הבלוג של הדס אילון כרמי

אימ-אמא

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות... +עוד

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות אינסוף, עצמאית שהיא גם שכירה, הנאחזת בהתרחשויות חייה כבסם משכר המחזיק את הראש גבוה מעל הקרקע, רוב הזמן. מעל 40, חיה את המשבר ונהנית ממנו :-) , אמא לשתיים, בעלת תואר שני בתיאטרון ומנחת קבוצות לאמהות אחרי לידה, מעצבת תאורה לתיאטרון, סטייליסטית, מנהלת תוכן שיווקי, מפיקה, עורכת, עובדת בהייטק, מלווה רגשית, מאמנת ומגשרת (לא משפטי) בתקשורת מקרבת (NVC) ועוד כמה דברים...

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2010

על אף עקרונות ה”צריך לשטוף את הגוף ובגדי הים מהכלור כדי שלא יתקלקו מהר” – ויתרתי על מקלחת בבריכה.. ולמה? רגע, קודם נשימה עמוקה כי אני עדיין מרגישה את הגוש בגרון…

23/06/2013

כן, ככה אני רוצה לחשוב.

למה?

כי זה יקל עלי להתמודד עם מה שקרה לי אתמול.

אמש, בעודי מתקלחת לי במלתחת הבריכה וממתינה לשתי הוורודות שיגיעו למכונת השטיפה, לידי 4 מקלחות פנויות, מגיעה גברת בביקיני שקטן עליה בכמה מידות, מלווה בשתי ערסיות-ג’וניור.

הן מציצות בפתח הקטן שהותרתי לכניסה של אוויר נקי יחסית למקלחת שלי, ומתיישבות בדיוק מולו, שלא אברח חס וחלילה מטווח הראייה שלהן.

שיחה בקול רם: “אמא, יש מקלחת פנויה, בואי”

אמא-פלצת: “לא, זאתי המקלחת הכי טובה”

“אבל אמא, היא מתקלחת שמה”

אמא-פלצת (מישירה מבט חודר אל תוך עיניי): “היא תיכף תסיים”

אני פותחת מעט את הדלת ושואלת בקול תמים מה הכי טוב במקלחת הזו…

אמא פלצת טוענת שהזרם הכי חזק וככה אפשר להוריד את המרכך והשמפו הכי טוב מהשיער. ו”נכון שתתני לנו רק לרגע?”

אני אומרת אוקיי, אבל תיכף הבנות שלי מגיעות להתקלח גם (בכוונה ברורה לצאת תוך שניה משחרור האמירה לאוויר, אבל שיהיה ברור שכשהן מגיעות – המקלחת שלהן ושיתפוצץ הבלון איתו אני מנהלת שיחה כרגע).

אבל אז, שניה לפני שהספקתי להשתחל בחריץ האוויר הנקי, חלה תפנית מפתיעה בעלילה. הבלון הראשי התחיל לשחרר קיטור ולפלוט אמירות ריקות מתוכן לאוויר החצי נקי שלי…

“נראה לך שאת מחכה להן עכשיו עד שיבואו? למה לא? כי יש המון מים בכינרת… ”

“עלק בטוחה שהמקלחת שלה… רב רבאק…”

וכל זה תוך שאני חצי מתקלחת, חצי מתחילה להרגיש את נקודת הרתיחה והעלבון שלי עמוק בפופיק…

חייכתי חצי חיוך ואמרתי לה: “לא חבל שהבנות שלך שומעות אותך מדברת ככה?

אבל הקיטור ממשיך: “הבנות שלי ישמעו את כל מה שאני אומרת למטומטמת כמוך”

“חושבת לה זאתי… תיכף תראה מה זה…”

בשלב זה יצאתי מהמקלחת כי החל לחלחל לו חשש עמוק לחיי .

רציתי ללכת אבל המילים שלה ננעצו בי כמו נעצים על לוח שעם.

הערסית הקטנה שבי לא קלטה את הסכנה המוחשית לחיי, והחליטה לנסות להשתלב בנוף…: “רצית להגיד לי משהו? לא, כי שמעתי רעש…”

נביחה רועשת פילחה את חלל המלתחה:  ”דיברתי אלייך? דיברתי אלייך? דיברתי אלייך? (בשלישי היא כבר היתה ממש קרובה לי לגרון, כך שהסתובבתי והלכתי.

לצערי שכחתי את המגבת והסבון שם. עשיתי מחטף חזרה וכדי לשמור על כבודי הדרוס פלטתי “לא מתקלחות כאן. מעדיפה שהבנות שלי לא יפגשו יצורים כמוך”

היא לא נותרה חייבת וצעקה אחריי: “לכי, לכי, שלא תזהמי לנו את המים…” ומרחוק שמעתי אותה מוסיפה: “רעש עלק… הבגד ים שלך לא נראה עלייך משהו תחליפי”

עכשיו אעצור לרגע ואחלוק איתכם את ההרגשה:

אני? עלבון? מפוסטמת-תחת ערסית וחסרת תרבות?

שאני אריב עם מישהי על מקלחת?

נראה לי שמגיל 12 זה לא קרה לי…

מצד שני, הילדה בת ה- 12 שבי התעוררה לה פתאום.

מצד שלישי, מי היא שתגרום לי לוותר על מקלחת? למה מי היא?

טוב, אז ערסית אני כנראה לא יודעת להיות… ויתרתי על התפקיד והלכתי בחזרה לבריכה. הוורודות הקטנות, שהתכוננו להגיע למקלחת, ראו אותי ומיד קפצו החוצה מהמים ולבשו מגבות מחשש שאכעס שעדיין לא הגיעו למלתחות (לפחות מישהו מפחד ממני בסביבה. התחזקתי קצת…)

עשיתי להן תנועה של “לא” עם היד, ואמרתי להן לחזור למים. קפצתי אחריהן והרווחנו עוד חצי שעת איכות במים.

חצי שעת איכות מינוס כל עשר שניות פזילה לכיוון המלתחות לראות אם המשאית ושתי העגלות הנלוות יוצאות מהמלתחות.

חצי שעה עברה, ואני בבטחון מלא שה”תני לנו לרגע, נכון…?” שלהן עבר מזמן, ושלא הגיוני שחצי שעה והן לא יצאו עדיין – כנראה שפיספסתי – צועדת לי בבטחה לכיוון המקלחת במטרה לכבוש אותה שנית. רעש בכניסה, משאית חונה בפתח. הלכתי משם.

הפעם התרגזתי ממש והפעלתי את כוחות העזר – לך תתלונן. לא הגיוני שחצי שעה והן עוד שם. לא הגיוני שאני והבנות לא נתקלח בגלל ה…  ואז ראיתי שצדיקים, לפחות חצי מלאכתם נעשית בידי אחרים. היא יצאה לצרוח למה המקלחת מטונפת.

בשלב זה הבנתי שאנחנו מתקלחות בבית.

רציתי להתערב ולומר שכנראה שכשטינופת נכנסת למקלחת, המקלחת נהיית מטונפת… אבל שתקתי. כוח העזר צעד לכיוון המשרדים והתלונן. זה היה טיימינג מעולה.

הוא דיווח שהאחראים אמרו שחבל שלא אמרנו קודם כי הם היו מזמינים גרר ומוציאים אותה משם. הן גמרו לכל הבריכה את המים החמים…

יצאתי חננה לגמרי.. אפילו קללות בערסית מצויה אני לא יודעת לפלוט.

השריר לא מתורגל… פעם הייתי אלופה בלריב עם ערסים. באמת. נשבעת.

טוב, אולי בדמיון שלי…

עוד מהבלוג של הדס אילון כרמי

תצוגה מקדימה

אמא-פלצת

בהחלטה טפשית של רגע, שאינני יודעת עדיין מה יהיו השלכותיה (הן האישיות נפשיות והן הסביבתיות), החלטתי לשים את הרפש על השולחן. אני לא אמא מושלמת והחיים שלי לא דבש. זה נכון גנרית, ונקודתית, וחי לצידן של אמיתות  נוספות כגון אני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

Fingerless

שני חלקים. נקרא להם, כמו שהרופאים קראו להם אז. אצבע 2 ואצבע 3. היא לא ידעה שיש בכוחם  להפוך כלי שלם לכלי שבור. כמו סוכריה על מקל בלי הסוכריה. כמו חיית מחמד בלי המחמד. וקצת כמו מסיבת יומולדת. אבל בלי היומולדת. עם כל תשומת הלב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קהילה וירטואלית שהפכה לקהילה אמיתית...

את הפוסט המקורי (זהה לחלוטין, מלבד הקדמה זו) ניתן לקרוא כאן לכאורה, כל התנאים המתבקשים להפיכתה של אבן יהודה למושבת אנשים זרים זה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה