הבלוג של הדס אילון כרמי

אימ-אמא

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות... +עוד

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות אינסוף, עצמאית שהיא גם שכירה, הנאחזת בהתרחשויות חייה כבסם משכר המחזיק את הראש גבוה מעל הקרקע, רוב הזמן. מעל 40, חיה את המשבר ונהנית ממנו :-) , אמא לשתיים, בעלת תואר שני בתיאטרון ומנחת קבוצות לאמהות אחרי לידה, מעצבת תאורה לתיאטרון, סטייליסטית, מנהלת תוכן שיווקי, מפיקה, עורכת, עובדת בהייטק, מלווה רגשית, מאמנת ומגשרת (לא משפטי) בתקשורת מקרבת (NVC) ועוד כמה דברים...

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2010

11/01/2011

מסעדת הצלבנים, קיסריה, יולי 2010.

יומן מסע.

זוהי לנו הפגישה השישית והלפני אחרונה של מועדון הטועמון.

זה מכבר הפכנו להיות מועדון אקסקלוסיבי, המקבל לשורותיו חברות איכותיות בלבד. כולל היינות.

בראש השולחן יושב דיייוויד. לא קופרפילד. גבר.

בתור מועמד גבר למועדון – הוא נראה לי הבחירה היחידה האפשרית. חוץ משלי כמובן.

אני עדיין צלולה פלוס. אחרתי מעט – אז הפסדתי את פותח המפגשים הרשמי שלנו – הברוט.

מרב ואני דפקנו איחור אופנתי, כיאה לבנות אצולה. הספינה לא תפליג בלעדינו.

במסעדה חיכו לנו שולחן ערוך, שבע חברות מועדון, אורחת ודייויד. מתחילים. מרב עוד הספיקה לתפוס את השקיעה וכיבדה אותי בתמונת הבכורה. בכבוד.

הספינה הפליגה – ואנחנו במסעדת הצלבנים. מעולם לא התאימה המסעדה את עצמה כל כך לאווירת המפגש שלנו. מבטים צולבים הצטלבו מקצה השולחן לקצהו, והאוכל והיין החלו לזרום כמו מים. וכמוהם כמו גלגולי הצחוק וחידודי הלשון.

הפעם נתבקשנו להבין את התאמת היין לשלבי הארוחה השונים. וכדרכו הוותיקה של המועדון – אצלנו התבונה מגיעה מהחך דרך הגרון, הקיבה ורק אז עולה לראש…

המפתיע היה, שלמרות שציינו בפנינו שמות של 6 יינות שונים שטעמנו, אני יכולה להישבע שטעמתי יותר. משהו כמו 10 סוגים שונים. למה? מיד גם אתם תבינו.

מיד לאחר שהתיישבנו – החלו לזרום לשולחן מנות ראשונות חביבות ביותר ולמרבה הצער, בדיוק אז דייויד פצח בהרצאה. מיד הצטרפו אלינו לשולחן שמעון פרס, אלברט איינשיין, הברון דה רוטשילד, יאנוש קורצ’אק, מיילס דייויס ועוד כמה פיקציות… שוב הצטלבו המבטים, הריר החל לנטוף וקולו של דייויד נשמע כמו מתוך בקבוק (יין). ספוילר – התיאור הציורי הזה תואם את המציאות בדיוק כמו המצטרפים לשולחננו.

לזכותו של דייויד ייאמר, שהצלבן שבו מיד קלט את המבטים ואילץ אותנו לאכול מהראשונות. מה שכן – הוא גם הכריח אותנו לשתות איתן יין…

על השולחן נחו מנות פתיח כגון סלט קיסר כמו שקיסריות אמורות לאכול, כולל האנשובי, חציל קלוי בטחינה, סלט עגבניות מרענן ועוד.. להן נוספו שני סוגי סביצ’ה: לברק וטונה. את אלו ליווה הברוט החמצמץ מההתחלה, שהתאים להן בדיוק. לשם השוואה טעמנו גם את הסוביניון בלאן (יתיר 2009), שאמור להתאים למנה הבאה. בהחלט פחות טעים.

למנה הבאה הוגשה לנו פרידה בטמפורה, איתה שתינו את הסוביניון ממקודם. לא טעים אמרתי? אז זהו, שלא הבנתי איך יין יכול כה מהר לשנות את טעמו. ההתאמה היתה מושלמת. שוב הכריחו אותנו לטעום את היין של המנה הבאה ולראשונה בהיסטוריה של מועדון הטועמות הויונייה לא היה לי טעים. כנראה מקולקל.

ההמשך היה פילה לברק. הוא הביא איתו ויונייה חדש (יתיר 2009) של כרמל – אחר מזה שטעמתי קודם, על אף שנמזג מאותו הבקבוק בדיוק. כאן כבר התחלתי לחשוד בדייוויד. הויונייה היה נפלא.

במסגרת משבר האמון שלי עם דייויד, ביקשתי ממירה שתמזוג לי את היין הבא – כרמל שרדונה 2009 (סדרה אזורית). מיותר לציין שהוא לא ממש ערב לחיכי. ואז הגיעה המנה הבאה: הפילה ממקודם ברוטב שמנוני יותר. מרגיש קצת יותר “כבד”. טעמתי את השרדונה מאותה הכוס. מה, החלפתם לי את הכוס?? מירה את משתפת פעולה עם דייויד? בדקתי שוב ושוב שזה אותו היין, מזגתי שוב מהבקבוק. לא היה לי מה לומר. מירה ודייויד – חשדתי בכם לשווא.

מאחר והיינו ממש ממש רעבות כי לא אכלנו מספיק, קיבלנו גם את העיקריות. פרגית מוקפצת ושיפודי אנטרקוט. הכרמל קברנה כרם קאיומי 2008 שהוגש עמן תאם אותן באופן מושלם. כבר לא הייתי צריכה לחשוד באיש. התרגשתי כשגיליתי שהוא הושק רק יום לפני כן ואנו הנשים הראשונות לטעום אותו לאחר ההשקה. בכבוד.

לקראת הגעת הקינוח, נאמר לנו שהיין שילווה אותו יהיה יין מתוק. מיד עלה לי בפה טעם של תירוש ילדותי. אז נזכרתי ביין המצויין שטעמנו במפגשנו הראשון והבתולי, טועמות זרות וחסרות נסיון, שחברו להן יחד לסדרת מפגשים שאת מהותם עדיין לא יודעות… והנה הוא הגיע: כרמל גוורצטרמינר בציר מאוחר כרם שעל 2007.

שמחתי היתה גדולה, אך אני חייבת לציין שגם יין זה שינה את טעמו לאחר כפית מהקינוחים. עדיף לפני. אחרי הקינוחים כל שיכלתי לשתות היה מים. והרבה.

את 6 היינות המצויינים של כרמל שטעמתי פירטתי כאן. את כל הנותרים שטעמתי – אל תשתו… לפחות לא עם מנה לא נכונה.

לסיכומו של עניין: כל מה שסיפרו לי עד היום, שיש יין אחד לדגים ויין אחר לבשר וכו’ –  לא תואם את המציאות אליה נחשפתי הערב. כי היין תואם רק את אופי המנה, מידת הקלילות או הכבדות שלה, טעמה וטריותה. מהקל אל הכבד – מהיין החמצמץ אל המחוספס יותר.

ואני? למדתי לסמוך על חוש הטעם שלי.

עוד מהבלוג של הדס אילון כרמי

תצוגה מקדימה

אמא-פלצת

בהחלטה טפשית של רגע, שאינני יודעת עדיין מה יהיו השלכותיה (הן האישיות נפשיות והן הסביבתיות), החלטתי לשים את הרפש על השולחן. אני לא אמא מושלמת והחיים שלי לא דבש. זה נכון גנרית, ונקודתית, וחי לצידן של אמיתות  נוספות כגון אני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

Fingerless

שני חלקים. נקרא להם, כמו שהרופאים קראו להם אז. אצבע 2 ואצבע 3. היא לא ידעה שיש בכוחם  להפוך כלי שלם לכלי שבור. כמו סוכריה על מקל בלי הסוכריה. כמו חיית מחמד בלי המחמד. וקצת כמו מסיבת יומולדת. אבל בלי היומולדת. עם כל תשומת הלב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קהילה וירטואלית שהפכה לקהילה אמיתית...

את הפוסט המקורי (זהה לחלוטין, מלבד הקדמה זו) ניתן לקרוא כאן לכאורה, כל התנאים המתבקשים להפיכתה של אבן יהודה למושבת אנשים זרים זה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה