. ואחרי שיחה ארוכה, הוא גילה לי שהוא נשוי. כעסתי וניתקתי. אבל הוא לא הפסיק להתקשר. הוא טען שהוא בכלל בהליכי גרושין, ועניין הנישואין הוא פרט טכני, וסיפר כמה שהמפגש ביננו היה משמיים.

בהתחלה היססתי. ידעתי שזה לא נכון. אבל הוא לא הרפה. ניתקתי והוא חזר. הוא חיכה ליד העבודה. הוא התקשר ושלח מסרונים ושוב ושוב, וידע מה לומר ופרק כל היסוס שלי. ונגע בי בכמיהה כל כך גדולה. ואני הרגשתי לשבועות אחדים מרכז היקום כולו. שהכל סובב סביבי.

בררתי איתו מדיי פעם מתי קורה הגרושין שלו. הוא סיפר שזה כבר קרה. שהם בדיוק חותמים.

אחרי שנה שלמה שבה הוא מחזר ולא מרפה, ולא מאפשר לי רגע מנוחה, רגע לחשוב, כשאני כבר מהופנתת, מכורה, מאוהבת… אז הוא מספר לי שבנוסף לשני הילדים שיש לו מאישתו הראשונה, אישתו השניה, ממנה התגרש רק כמה ימים לפני, חובקת גם היא בת. קישרתי מיד את יום הלידה עם יום אחד בודד שבו הוא נעלם וכמה שעות לא התקשר. הוא אישר. הרגשתי שעולמי חרב. הוא שיחק את הפגוע. חזר ואמר שהוא עצמו לא השתנה. האשים אותי בשקר, טען שפחד מהתגובה שלי אם יספר, ועכשיו איך אני יכולה לשפוט אותו…. הוא עדיין אותו האדם, שנאלץ לשקר על מנת להגן עלי.

שוב עזבתי אותו. בפעם המיליון. ושוב הוא לא הרפה. הוא עירב אנשים אחרים, שגרמו לי לחשוב שאני הטועה.

לא רציתי אותו. אבל רציתי אהבה. והוא לא הרפה. נעץ את שיניו בחיים שלי ולא עזב לרגע. ואמא שלי מיררה את ימיי. ואני עברתי לגור אצלה כדי ללמוד, אך ללמוד לא יכולתי. אמא שלי שנאה אותי בבוקר והוא אהב אותי בלילה. ורציתי שמישהו יאהב אותי. רציתי להרגיש רצויה. והוא אחז בחיי ולא נתן לי רגע מנוחה.

ואז עברנו לגור יחד. אחרי כמה זמן היה משבר. והוא ארז את כל הדברים שלו בארגזים והעמיד את הכל בסלון, וכמעט הלך. אני הרגשתי שזה הדבר הנכון. שזה בסדר שהוא הולך. שזה לא מה שאני רוצה או צריכה. ולא עצרתי אותו. אני אחפש לי אהבה טובה. כי אם זאת אהבה אז היא לא טובה. זאת האהבה הכי מרה ונוראה שמישהו יכול לתאר. זאת אהבה שמרגישה כמו שינאה. זאת לא אהבה. זאת שינאה.

הוא חיכה שאתחנן שיחזור. שאפול על ברכיי ואבקש מחילה. כשזה לא קרה- הוא חזר בזחילה. ישב לרגליי וביקש סליחה. התחנן. התרפס. ואני ידעתי באותו הרגע. שאם אסלח עכשיו, אין דרך חזרה, והחיים שאקבל יהיו מרים כמו האהבה המרה שלו. אבל הוא שוב לא הרפה. ואני רציתי שמישהו ירצה אותי באמת. רציתי להרגיש רצויה. והוא ידע לומר את המילים הנכונות, ידע בדיוק מתי לגעת, ומה צריך לעשות.

עצמתי עיניים, ונפלתי פנימה, לתוך אינסוף של צער, יגון. בהמשך עלו רגשות שמעולם לא פגשתי לפני בחיי- מירמור, כעס, אובדן השמחה. אובדן החיות, אובדן הדרך. אובדן. אובדן האמונה.

כצפוי, כשנולדה תהל התחלתי להתפקח. ביום אחד ארור הבנתי עם מי התחתנתי. הצתה מאוחרת ונוראה. כשסיפרתי לסביבה שאנחנו מתגרשים לא היה אף אדם מופתע. הם ראו מה שאני סרבתי. אני עצמתי עיניים, עיניהם של כולם היו פקוחות לרווחה.

ויתרתי לו על הרבה כסף, העיקר ללכת ממנו. לא רציתי למשוך את המלחמה. היה לי ייצוג גרוע. היה לי שופט לא הוגן. אלוהים שכח אותי. השטן לא הרפה.

ואז התחילו ההתנכלויות. הוא לא חילץ את שיניו מחיי. עדיין נועץ בי טלפיים מחודדות ציפורניים ולא נותן לי רגע מנוחה.

ארור היום בו הוא הבחין בי, ארורה שעת הבוקר. ארור האופנוע עליו שם את מכתבו, ארורה הרוח שלא נשאה את הנייר לשלולית עכורה, ארור הטלפון שממנו חייגתי, ארור המקום בו ראיתי אותו בראשונה.

למה אלוהים. למה. מעולם לא עשיתי דבר רע. אני רק חיפשתי אהבה.

עוד מהבלוג של perlstiker

תצוגה מקדימה

סער

חזרתי לאפליקציה. אחרי דקות ארוכות של החלקה שמאלה הופיע סער. היי אתה חתיך.... אבל צעיר. אבל חתיך. טוב ימינה. בטח לא יצא כלום אבל לא יכולה להשמיל אותו... חתיך מדיי בשביל השמאל....

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

החלטה החשובה בחיי

כן או לא כן או לא שנה שאני דוחה את ההחלטה. עד עכשיו החלטתי לא להחליט, חשבתי שיש לי עוד קצת זמן. עכשיו גם הזמן הזה נגמר. עכשיו מחליטים. תהל בת 8. תמיד חשבתי שיהיו לי עוד...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מתחילים עכשיו

הבוקר יש לי פגישה באיכילוב. לא יודעת למה. פשוט קבעתי. אז לפני חודש. התקשרתי רק להתעניין, כמו שהתעניינתי באסותא, בסופראם, באסף הרופא, ובלינסון. האישה בצד השני שלחה אותי...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה