הבלוג של הדס אילון כרמי

אימ-אמא

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות... +עוד

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות אינסוף, עצמאית שהיא גם שכירה, הנאחזת בהתרחשויות חייה כבסם משכר המחזיק את הראש גבוה מעל הקרקע, רוב הזמן. מעל 40, חיה את המשבר ונהנית ממנו :-) , אמא לשתיים, בעלת תואר שני בתיאטרון ומנחת קבוצות לאמהות אחרי לידה, מעצבת תאורה לתיאטרון, סטייליסטית, מנהלת תוכן שיווקי, מפיקה, עורכת, עובדת בהייטק, מלווה רגשית, מאמנת ומגשרת (לא משפטי) בתקשורת מקרבת (NVC) ועוד כמה דברים...

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2010

ספוילר: הדיון בפוסט איננו סביב הפרעות הקשב… אזהרה : כתבה מעצבנת קצת.

14/11/2010


אז מה הקשר, באמת?

אז זהו – שאני רואה קשר הדוק בין השניים, אבל לא במובן שחשבתם (מה חשבתם?).

ההורה המודרני הוא על פי רוב, הורה לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז. למה אני אומרת את זה?

פשוט מאוד: כמו שבבתי הספר רווחת עכשיו האופנה לעשות אבחון ולקבל הקלות (אופס, סליחה – התאמות), אני חושבת שעל כל אחד מאיתנו ההורים, לעשות התאמות בביתו.

קודם כל אני מתנצלת על הציניות שבנימה, אני רק מעוניינת להכניס לפרופורציה את העיסוק הנלהב בהפרעות קשב. אני בכלל סבורה שהאופנה הזו תחלוף כפי שהגיעה, כאשר תתברר לכולם סוף סוף האמת J – שאין כזה דבר שיטת לימוד אחת למיליארדי ילדים בעולם.

ריבוי האבחונים והפרעות הקשב בא, לעניות דעתי, לפצות על החוסר בגישה נכונה. גישה שתבדיל בין ילד לילד. גישה שתתן לכל ילד להתבטא בדרכו ולהגיע לתוצאה מיטבית עבורו.

יסלחו לי כל הילדים שמאובחנים כבעלי הפרעת קשב חמורה, וכל ההורים שילדיהם מאובחנים ככאלו. אני לא באה לבטל את ההתאמות שמגיעות להם. אני רק רוצה לטעון שזה היה השלב הראשון באבולוציה החינוכית שאנו עוברים.

השלב השני יהיה לקרוא לאבחון – מיון, וליצור בכל שכבה מספר כיתות שבכל כיתה ילדים עם התאמות דומות.

השלב השלישי יהיה בכלל להודות בעובדה שכל ילד זקוק להתאמות על פי יכלתו האמיתית לקלוט, לשפוט, לפלוט מידע ולזכור נתונים ולהכניס את האבחון (סליחה, מיון) לסל הבסיסי של משרד החינוך. אה, כן, וגם לגוון את כל שיטות הלימוד.

אז מה לזה ולהורה המודרני?

אז ככה: אני רואה הקבלה בין התהליכים האבולוציונים שעוברת מערכת החינוך לבין ההורות המודרנית, פשוט כי כך קורה גם בבתינו. לכל אחד מגיעה הזכות ללמד את ילדיו בדרכו – ולכל ילד מגיעה האפשרות ללמוד ולהתחנך בבית שמכבד אותו ואת יכולותיו. לכל בית מגיע לאמץ את הגישה החינוכית שעובדת הכי טוב לילדיו. ואין (כמעט) שני בתים זהים.

לעניות דעתי אין כזה דבר “שיטת חינוך”, אלא גישה חינוכית. עם גישה נכונה אפשר להגיע לאינספור דרכים חינוכיות שכולן תהיינה טובות, כל אחת בדרכה. בגישה שלי אנסה לעזור לכם, ההורים, להבין מתוך עצמכם מהי הדרך המתאימה לביתכם ולכם כבני אדם.

מה עובד אצלכם ומה לא, על מה תרצו לוותר ומה תקחו מסל האפשרויות החדשות שיפתח בפניכם.

תלמדו לקבל את השונה מכם ולהבין שאין רק דרך אחת, אלא אינספור דרכים ולעתים – חלקן אפילו מגיעות לאותה הנקודה.

אני מאמינה בכנות, שיש בעולם שלנו משאבים רבים ואינספור אפשרויות. לא המצאנו את הגלגל – פשוט לא ידענו שמישהו אחר המציא אותו כבר לפנינו…

בואו לא נחטא לילדינו. התפקיד שלנו הוא לא לספק את רצונותיהם אלא את צרכיהם. עלינו להיות קשובים להם – אך לדעת טוב יותר מהם הצרכים שלהם, כדי שנוכל להקשיב באמת, לענות עליהם ולא לבלבל בינם לבין רצון רגעי.

לדוגמה – הילד רוצה ממתק. הוא כבר אכל שניים. אנחנו יודעים שזה יכול לעשות לו חורים בשיניים. מה שאנחנו לא תמיד יודעים (כי לא לימדו אותנו) הוא שזה חשוב להציב לו גבול – כי אחרת יהיה לו קושי בעתיד לדחות סיפוקים.

מכאן יש אלף דרכים לפעול. זה תלוי בגיל הילד, בגודל הממתק, בסבלנות של ההורה ועוד… אנו נבחר בדרך המתאימה לנו. אבל חשוב לי שנבחר זאת מתוך ידע ומגוון רחב של אפשרויות – ולא מתוך ויתורים. לא מתוך הדחף למלא אחר רצונו של הילד. יכול להיות שהפעם נוותר לו מכל מיני סיבות, וזה בסדר. אבל שנדע מה המשמעות של זה ונבחר בה.

ונדע לספק לו את הצורך במקום אחר.

למצולמים אין קשר לכתבה (גם לתמונה לא)

עוד מהבלוג של הדס אילון כרמי

תצוגה מקדימה

אמא-פלצת

בהחלטה טפשית של רגע, שאינני יודעת עדיין מה יהיו השלכותיה (הן האישיות נפשיות והן הסביבתיות), החלטתי לשים את הרפש על השולחן. אני לא אמא מושלמת והחיים שלי לא דבש. זה נכון גנרית, ונקודתית, וחי לצידן של אמיתות  נוספות כגון אני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

Fingerless

שני חלקים. נקרא להם, כמו שהרופאים קראו להם אז. אצבע 2 ואצבע 3. היא לא ידעה שיש בכוחם  להפוך כלי שלם לכלי שבור. כמו סוכריה על מקל בלי הסוכריה. כמו חיית מחמד בלי המחמד. וקצת כמו מסיבת יומולדת. אבל בלי היומולדת. עם כל תשומת הלב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קהילה וירטואלית שהפכה לקהילה אמיתית...

את הפוסט המקורי (זהה לחלוטין, מלבד הקדמה זו) ניתן לקרוא כאן לכאורה, כל התנאים המתבקשים להפיכתה של אבן יהודה למושבת אנשים זרים זה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה