הבלוג של perlstiker

perlstiker

עדכונים:

פוסטים: 27

החל מספטמבר 2017

pack

אחרי הגרידה לא לקחתי הפסקה.

מיד אחרי זה ספרתי ימים הופשר עובר והוחזר לרחמי. אולי זה לא היה נכון. אולי הייתי צריכה קצת זמן לאסוף את השברים. אולי קצת להתאבל. העובר שהופשר לא התפתח. נשארו שניים בהקפאה. בחודש אחריו, סביב יום הולדתי ה42, ביצעתי החזרה נוספת. בזמן ההפשרה עובר אחד מהשניים לא שרד. החזירו את העובר האחרון. לא ציפיתי שתהיה התפתחות כלשהי.
אחרי שבועיים החלטתי שגם זה לא שרד, והשלב הבא זה להתחיל סבב חדש עם סבב זריקות חדש, אך להפתעתי האדישה עדיין, המדדים עלו באופן תקין.
לפני כמה ימים ביקרתי את הרופא לאולטראסאונד ראשון. הוא מצא את העובר, איבחן פעילות לבבית, ובלחיצת כפתור נשמעו לפתע דפיקות הלב שלו, בקצב נפלא. המשכתי להתייחס באדישות.
הסברתי לרופא, שאחרי הפעם הקודמת, עד לחודש שביעי אני לא מצפה לכלום. הוא הבין אותי, והוציא פלט עם הוראות לרופא מטפל להמשך מעקב הריון, ופלט תמונה של העובר.

עכשיו, כשהעובר נקלט, אני צריכה להגיע להחלטות חדשות לעתיד. איפה אגור זאת החלטה ראשונה.
בעלת הדירה הודיעה לי בשנה שעברה שהיא תעלה לי את שכר הדירה. גם ככה 4500ש”ח זה ממש הרבה, אין לי שום עניין לשלם יותר. אני מניחה ששוב מקפלים, כמו בכל שנה שנייה. אך לאן עוברים?
תהל תהיה בכיתה ד. השעות שהיא מעבירה איתי בעבודה אחרי הלימודים עושים לה נזק חברתי ואישי. היא בורחת לאחד החדרים הפנימיים, ויושבת שם עם הטלפון שלה עד שאנחנו יוצאים. אין לה חוגים, אין לה בילויים אצל חברים. כשסוף סוף היא פוגשת חברות או שאנחנו נפגשים עם אנשים אחרים, היא מתקשה לאסוף את עצמה ומתפרעת.

לפני 3 חודשים לקוחה שאלה אותי למה אני לא עוברת חזרה להרצליה. היא הציעה שאמא שלי, אותה פגשה מספר ימים לפני כן, תעזור לי עם תהל. היא שאלה את אמא שלי למה היא לא עוזרת לי כי היא לא עובדת ויש לה זמן. אמא שלי לא ידעה מה לענות. אמא שלי עוזרת באופן קבוע לאחותי הגדולה. לי מעולם לא עזרה. אחותי הגדולה גם מעדיפה שאמא שלנו תהיה רק סביבה, ודיי תורמת להפרדה. חסכתי מאותה לקוחה את סיפור הרקע המשפחתי והנהנתי בהכרה שזה רעיון טוב.
בהמשך אבא שלי סיפר, שאמא שלי סיפרה לו על השיחה שהיתה לה עם אותה לקוחה, ושהיא היתה עוזרת אם אעבור להרצליה.
התחלתי לגלגל את הרעיון. כמובן שזה אומר לחזור לשעות ארוכות על הכביש. אני שונאת לנהוג. בזבוז זמן. מצד שני, עייפתי מהחיים בתל אביב. או כפי שאני מכנה אותה כבר שנים- תל הביב. החינוך, הצפיפות, הלחץ, הרגשת המאבקים התמידית בין צפון ודרום, בין מסתננים למקומיים, בין “נאורים” לאנשים אמיתיים וכו. הכל באויר לחוץ וכועס. הנסיעה בתוך תל אביב תמיד לחוצה ומפחידה. ואני עייפתי מהחיים בתל אביב.
השנה האחרונה ייאשה אותי סופית.. בית הספר החדש של תהל לא תרם. ההורים בו נפלאים אמנם, אבל ההנהלה והמורים והחזון הבית ספרי פחות. נכון ששנה הבאה תהיה הנהלה חדשה, ומורים חדשים וכנראה גם תקווה חדשה, אבל אני כבר עייפתי. ואני צריכה לשקול גם מה יקרה אם יתווסף ילד נוסף. לא אוכל לנהל הכל לבד. אני אצטרך עזרה, אפילו מאדם אנוכי ולא שפוי לעיתים, כמו אמא שלי.

עוד מהבלוג של perlstiker

תצוגה מקדימה

סער

חזרתי לאפליקציה. אחרי דקות ארוכות של החלקה שמאלה הופיע סער. היי אתה חתיך.... אבל צעיר. אבל חתיך. טוב ימינה. בטח לא יצא כלום אבל לא יכולה להשמיל אותו... חתיך מדיי בשביל השמאל....

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

החלטה החשובה בחיי

כן או לא כן או לא שנה שאני דוחה את ההחלטה. עד עכשיו החלטתי לא להחליט, חשבתי שיש לי עוד קצת זמן. עכשיו גם הזמן הזה נגמר. עכשיו מחליטים. תהל בת 8. תמיד חשבתי שיהיו לי עוד...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מתחילים עכשיו

הבוקר יש לי פגישה באיכילוב. לא יודעת למה. פשוט קבעתי. אז לפני חודש. התקשרתי רק להתעניין, כמו שהתעניינתי באסותא, בסופראם, באסף הרופא, ובלינסון. האישה בצד השני שלחה אותי...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה