הבלוג של לזקק את הרגש

pazitzeidman

עדכונים:

פוסטים: 6

עוקבים: 0

החל מנובמבר 2013

לכל אחד ואחת מאיתנו יש תשוקה. תשוקה מאוד ברורה המניעה אותנו קדימה. מתי בפעם האחרונה עצרת כדי לחשוב מהי? מהו אותו דבר מיוחד הגורם לך לקום בבוקר, לפקוח את העיניים, לחייך ולרצות בכל מאודך להתחיל את היום הזה? האם בימים בהם הטכנולוגייה מתקדמת וממלאת אותנו במגוון אמצעי תקשורת, היא בעצם מפריעה? מוציאה אותנו מפוקוס ובעיקר גורמת לנו לצוף בין העיקר לטפל? האם היא דוחה לנו את התשוקה? מסיחה את הדעת והופכת אותנו לרובוטים מגיבים?

18/11/2013

מהי הסיבה שלך לקום בבוקר?

כל אחד ואחת מאתנו ניזון מתשוקה.

תשוקה, מאוד ברורה ולמגוון רחב של דברים, היא הכוח המניע אותנו קדימה. קדימה לעבר מילוי הנשמה והנפש. תשוקה לאהבה, תשוקה לעבודה, משפחה, חברות, ספורט, כתיבה ועוד מיליוני דברים.

לעיתים אנו לא ממש מפוקסים ומפזרים את האנרגיות על כל כך הרבה דברים במקביל וזה פשוט מוציא אותנו מאיזון. אנחנו מתבלבלים. יורים לכל הכיוונים. ממקבלים הכל בחיים. לא באמת מנהלים את הזמן אלא הזמן מנהל אותנו.

כשהבוקר מגיע אז קמים, כשיש פגישה פשוט הולכים, כשיש קרייסס בעבודה מתקנים… מגיבים. כל הזמן עסוקים בלהגיב. וכמה שיותר, בעוצמות מטורפות ומגיבים. פשוט מגיבנים הפכנו להיות. וזה נראה לנו לגיטימי. פשוט לתת מענה לכל דבר. זה מה שצריך. זה מה שנכון לעשות. זה בדיוק המצופה מאיתנו.

בכביש, בנסיעה, ברמזור, באמצע פגישה, באמצע שיחה עם אהוב יקר, אפילו מהשירותים או בכל מקום אחר שנראה לנו הכי לגיטימי.

פעם, כשלא היו לנו כל כך הרבה מסיחי דעת היינו מאוד חדים.

יודעים בדיוק מאין באנו ולאן הולכים.

החלטתי לעשות מעשה. להתחיל בעצמי להטמיע שינוי. הפוקוס הזה יכול להגיע דרך כמה צורות: לקום בבוקר לפני כולם רק בשביל כמה דקות של מחשבה. כמה דקות של סידור הפעולות היומיות. כמה דקות בודדות שיארגנו לי את המחשבה של מה טפל ומה עיקר.

על מה לשים את הדגש היום, מחר או בעוד חודש ועל מה לדלג.

כמה חברויות פיתחנו עם אנשים שמשכו אותנו לכיוון, כמה יחסים אנו מנהלים במקביל, לכמה פורומים אנו משתייכים. האם באמת אנחנו צריכים את זה? האם אנו תורמים לכולם וכולם תורמים לנו? מה אם נעשה סלקצייה? מה אם נברור את הקשרים ביתר שאת וכן נפנה יותר זמן ומשאבים לאילו החשובים לנו באמת? סדר עדיפויות? תשוקה אמיתית? ניצול זמן בצורה חכמה? מה אם ניהיה כנים עם עצמינו מה “מרים” אותנו בחיים ומה אוגר בתוכינו לחץ ודברים קשים? מיותרים? כאילו שסדר היום שלנו או בכלל החיים שלנו ייראו וירגישו הרבה הרבה יותר טוב….

יש כמובן את המשימות החשובות שבלעדיהן לא נוכל לעבור לסדר היום, משימות קיום אני קוראת להן. אבל בתוך כל הבלאגן, בתוך כל הכאוס המוחלט יש אתרחשי הלב.

בכל הכוח אני מתעקשת לחשוב עליהם ולא עוברת לסדר היום בלי ששנייה, חשבתי. אשכרה…. עצרתי את הזמן והקדשתי מחשבה…

כמו ילדה קטנה התחלתי לשאול עצמי שאלות, לענות לעצמי תשובות אשר הראו לי מפה. מפת דרכים מאוד ברורה לאן אני צריכה לפנות. איפה כדאי יותר להשקיע.

זהו תהליך שלעולם לא נגמר. לכל עת יש את הסאב טקסט החשוב מכל. בבקרים בהן אני פוסחת על ה”מחשבה”, אני יודעת שפספסתי יום. כי תמיד יש כאילו שיפעילו אותך ותמיד תמצא עצמך נגרר לעשות משהו העובר בדרכך.

לכאורה, זה נשמע פשוט ויש כאילו שיאמרו שהם פועלים על אוטומט ומולטי טסקינג וגם ככה עושים הכל במקביל…. אך נסו שנייה אחת להיות כנים עם עצמכם ובאמת לעצור לשנייה.

כמה פעמים מצאתם עצמכם עונים למיליון וואטסאפים במקביל, מגיבים למיילים ביד שמאל, טלפון ביד שלישית. כמה פעמים מצאתם עצמכם פוגעים בארוחת צהריים שלכם או שפשוט שכחתם לשתות.

אמנם, אני מתארת פה דברים בסיסיים לחלוטין, אך ממקור ראשון הם סימפטום. סימפטום ליהיות דג מת השוחה עם הזרם או לחילופין מריונטה נמשכת בחוטים.

אותם דברים בסיסיים הם מדרגה לקראת הדברים החשובים באמת.

כמו: לאן אני הולכת? מה אני באמת רוצה? מה חשוב לי מתוך מסות הדברים החשובים העומדים בפניי?

האם לחבק את הילד הקטן שלי במשך כמה דקות תמימות ושלמות בלי לקטוע את החיבוק ע”י “גורם מפריע” ולא באמת חשוב, ייעשה את ההבדל?

אם אומר לא! לאחת מקבוצת הוואטסאפ הבודדות המתחברות אלינו בכל יום ביומו.

האמת, אני מגוונת. פעם אני שוחה בבוקר ויש לי 40 דקות להעמיק עם הנשימות שלי ביום שלפניי. באחת מן הפעמים אני פשוט קמה מוקדם יותר כדי לשחזר איך נראות עיניו… או סתם עוצרת לקפה. נכנסת עמוק למחשבות תוך כדי תנועה.

שמה על “השתק” את כל המפריעים במהלך היום ועל רטט חזק בפול ווליום את החלק העיקרי שלי והחשוב לי. את התשוקה האמיתית על השולחן. את האדרנלין המניע אותי בכל יום והוא זה הגורם לי לקום בבוקר בלהט ובחשק.

מוזר שדווקא בימים האילו, בהם הטכנולגייה מתקדמת בטרוף והכל מוגש לנו על מגש של כסף ו”רק תבחר!” אנחנו מאוד מבולבלים. עובדים הרבה הרבה יותר קשה מבעבר וחולשים על אינסופ תחומים פעילים.

דווקא בימים האילו כשאנחנו עוצרים שנייה ומתבייתים על התשוקה האמיתית או על המשימה הכי חשובה שעומדת לנגד עיננו, הדרך הרבה יותר ברורה.

עצרתי שנייה כדי לשתף אתכם, לשתף במחשבה בסיסית שיכול להיות שלא נוגעת באף אחד או שאולי נוגעת בהרבה ורק תעשה סדר בסולם התשוקות.

אז בשביל אתם קמים בבוקר?

מהו הדבר הראשון שאתם רואים לנגד עינכם?

עוד מהבלוג של לזקק את הרגש

תצוגה מקדימה

זיקוק הרגש הוא אחד המשימות הכי משמעותיות בשבילי ביימים טרופים אילו

שואבת את הכוחות ר-ק מהטוב שמסביבי. לפעמים לא מעכלת בכלל כמה כוח יש בי בסינון, איפוק ודחיית סיפוק. האוזניים לא שומעות בכלל את אותן המילים...

תגובות

פורסם לפני 4 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לזו שלבד...

לזו שלבד... שמרגישה כל שבריר שנייה שחולף לו. כל חג. כל שבת. כל ארוע חברתי. חוזרת מהעבודה אחרי יום ארוך במיוחד. העלייה לקומה 20 נמשכת שעות.... ודלת המעלית הכבדה בקושי נפתחת. צעדייך לפתח דירתך נשמעים בווליום לא הגיוני. המפתח...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה