הבלוג של perlstiker

perlstiker

עדכונים:

פוסטים: 27

החל מספטמבר 2017

21/09/2018

apple shana tova
אני משתדלת לא לחשוב על זה. לא להעלות רגש, ולא להדביק משמעות.
קניתי מלא זריקות. לפי מרשם הרופא.
התחלנו מגלולות, שדחו קצת את תחילת ההזרקות, בגלל החגים. אחרי חצי חודש של גלולות- נשלחתי לעשות בדיקה, ואז להתחיל בזריקה. מתחילים עם גונאל. האחות הסבירה לי את אופן השימוש, כדי שאוכל להזריק בעצמי. היא הזריקה לי בפעם הראשונה. בפעם השנייה שוב אחות ניסתה להראות לי, ושוב היא הזריקה לי בעצמה.
ואז הגיע ערב כיפור. שום מרפאה או מוקד לא עבדו באזור גוש דן והשרון. נשארתי אני והזריקות לבד.
נסעתי להורים. תהל אצל אבא שלה. במקלחת דקרתי את עצמי והוצאתי. ואז עצמתי עיניים ודקרתי. החדרתי את הנוזל, אחרי ספירת 5, ובדיקת החלון תצוגה הוצאתי שוב בעיניים עצומות.
למחרת לא מצאתי בית מרקחת, לקנות זריקה חדשה. אוף, למה לא קניתי מראש. קניתי רק בבוקר שלמחרת, ושוב רוקנתי מחשבות ודחפתי את המחט לבטני.
בצהריים התקשר הרופא. הוא לא התלהב מזה שאחרתי את ההזרקה, ולא הבין למה לא עשיתי בדיקות.
אולי אמרו לי. אני לא זוכרת. בטוח שלא אמרו. אני תמיד רושמת. הבטחתי להזריק שוב בערב (אוף פעמיים ביום) ולעשות בדיקה בשישי בבוקר.
במקביל- אנחנו עסוקים בשבוע האחרון בריקול של מוצרים שהדפסנו בחודשיים האחרונים. מסתבר שהם הורידו את הטמפרטורה של התנור. מוצרים רבים לא התייבשו. איזה בושות. ואיזה לחץ להחזיר את המוצרים ולהעביר אותם מוכנים בתנור, לארוז יפה יפה ולהחזיר ללקוח.

זה רק הוסיף ללחץ. אני לא יודעת מה לעשות קודם. לרגע חשבתי לוותר ולדחות. מצד שני, החיים שלי תמיד ככה. אף פעם לא על מי מנוחות. והזמן זה עכשיו (חוץ, עברתי כבר 4 זריקות, וגם מאוד יקרות, אז לא. אני לא מתחילה מחדש). ממשיכים, הכל במקביל.

ביום שלפני ערב כיפור היה הדיון בעניין בית הספר. אבא של תהל התלהם והשתולל, וביקש להחזיר אותה לבית הספר הקודם. השופטת קבעה כי להחזיר אותה זה לא טובת הילדה. היא נתנה לו הזדמנות לסגת ושאלה אותו אם הוא משנה את דעתו, אחרי ששמע דברים שלא היה מודע אליהם, כמו שהיא שמחה להגיע לבית הספר, שהיא לא רוצה לחזור לקודם, שהיא סבלה מהצקות ומרמה לימודית ירודה.. על כל אלה הוא ענה לה שאם היא תשאיר את הילדה בבית הספר החדש, היא בעצם נותנת לאמא, לי, פרס. וזה מייד אחרי שהוא אמר לה שהוא רוצה רק את טובת הילדה, והיחסים ביננו לא מעניינים אותו. כשהיא הפצירה בו- אתה מבין אבל את טובת הילדה וכו’ וכו’.. אז הוא השתולל- אבל את נותנת לאמא פרס! את נותנת לה פרס!
היא קבעה שתהל תשאר בבית הספר החדש. ואבא שלה יקבל “דמי העלבות” בסך 2500 ש”ח, בחמישה תשלומים. ההסכמה שלו נקנתה בכסף.

ביום כיפור קראתי את הספר החדש של יוכי ברנדס. מתחילתו ועד סופו. 520 עמודים. זה היה השיא שלי. ספר עבה ושלם. היא מביאה את הסיפור על חייו של הבעל שם טוב, מהעיניים של ביתו, אדל, שלימים היתה סבתו של רבי נחמן המפרסם. יוכי ברנדס לא דייקה תמיד בפרטים. היו לא מעט המצאות בספר. אבל הוא השאיר איזה ניחוח של התקרבות. התקרבות להיסטוריה. למסורת. לאמונה השלימה. למי שהייתי. אחרי שסיימתי את הספר הלכתי לבית הכנסת שליד. הספקתי לשעתיים האחרונות. נשאתי תפילה אישית. לעצמי. אני זוכרת את ההתרחקות של שנה שעברה. אני זוכרת שהחלטתי להתרחק. כעסתי. התמרמרתי. לא הבנתי את הסבל והקושי שנמשך ונמשך.. שנים ועוד שנים. שנה שעברה בחרתי להתמרמר. השנה סיימתי. ביקשתי לחזור, להתקרב שוב – לאמונה, לאהבה. למה שטוב.

היום נוספה זריקה חדשה צדרוטאיד. מונעת ביוץ. קניתי 1, אצטרך מחר בערב לחפש שוב בית מרקחת תורן עם זריקה למכירה. בזריקה הזאת אני מתחפשת ללבורנטית. מערבבת ורוקחת פורמולה, ואז גם את השניה. למה אי אפשר את שתיהן באותה דקירה?
אז יש לנו צטדרוטאיד, ויש לנו גונאל, ובדיקות ביום ראשון. ואין לנו רגע דל.

עוד מהבלוג של perlstiker

תצוגה מקדימה

סער

חזרתי לאפליקציה. אחרי דקות ארוכות של החלקה שמאלה הופיע סער. היי אתה חתיך.... אבל צעיר. אבל חתיך. טוב ימינה. בטח לא יצא כלום אבל לא יכולה להשמיל אותו... חתיך מדיי בשביל השמאל....

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

החלטה החשובה בחיי

כן או לא כן או לא שנה שאני דוחה את ההחלטה. עד עכשיו החלטתי לא להחליט, חשבתי שיש לי עוד קצת זמן. עכשיו גם הזמן הזה נגמר. עכשיו מחליטים. תהל בת 8. תמיד חשבתי שיהיו לי עוד...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מתחילים עכשיו

הבוקר יש לי פגישה באיכילוב. לא יודעת למה. פשוט קבעתי. אז לפני חודש. התקשרתי רק להתעניין, כמו שהתעניינתי באסותא, בסופראם, באסף הרופא, ובלינסון. האישה בצד השני שלחה אותי...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה