הבלוג של הדס אילון כרמי

אימ-אמא

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות... +עוד

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות אינסוף, עצמאית שהיא גם שכירה, הנאחזת בהתרחשויות חייה כבסם משכר המחזיק את הראש גבוה מעל הקרקע, רוב הזמן. מעל 40, חיה את המשבר ונהנית ממנו :-) , אמא לשתיים, בעלת תואר שני בתיאטרון ומנחת קבוצות לאמהות אחרי לידה, מעצבת תאורה לתיאטרון, סטייליסטית, מנהלת תוכן שיווקי, מפיקה, עורכת, עובדת בהייטק, מלווה רגשית, מאמנת ומגשרת (לא משפטי) בתקשורת מקרבת (NVC) ועוד כמה דברים...

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2010

מה מניע אותנו בתגובות שלנו למעשי עוללינו? האם זה משהו מעברנו? האם גישה חינוכית חזקה? האם בושה? סתם יצר של הרגע?

14/11/2010

לימים למדתי, כי הדרך למצוא את דרכי החינוכית מתחילה בהקשבה ובהפרדה.

הקשבה – היו קשובים לילדכם, ראו למה הוא זקוק ומה הוא מבקש מכם בהתנהגותו

הפרדה – נסו לשים בצד לרגע רגשות אישיים, שהתנהגותו מעלה בכם.

דוגמה -

הילד בן השנתיים צורח בקניון. הוא רוצה רק עוד פעם אחת במתקן שעושה מוזיקה וזז כששמים לו 2 שקל.

אתם מצידכם ממהרים לצאת לפני הפקקים, כבר שמתם כסף פעמיים ובפעם השלישית הוא הבטיח שזו האחרונה ושהוא לא יבכה אחריה..

הקשבה - כיף לו, הוא לא רוצה שזה יגמר. הוא רוצה עוד

הפרדה - אתם נבוכים – מה יחשבו כל האנשים מסביב? שאני לא הורה טוב? שאני לא מרשה לילד להנות? ועוד – שאני הורה רע וגורם לילד שלי לבכות…. שימו רגשות אלו בצד והקשיבו לו: הוא עצוב. שלוש פעמים הוא ביקש שוב ונתתם לו – למה שהפעם זה לא יצליח?

התנהגות א: אתם לוקחים אותו ביד ואומרים: “אתה ממש ילד רע, הבטחת לי שאחרי הפעם האחרונה לא תבכה יותר!”

התנהגות ב: אתם מרימם אותו על הידיים ואומרים לו: “מתוק, ראיתי שהיה לך כיף על המתקן ולכן הרשיתי כמה פעמים. אנחנו נחזור שוב בפעם אחרת. עכשיו אנחנו רוצים להגיע הביתה. בבית נשחק בפאזל/נאכל ארוחת ערב וכו’…”

התנהגות ג: “אם תפסיק לבכות אני אשים אותך שוב על המתקן בפעם האחרונה-אחרונה ודי”

- מהי משמעותה של כל אחת מהתגובות שלנו?

מה אתם הייתם עושים?

אז ככה:

אדגים מספר תגובות ואציין את דעתי האישית על כל אחת:

התנהגות א’: אתם לוקחים אותו ביד ואומרים: “אתה ממש ילד רע, הבטחת לי שאחרי הפעם האחרונה לא תבכה יותר!”

אז ככה: בעיני אין ילדים רעים (כן כן, כמו הספר של גברת דליות). יש ילדים שעושים מעשים רעים, ויש ילדים שסתם מתנהגים בצורה ילדותית (ואללה??) שמביכה אותנו, המבוגרים.

ילדים עושים מה שטוב להם באותו הרגע. הם הכי אמיתיים בעולם, יודעים מה הם רוצים וגם יודעים איך להשיג את זה. עובדה – זה עובד! אז כשבא לנו פתאום לשנות את מה שעבד עד עכשיו – הם לא מסכימים בקלות. והאמת? די בצדק.

אני חושבת שאם כמה עורכי דין היו לומדים מהם משא ומתן זה היה יכול להיות מצויין!

בקיצר, לומר לילד שהוא ילד רע לא יוסיף להערכתו העצמית ובטח שלא יפסיק את בכיו המר. ולהזכיר לו מה הוא הבטיח? – אה, הוא יודע. הוא עשה את זה כדי לקבל עוד סיבוב על המכשיר ההוא. והצליח.

התנהגות ב’: מרימים אותו על הידיים ואומרים לו: “מתוק, ראיתי שהיה לך כיף על המתקן ולכן הרשיתי כמה פעמים. אנחנו נחזור שוב בפעם אחרת. עכשיו אנחנו רוצים להגיע הביתה. בבית נשחק בפאזל/נאכל ארוחת ערב וכו’…”

אוקיי, כאן קול ההגיון מדבר מתוכנו. אנחנו הורים מכילים, הבכי לא מזיז לנו ואנחנו רואים את ילדנו וקשובים לצערו. הפגנת האמפתיה מצידנו עשויה אפילו להפתיע אותו ולהפסיק (לרגע) את בכיו. הוא יביט בנו במבט לא ממש מאמין וימשיך, אבל העבודה נעשתה.

גם אם הוא ימשיך בשלו “לא רוצה בפעם אחרת – רוצה עכשיו!”, דעו שהוא שמע אתכם. אין צורך להמשיך במלל – כל מה שהוא צריך עכשיו הוא חיבוק אוהב. היו חזקים, אתם בדרך…

התנהגות ג‘: תפסיק לבכות אני אשים אותך שוב על המתקן בפעם האחרונה-אחרונה ודי”

אופס, שוב פעם הצליח לו! ומה עשיתם כאן? הרגעתם את הילד לעוד כמה דקות והנסיון הבא שלכם לנתק אותו מהמתקן יהיה קשה כפליים! בהצלחה!

אתם מוזמנים להעלות אפשרויות נוספות לתגובות אפשריות.

מבטיחה להגיב :-)

עוד מהבלוג של הדס אילון כרמי

תצוגה מקדימה

אמא-פלצת

בהחלטה טפשית של רגע, שאינני יודעת עדיין מה יהיו השלכותיה (הן האישיות נפשיות והן הסביבתיות), החלטתי לשים את הרפש על השולחן. אני לא אמא מושלמת והחיים שלי לא דבש. זה נכון גנרית, ונקודתית, וחי לצידן של אמיתות  נוספות כגון אני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

Fingerless

שני חלקים. נקרא להם, כמו שהרופאים קראו להם אז. אצבע 2 ואצבע 3. היא לא ידעה שיש בכוחם  להפוך כלי שלם לכלי שבור. כמו סוכריה על מקל בלי הסוכריה. כמו חיית מחמד בלי המחמד. וקצת כמו מסיבת יומולדת. אבל בלי היומולדת. עם כל תשומת הלב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קהילה וירטואלית שהפכה לקהילה אמיתית...

את הפוסט המקורי (זהה לחלוטין, מלבד הקדמה זו) ניתן לקרוא כאן לכאורה, כל התנאים המתבקשים להפיכתה של אבן יהודה למושבת אנשים זרים זה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה